שוכר בחו"ל מגוי, חייב במזוזה?
מאבטח של משרד הביטחון בדירה השייכת לגויים, חייב לשים מזוזה? ומה קורה כשהוא עוזב את הדירה, ובאים שוכרים ישראלים אחריו? זה תלוי אם הם שומרים מצוות או לא
בני עובד כמאבטח. משרד הביטחון שוכר דירות מגורים עבור מאבטחים בחו"ל. הדירות מושכרות מגויים. המאבטחים מתחלפים במחזוריות כל כמה חודשים, עד שנה.
<< לכל השו"תים במדור החדשו"ת >>
האם עליו לקבוע מזוזה עבורו ועבור המאבטחים שיבואו להחליפו?
האם במצבו יש להקפיד על מזוזה בכניסה בלבד – או שמא בכל חדר?
האם יש לחשוש שהמזוזות יישארו בביתו של הגוי, ודירות אלו לא יושכרו למאבטחים? ומי אחראי לכך שהן יוסרו על ידי אחרים?
ולבסוף, האם הבן שלי רשאי להסיר את המזוזה ולקחת אותה עמו לדירה בארץ אחרת? (יהודה, מרכז).
תשובה:
ראשית, יש לברר על מי חלה חובת קביעת המזוזה. דין זה פשוט בגמרא: "תנו רבנן: המשכיר בית לחברו - על השוכר לעשות לו מזוזה, וכשהוא יוצא - לא יטלנה בידו ויוצא. ומנוכרי - נוטלה בידו ויוצא" (בבא מציעא קב א). חכמים למדו כי בבית שכור חובת המזוזה חלה על השוכר ולא על המשכיר, כיון שהשוכר נחשב כקונה הבית לזמן, וממילא הוא מתחייב גם במזוזה, וגם כאשר שוכר בית מנוכרי. וכך נפסק בשולחן ערוך (יורה דעה סימן רצא ב).
לימוד נוסף עולה מברייתא זו, שכאשר השוכר עוזב את הבית, אסור לו להסיר את המזוזות, אלא אם כן שכר מנוכרי. ומכאן, שאין משאירים לנוכרי את המזוזות. לכן, על בנך לקבוע מזוזה בדירה שהוא מתגורר בה עם המאבטחים האחרים.
היכן יש לקבוע את המזוזה?
הדבר פשוט בהלכה, שכוונת התורה "על מזוזות ביתך", היא על כל החדרים שמצויים בבית. וכך לשון ההלכה: "הרבה חדרים, זה לפנים מזה, כולם חייבים במזוזה" (שולחן ערוך, יורה דעה, סימן רפו טז).
כאשר בנך יעזוב את הבית – יהיה עליו להוריד את המזוזה ולא להשאירה בבית, משום שהבית הוא של נוכרי. אולם, לכאורה, בנידון שאלתך הדין שונה, מכיוון הבית ממשיך להיות ברשות משרד הבטחון, ומאבטחים יהודים אחרים יגורו בה. האם לא חוזר כאן הדין המקורי, שאין להוריד את המזוזות?
בשאלה דומה דן הרב משה פיינשטיין (אגרות משה, יו"ד א' קפב): שוכר שעזב את דירה שכורה של בעלת בית יהודייה, תהה אם להוריד את המזוזות, משום חשש שתשכיר אחריו לנוכרי. מצד שני, אם הבית יושכר ליהודי - יש להשאיר את המזוזות.
פסק הרב פיינשטיין שהדבר תלוי בבעלת הבית; אם יש חשש שתזלזל בשמירת המזוזות, או שתשכיר לנוכרים – אין להשאיר לה את המזוזות. כלומר, החשש שתשכיר לגוי מבלי להוריד את המזוזות, גובר על האיסור להוריד את המזוזות, שמא יגור שם אחר כך יהודי אחר.
גם כאן, סביר להניח שהאחראים על שכירות הדירה אינם מודעים לבעיה של המזוזות, או לצורך להסירן כאשר תיגמר השכירות, ולא להשאירן בידיי בעל הדירה הגוי. ולכן נראה שעל בנך לקחת את המזוזות עמו, אלא אם כן הוא יודע שאנשי הביטחון שיגיעו אחריו גם הם שומרי מצוות, ואפשר לסמוך עליהם שיקחו אתם את המזוזות כשיעזבו את הדירה.
כך נפתרת גם השאלה האחרונה
אז האם מותר לו לקחת את המזוזות לארץ אחרת שיעבור אליה? אם הוא צריך להוריד את המזוזות,
הרי שממילא הוא יכול לקחתן עמו.
לסיכום: השוכר בית חייב במזוזה, גם בחו"ל, וגם כאשר הדירה היא של נוכרי. כאשר הוא עוזב את הדירה, עליו להוריד את המזוזות ולא להשאירן לגוי, אלא אם כן יגור אחריו יהודי אחר שומר מצוות, שיודע הלכה זו, ולא ישאיר את המזוזות לנוכרים (משיב: הרב שמואל שפירא).
- לאחרונה יצא ספרו של הרב שמואל שפירא, רבה של כוכב יאיר, "אור כוכב" - רעיונות לפרשת השבוע ולמועדים, ושו"תים בענייני דיומא.
- לבירורים ושאלות אפשר לפנות למענה הטלפוני של צהר בענייני בהלכה. ימים א'-ה', בין השעות 19:00-23:00, בטלפון 1-800-200-377.