"מותר לך לקבל מחמאות": אימון לחיים טובים
אחרי שהורידה 21 קילו ממשקלה והפכה למאמנת כושר, אילנית אלעזר מסבירה איך היא למדה לאהוב את עצמה, וגם אנשים אחרים - וגם, מה הקשר בין המסע של מאגמה לשינוי בחייה ואיך כל אחת יכולה לעשות את זה
"שני אירועים היו עבורי רגעים משני חיים: יצאתי למסע באוגנדה, ומאחר והייתי גם בצוות הממיין את המשתתפות החדשות, יצאתי למסע נוסף לירדן. שני המסעות היו מדהימים אבל כשחזרנו, הסתכלתי בתמונות וראיתי בהן אישה שמנה ועצובה - אותי. החלטתי מיד לקחת את עצמי בידיים. יצאתי למסע של ספורט ודיאטה, התחלתי להתאמן פעמיים בשבוע וזה פשוט תפס אותי".
אילנית מסבירה כי משהו בקבוצה, בדינימיקה, בחווית ההצלחה ובעיקר בחווית האמון שקיבלה שינה את אופן ההסתכלות שלה על החיים ואז החליטה לשנות את חייה. "נרשמתי למכון כושר ושם פגשתי מדריכה מופלאה, אלה בן שמעון, שהאמינה בי והיתה האדם הראשון שדחף אותי קדימה. אחרי חצי שנה של דיאטה ואימונים, הורדתי 21 קילו", היא מספרת.
שינוי משמעותי ביותר, איך זה השפיע?
"נכון, השינוי גדול, אבל הוא לא נגמר בירידה במשקל. בשלב הזה המאמנת שלי הציעה לי לצאת לקורס מאמנים. מי? אני? מה זה קשור אלי?. לקח לי כמה חודשים עד שהתבשלתי. גם כי אני לא כל כך אוהבת אנשים- סליחה- לא אהבתי אנשים, וגם כי חשבתי שאני ממש לא קשורה לספורט. אבל אלה התעקשה והאמינה בי: 'קדימה, תפתיעי את עצמך'".
מה בעצם היתה ההתלבטות?
"האמת היא שלא האמנתי שהיא באמת בוחרת בי לעשות את זה. אף פעם לא בחרו בי למשהו - וזה קשור לרגע המשמעותי השני שגם הוא קרה במסע מאגמה לאוגנדה: באחד הימים במסע שיחקנו איזה משחק ויעל, אישה דתייה ומקסימה משילה, בחרה בי להיות ראשונה במשחק. בי.
"אחרי המשחק אמרתי לה בכנות מאוד גדולה שאף פעם לא בחרו בי להיות ראשונה. בשום דבר. תמיד ראיתי את עצמי כאישה בינונית. לא יפה מדי ולא חכמה מדי. והיא בחרה בי, ראשונה".
אז לפעמים כל מה שצריך זה שיאמינו בך?
"לגמרי. בעיקר במקומות שבהם את לא מאמינה בעצמך. בטח ובטח אם זה מישהו שמעריכים את דעתו ואת מי שהוא. אצלי זאת היתה המאמנת שלי, שהיא לא רק מודל להשראה עבורי היא גם זאת שנתנה לי את המקום, שהאמינה בי ודחפה אותי.
"הרגע במסע שבו בחרו בי כי אני טובה וראויה, התחבר להזדמנות של האימון ופתאום הבנתי שאני יכולה להיות ראשונה והכי טובה במשהו. את מבינה איזה מהפך זה בשבילי?".
איך שרדת את קורס המדריכים?
"אני מודה שהפתעתי את עצמי ואת הסובבים - אני, הסבתא, מתאמנת עם ילדות בנות עשרים, ואפילו הייתי טובה בזה.
לרגע לא נתנו לי להרגיש שאני מבוגרת מהן בעשרים שנה. סיימתי את הקורס, התחלתי לאמן נשים, בני נוער וילדים. ופתאום מצאתי שאני מסתדרת מעולה עם אנשים. כשלמדתי לאהוב את עצמי, ולהאמין בעצמי - היה לי קל להפגין את זה גם כלפי אחרים".
הרווח הגדול מהמסע והמדרך בה בחרה, היא מספרת, הוא שהיא למדה לסמוך על אחרים, לתת לדברים להיות. "נכון. למדתי לנשום עמוק ולהאמין שהכל יהיה בסדר ושלא קרה כלום גם במקרה של כשלון.
"יתרה מזאת, גיליתי שאני יודעת להצליח ושמותר לי לקבל מחמאות. פעם, כשמישהו אמר לי שאני השראה עבורו, לא האמנתי שמדברים אלי. אבל לאט-לאט הבנתי שזה מכוון אלי, ושאני יכולה לנשום ולחייך. אני עדיין לא מאמינה לעצמי שזה הסיפור שלי, אבל זה הסיפור שלי".
חגגת השבוע יום הולדת 44. מה את מאחלת לעצמך?
"אני מאחלת לעצמי לעשות עוד צעד אחד קדימה בתחום של הדרכת הספורט, להיות כל הזמן בתהליך של למידה והתקדמות. להעז ולא לפחד, ולהמשיך להיות
מוקפת באנשים שעושים אותי שמחה וגם באלה שלא - כי הם נותנים לי פרופורציה.
המסר של אלעזר הוא פשוט: שברגע שאתן מאושרות ועושות את מה שטוב לכן, הכל מסתדר. "הנה תראי, בחרו בי לכתבה. אף פעם לפני כן לא בחרו בי לעשות עלי כתבה".
- מסעות מאגמה צ'אלנג' לקוסטה ריקה יוצאים לדרך, הירשמי עכשיו