שתף קטע נבחר

תיירות עם משמעות

הן הקימו מגרש ספורט לילדים באפריקה, שיקמו בית קברות יהודי בארמניה ונסעו יומיים באוגנדה כדי לפגוש נשים משבט יהודי נידח - עכשיו הן גם מועמדות על כך לפרס בינלאומי. יפעת יגר, מנכ"לית מאגמה צ'אלנג, מדברת על קהילה נשית שלא מפסיקה לפעול ועל הסיכוי לייצג את ישראל בתחרות תיירות בינ"ל יוקרתית

המועצה הבינלאומית לתיירות תכריז באפריל הקרוב על הזוכים בפרס "תיירות למען העתיד" - זהו אחד הפרסים היוקרתיים בתחום התיירות, שמטרתו לעודד מיזמים תיירותים מכל העולם לגלות אחריות חברתית וקהילתית. בחירת הזוכים נעשית על ידי ועדה בינלאומית המורכבת ממומחי תיירות, אקולוגיה ותקשורת מכל העולם.

 

 

השנה, בין המועמדים, נמצע גם מסע השטח הנשי "מאגמה צ'אלנג'", המועמד לזכייה בקטגוריה של "קהילה". "אנחנו מאוד מתרגשים מעצם המועמדות. מתמודדים מולנו פרויקטים ענקיים ומדהימים מכל העולם ואנחנו הפרויקט הישראלי היחיד, כך שזה לגמרי לא מובן מאליו." אומרת יפעת יגר, מנהלת מאגמה.

 

תיירות עם אחריות כלפי האחר (צילום: סמדר יגר) (צילום: סמדר יגר)
תיירות עם אחריות כלפי האחר(צילום: סמדר יגר)

איך משלבים תרומה לקהילה במסע שטח?

"פשוט מחליטים שזה חשוב. יעדי המסעות שלנו תמיד פחות מוכרים ופחות מתויירים ופעמים רבות יש שונות גדולה בינינו ובין האנשים שנפגוש. מה שחשוב בעיני, זה שאפשר ליצור קשר אנושי גם מבעד להבדלים. למשל, באוגנדה - הקמנו מגרש ספורט בבית ספר שמלמד ילדים איך לא להדבק במלריה ובפורטוגל התנדבנו במרכז יום שמטפל בילדי מהגרים. בשני המקרים, לא דיברנו באותה שפה ובכל זאת הייתה שם תקשורת מושלמת.

 

"אך לא רק עם ילדים עבדו נשות המסע, מסבירה יגר, "ארמניה, למשל, זימנה לנו סוג שונה של מעורבות: אחת הטראומות הקשות בהיסטוריה של ארמניה היא שואת הארמנים ולכן החלטנו להתגייס להעלאת המודעות לנושא. זה התחיל במפגן הזדהות שארגנו בארץ והמשיך בטקסי הזדהות שערכו המשתתפות שלנו באתר ההנצחה בארמניה. הטקסים זכו לחשיפה תקשורתית אדירה בארמניה והיו מרגשים בצורה בלתי רגילה גם עבורנו, כנשים יהודיות שמבינות היטב מה המשמעות של הכחשת שואה".

 

בארמניה גם שיקמתן בית קברות יהודי

"נכון. לפני כעשור התגלה בית קברות יהודי נטוש בדרום ארמניה. המצבות מספרות בכתובות עבריות על קהילה יהודית שהייתה שם ונעלמה. המקום מוגדר כאתר היסטורי, אולם אין מי שמטפל בו. הגענו לשם, לבשנו כפפות, לקחנו כלי עבודה, ניקינו, סידרנו, גזמנו עשבים והחזרנו לבית הקברות היהודי צורה וכבוד. אחר כך אמרנו פרקי תהלים וקראנו קדיש על קברי יהודים, שמאות שנים לא התפללו עליהם. זה תמיד נוגע בנו כשמדובר בקהילה יהודית.

 

"באוגנדה יש שבט יהודי נידח שהגענו אליו במיוחד בכדי לפגוש את נשות השבט", ממשיכה יגר לספר בהתרגשות, "הבאנו איתנו המון חומרים שקשורים לעולם היהודי כמו ספרי קודש וספרי קריאה בעברית, אבל בעיקר עשינו איתן כל מני דברים שנשים עושות יחד. לשמוע את נשות השבט שרות שירי תפילה יהודיים באמצע הג'ונגל הייתה אחת החוויות היותר הזויות שאפשר לדמיין".

 

ומה מתוכנן למסע השנה?

"השנה אנחנו יוצאות לקוסטה ריקה, מדינה שחווית הטבע שלה חזקה במיוחד, שמציעה מגוון עצום של התנסויות ומראות. בקוסטה ריקה ניקח חלק בפרויקט שמנוהל על ידי נשים, שהחליטו לעשות מעשה ולקחת אחריות על גורלן, באחד הכפרים הנידחים בקוסטה ריקה, ממש בתוך הג'ונגלים.

 

רב תרבותיות (צילום: אסנת קרסנסקי) (צילום: אסנת קרסנסקי)
רב תרבותיות(צילום: אסנת קרסנסקי)

 

"בחירת הפרויקטים כרוכה בחודשים ארוכים של בדיקה, תיאום והכנה. "אתן לך דוגמא: באוגנדה נורא רצינו לתרום מחשבים לילדים. כבר התחלנו לארגן תוכנות לימוד מיוחדות שמתאימות לילדים אבל אז גילינו שבבתי הספר שאליהם נגיע אין בכלל חשמל! כל עניין המחשוב התברר כלא רלוונטי. כשפגשנו את הנהלת בתי הספר הם הסבירו לנו שמה שהם באמת צריכים, זה עזרה בנושא של ספורט "כי ספורט זה תקווה" ואין להם בכלל תקציבים לנושא. אלה דברים שמשמשים אותם עד היום".

 

איך מגיבות לזה המשתתפות? הן באות למסע ומוצאות את עצמן בונות שערי כדורגל באפריקה

"עבור חלק מהמשתתפות המפגשים האלה הם החוויה המשמעותית ביותר במסע. הרבה פעמים הן עצמן יוזמות ומובילות את העשייה למען הקהילה. הרבה חיבורים ורעיונות מגיעים מהמשתתפות שלנו".

 

אז הפעילות שלכן מתמקדת בעיקר במסעות בעולם?

"ממש לא. אנחנו מועמדות לפרס בקטגוריה של "קהילה" כי זה הדבר העיקרי שאנחנו עושות: יוצרות סביבנו קהילה של נשים, שעושות דברים כיפים ומשמעותיים ביחד, בארץ ובעולם. הדלת דרכה נכנסים לקהילה הזאת היא דרך היציאה למסע – אבל המסע הוא רק ההתחלה.

 

תחושת שייכות לקהילה (צילום: גליה ברקאי ) (צילום: גליה ברקאי )
תחושת שייכות לקהילה(צילום: גליה ברקאי )

 

"אתן לך דוגמא מהקיץ האחרון" אומרת יגר, "בזמן מבצע צוק איתן קיבלנו פניה להגיע למרכז קליטה בדרום, בו נמצאים ילדים שעלו מאתיופיה ומצאו עצמם במקלטים באמצע החופש הגדול. תוך יומיים, ארגנו עשרות נשים ממאגמה שירדו דרומה, ובמשך מספר ימים, תחת הפגזות ופיצוצים רועמים, ציירנו, רקדנו, שיחקנו, צחקנו, הרגענו וחיבקנו מאות ילדים. זו בעיני הישראליות במיטבה וזה הכוח של הקהילה הזאת שנקראת מאגמה".

 

בנוסף לכל זאת, נראה שהן "עושות חיים". "יש לנו פרויקט שנקרא "מאגמה בשביל": אנחנו מטיילות בארץ, בקטעים מודרכים ומקסימים של שביל ישראל. יש לנו את "קפה מאגמה" - שזאת סדרת הרצאות של נשים לנשים. בראש השנה הגיעו מאות נשים לתשליך נשי על חוף הים ובנוסף יש המון פעילויות התנדבות שנעשות כאן, בארץ, כמו "מתלבשות על זה" ו"דרך האתגר". ועוד לא דיברתי על כל מני מסיבות ואירועים. אפשר לומר שמאגמה זו קהילה נשית שיש בה הכל - חברות, צחוק, נתינה, עשייה, כיף ובעיקר משמעות".

 

נחזור לתחרות, מהם לדעתך הסיכויים לזכיה?

 

"האמת? בתקופה שבה ישראל כל כך לא אהודה בעולם הסיכויים קלושים. אבל מעולם לא עשינו כלום בשביל פרס, ככה שזה לא באמת משנה לנו אם נזכה, זה פשוט חלק ממי שאנחנו".

 

 

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: סמדר יגר
עושות חיים ועושות טוב לקהילה
צילום: סמדר יגר
מומלצים