ריאן רינולדס: "לא תמצא אצלי קלטת סקס"
הוא לא נותן לתפקידים להשפיע על חייו האישיים, לא מתרגש מהביקורות שטוענות שהוא עושה רק סרטי-זבל, ולגמרי מוכן כבר להחליף חיתולים. ריאן ריינולדס כוכב "שבויה" כל כך מציאותי, עד שהוא מכסה את מצלמת המחשב שלו. "אולי אני קצת פרנואיד", הוא אומר בראיון
אתה לא עושה פגישות עבודה או אודישנים באמצעות הסקייפ? לא מעט שחקנים עושים זאת.
"נכון, יש אנשים שנעזרים בסקייפ. אבל במעט הפעמים שניסיתי זה היה פשוט נוראי - אני נשמע נורא, והתמונה קפואה. הטכנולוגיה במקרה הזה לא עובדת. עדיף להיפגש פנים מול פנים או לדבר בטלפון".
בקיצור, הפרסום גרם לך להיות פרנואיד?
"אנשים מנסים לפרוץ לדברים שלך לפעמים 10-20 פעמים ביום, ולעתים קרובות מצליחים בכך. לכן, חייבים להשתמש באמצעי הבטיחות הנחוצים כדי להבטיח שזה לא יקרה לך. שלא תבין לא נכון - אני לא פרנואיד לגבי טכנולוגיה, טכנולוגיה היא חלק מחיי, אבל היא לא מהותית להכל".
אז יש להניח שאתה לא מצלם קלטת סקס?
"לא, לא. למעט שלושה שכבר עשיתי. סתאאם", הוא צוחק. "לא תמצא קלטת סקס אצלי".
פסטיבל קאן השנה עמד בסימן הפלישה הקנדית, כולל שלושה סרטים בתחרות הרשמית, וריינולדס היה אחד השמות הנוצצים שפיארו את המשלחת הקנדית. "יש כאן באמת די הרבה קנדיים", מסכים ריינולדס ומאשר את האבחנה שלי. "יש לנו אולי את הצבא הגרוע בעולם, אבל אנחנו טובים בסרקסטיות ובמערכונים".
ריינולדס הגיע לריביירה הצרפתית עם הסרט "שבויה", של הבמאי המוערך אטום אגויאן ("המתיקות שאחרי", "כשהאמת משקרת"), שהתחרה על "דקל הזהב". "אטום הוא במאי שרציתי לעבוד אתו מאז שאני ילד קטן. אם גדלת בקנדה, אתה רוצה לעבוד עם אטום אגויאן. הוא סוג של יעד בלתי ניתן להשגה. אז לשבת פה עכשיו ולדבר על סרט שעבדתי עליו עם אטום, זה פשוט סוריאליסטי עבורי".
לצלם בקנדה, המקום בו נולדת, השפיע על הדמות והמשחק שלך, או שזה בדיוק כמו לצלם עם במאי צרפתי בברלין?
"זה אותו הדבר. אם הייתי מצלם בעיר בה גדלתי, אולי זה היה שונה, אבל הסביבה לא משנה. במקרה של 'שבויה', הקור השפיע. היה הכי קר שיש. אם אתה לא משתין במהירות, השתן פשוט קופא בשלפוחית".
ב"שבויה" שנוחת כעת בישראל, ריינולדס מגלם אב, שמסיע את בתו היחידה בת ה-9. הוא עוצר לרגע, כדי לקנות לה פאי, ועד שהוא חוזר לטנדר שלו, הוא מגלה שהילדה נעלמה. האב מאמין שבתו עדיין בחיים, ובמקביל נחשד כאשם בהיעלמות. כעבור שמונה שנים מבליח פתאום סימן חיים מהילדה, מה שמטלטל כמובן את ההורים. "הדמות שאני מגלם חיה בצומת שבין יגון וצער אינסופי לבין תקווה", אומר ריינולדס. "ממעט המחקר שעשיתי, ולא עשיתי הרבה כי זה לא לעניין לשאול משפחה שאיבדה ילד איך היתה החוויה שלהם, אבל מהמעט שעשיתי ראיתי שמשפחות מתפרקות כשזה קורה. אז כשהילד שלהם נחטף, יש לזה השלכות רבות - זה זולג לכל האספקטים של החיים שלהם. אז בפועל לא רק הילד נחטף, אלא גם הנישואין, העבודה, הפרנסה. הכל.
"לכן חשבתי שזה מעניין ומסקרן לשקף על המסך, את הדמות הזאת שסוחבת את משקל העולם על כתפיה, ושונאת את עצמו בגלל זה. חלק ממנו אף רוצה להרוס את עצמו".
לבכורה בקאן, ריינולדס צירף אליו את אחיו, שעובד במחלקה לפשעים חמורים במשטרה הקנדית. "הבאתי אותו בגלל שהנושא שמעלה הסרט - התעללות וניצול של קטינים, כל כך מדבר אליו, זו עבודתו".
דיברת איתו כדי להתכונן לתפקיד?
"לא, בגלל שלדמות שלי אין קשר למערכת אכיפת החוק".
אז מה הוא חשב על הסרט?
"הוא ממש אהב אותו וחשב שהסרט מציג מאוד נכון את האחווה שיש ביחידה המשטרתית, שחוקרת את החטיפות ומחפשות אחר נעדרים. האנשים האלה רואים דברים נוראיים כל היום, והם לא מתאבלים ולא בוכים, אלא מספרים בדיחות. ואתה חושב לעצמך: 'איך אפשר לספר בדיחות סביב נושאים כאלה?', אבל אחי מסביר שזאת הדרך שלהם להתמודד עם הדברים הקשים ולהמשיך הלאה".
כשאתה מגלם דמות אב שעובר חוויות כאלה חזקות וקשות, זה חודר גם לחיים האמיתיים, משפיע על התחושות שלך?
"לא, אני יכול לצאת מהדמות די בקלילות. אטום הופתע מהקלות בה יצאתי מצילומי סצנות קשות. אני לא מסוג השחקנים האלה שלוקחים איתם את הדמות הביתה".
ישנם כאלה שנכנסים לתפקיד ומסרבים לצאת ממנו, ומתנהגים בהתאם לסובבים.
"הו כן, עבדתי עם שחקני 'השיטה'. אחד השחקנים בסרט שעבדתי עליו בו הדמויות שלנו היו אויבות, עמד איתי בתור לארוחת צהריים ובהה בי עם מבט שנאה. חששתי שעוד רגע הוא יתן לי מכות. רציתי להגיד לו: 'אתה עושה צחוק אידיוט? קח הפסקה מהדמות לעשרים דקות ותאכל את האוכל שלך'".
הקריירה של ריינולדס בן ה-38 לא ממש אחידה ברמתה. בראשית דרכו הופיע באופרת סבון, אחר כך עשה את הנחותון הוולגרי "יחצ"ן המסיבות", ושאר קומדיות זניחות. 2009 היתה שנת הפריצה הגדולה שלו עם הלהיט "ההצעה" וסרט הקומיקס "אקס-מן המקור: וולברין". בשנים האחרונות הוא משתדל לעבוד עם במאים איכותיים ולהקפיד יותר על הבחירות שלו - אבל הן לא תמיד מתגלות כמוצלחות וכמה מסרטיו כשלו בקופות, או בביקורות (כמו "גרין לנטרן" הקומיקסי בו הוא שיחק עם רעייתו בלייק לייבלי).
הבמאית מרג'אן סטראפי איתה עשית לאחרונה את "הקולות", אמרה בראיון: "ריאן שיחק בכל כך הרבה סרטים גרועים, בכל כך הרבה זבל, אבל הוא יכול לעשות כל דבר!".
"אני חושב שזאת מחמאה. לכל אחד יש טעם שונה. אתה מדבר עם מישהו ברחוב והוא יגיד שריאן הוא זה שעושה את כל סרטי האקשן, ואז מישהו אחר יגיד שאני הוא שזה שעושה את כל הקומדיות הרומנטיות, או את הסרטים העצמאיים המוזרים שאף אחד לא רואה אי פעם, לכל אחד יש את התפיסה שלו. מרג׳אן היא במאית אמנותית מאוד סנובית, אז כמובן שהיא לא רוצה לראות את 'ההצעה', וזה בסדר גמור מבחינתי. אני לא אחד מהשחקנים הגאוותנים בנושא הזה. אבל ללא ספק נהניתי לעבוד עם מרג'אן ואשמח לעשות זאת שוב".
מאז פגישתנו בקאן לפני חודשים אחדים, ריינולדס הספיק לצאת ללונדון כדי לככב במותחן "קרימינל" שביים אריאל ורומן ("אייסמן") - ישראלי שפועל בהוליווד, ובו הוא מגלם את הבעל של יקירתנו גל גדות. כמו כן, ריינולדס התבשר שהוא ורעייתו בלייק לייבלי ("אחת שיודעת") עומדים להפוך להורים. "אין לי שום בעיה עם חיתולים ושלשולים", התוודה לאחרונה ריינולדס בפני "פיפל מגזין" (שבחר בו ב-2010 לתואר "הגבר הכי סקסי בעולם"), "ואני לא מתרגש מכך, בגלל שיש לי הרבה אחיינים ואחייניות, והחלפתי כבר חיתולים בעבר. בלייק ואני עדיין לא יודעים אם זה בן או בת, אבל אני נרגש שהולך להיות לי חבר חדש או חברה חדשה".
איך אתם מתמודדים עם הפרסום?
"אין ממש עם מה להתמודד. אנחנו לא חיים בהוליווד. אנחנו חיים בניו יורק. בעיות התהילה - אלו לא בעיות אמיתיות, לפעמים יש תסכולים, מחויבויות שאתה לא רוצה למלא. אבל זה חלק מהתפקיד. אתה מצטלם, אנשים מצלמים אותך עם הסמארטפון, כשאתה עם הפה מלא ונשפך לך מרק, שיהיה. זה הכל חלק מהגל החדש של הטכנולוגיה, וצריך פשוט לזרום עם זה".
אבל אתה מודע לתקשורת סביבכם תמיד?
"אני מודע, אני אף פעם לא מוריד לגמרי את המגן. אם אני במקום ציבורי יש דברים מסוימים שלא אעשה".
זה לא מתיש?
"כן קצת. לכן אני בבית רוב הזמן. אני כל כך מודה על המקום שבו אני נמצא וזה מתסכל אותי שאנשים אחרים מתבכיינים על זה כל הזמן. הם במצב ש-99 אחוזים מהאנשים היו מתחלפים איתם ברגע. זוהי זכות, אבל כן, זה קצת מעייף לעתים".
איזה סוג של דברים אתה לא יכול לעשות בציבור?
"הפרסום לא מונע ממני יותר מדי. אבל אם נניח הייתי רוצה עכשיו לצאת להליכה בטיילת של קאן, מקום בו כולם מחפשים מישהו מוכר, זה היה קצת קשה. אני גם לא משתמש בטוויטר, לא בגלל שאני לא אוהב את זה, אלא בגלל שאני זהיר, ואני נשוי. אם אצייץ 'נסעתי לג'מייקה', זה כמו לכתוב: 'בואו לבית שלי - אני לא נמצא, ותישנו במיטה שלי למשך שבועיים'. גם כשאתה מעלה תמונות של עצמך בזמן אמת באינסטגרם: 'הנה אני ברומא', נראה לי קצת לא בטוח. אולי באמת אני כן פרנואיד".
