דו"ח: ישראל אינה מכירה בפליטים

ישראל בוחנת רק את בקשות מבקשי המקלט הכלואים, ונמנעת מלהכריע בבקשות ניצולי רצח העם בדרפור. כך עולה מדו"ח חדש של "המוקד לפליטים ולמהגרים" שמתפרסם היום (יום א'), לקראת ההצבעה מחר בכנסת על התיקון החדש לחוק למניעת הסתננות. התיקון מגביל את תקופת ההחזקה של מבקשי מקלט במתקן "חולות" ל-20 חודשים.

עוד בחדשות:

חקירת מצ"ח על הרג 50 פלסטינים בצוק איתן

נתניהו מנסה לחסום את סער: פועל להקדמת הפריימריז לראשות הליכוד

הדו"ח מצביע על כשלים במערכת המקלט בישראל ובפרשנות המשפטית לדין הבינלאומי המובילים, לטענת מחבריו, להכחשת מעמד הפליט של מבקשי המקלט מאריתריאה ומסודן.

הדו"ח מצביע על אחוזי ההכרה הגבוהים באזרחי אריתריאה וסודן במדינות המערב, העומדים על כ-80-70 אחוזים. זאת לעומת שיעור ההכרה בישראל, העומד על 0.19% בלבד. מבין הבודדים שהוכרו כפליטים בשנים 2013-2011 שניים בלבד הם אזרחי אריתריאה, ואף לא אזרח סודן אחד. בפרק זמן זה נדחו 5,901 בקשות מקלט.

מבקש מקלט סמוך למתקן "חולות"(צילום: רויטרס)

"ישראל מתכחשת"(צילום: הרצל יוסף)

הדו"ח מבהיר כי טענת המדינה, לפיה מעולם לא נמנעה מאזרחי אריתריאה או סודן האפשרות להגיש בקשה למקלט, עומדת בניגוד מוחלט לניסיונם של אלפי מבקשי מקלט. מחברי הדו"ח מתארים כיצד עד לשנת 2013 הודרו אזרחי אריתריאה וסודן בפועל ממערכת המקלט. בדו"ח מצוטטת גם תשובת מנהל יחידת הטיפול במבקשי מקלט משנת 2009, לפיה "בשלב זה היחידה אינה מטפלת בנתינים זרים אשר זכאים להגנה זמנית".

אף על פי שרק משנת 2013, על פי הדו"ח, אזרחי סודן ואריתריאה יכולים באופן מעשי להגיש בקשות למקלט, בפועל נבחנו רק בקשות המקלט של מי שהוחזקו במעצר. ל"מוקד לפליטים ולמהגרים" לא ידוע על מבקש מקלט אחד שאינו כלוא וקיבל בשנים האחרונות החלטה בבקשת המקלט שלו.

הודעת דחייה קבועה לאריתריאים

באשר לאופן שבו נבחנות הבקשות, הדו"ח מתאר את דפוסי הדחייה המוחלטים המעידים, לדברי מחבריו, על פרשנות לקויה של הדין הבינלאומי: בנוגע לאזרחים אריתריאים, משרד הפנים מנפק הודעת דחייה קבועה, שהיא בעלת נוסח אחיד וזהה לכל המבקשים. הודעה זו מסבירה כי עריקה מהצבא או הימלטות מגיוס כפוי אינן עילת מקלט מספקת ולכן הבקשה נדחית - אך בה בעת מבהירה כי לנוכח מדיניות "אי-הרחקה זמנית", המבקש לא יגורש.

להבדיל מהבקשות הנדחות כולן תוך שימוש באותו נימוק משפטי, בקשות המקלט של אזרחי סודן נדחות באמצעות שימוש בנימוקים מסווגים - חוסר אמינות המבוסס על סתירות מדומיינות, קושי לזכור פרטי פרטים, סתירות בפרטים שוליים שאינם נוגעים ללב בקשת המקלט, מחקר דל על אודות התנאים במדינת המוצא, בעיות בתרגום ועוד.

רשות ההגירה: "בוחנים את הבקשות באופן פרטני"

מחברי הדו"ח מבהירים כי ממצב זה עולה שמדינת ישראל מכירה בסכנה הנשקפת לחיי מי שיגורשו ובחוסר האפשרות לגרשם ולכן נמנעת מלעשות זאת, אך במקביל מסרבת להכיר בכך שהסיבה לסכנה מביאה אותם לגדר האמנה בדבר מעמדם של פליטים. היא נמנעת מלגרשם, אך בו בזמן מסרבת להעניק להם מעמד כלשהו, מחזיקה אותם במתקני כליאה ובמתקן "חולות", ופועלת לעודדם לצאת למקום שבו היא עצמה מודה כי נשקפת להם סכנה. כמו כן המדינה נמנעת מלתת להם רישיונות עבודה מוסדרים - מצב המבטיח

את הימצאותם בשולי החוק, ללא ביטחון וזכויות בסיסיות, וגורר את ריכוז אוכלוסייה זו באזורים מוחלשים.

מחברי הדו"ח מציינים כי עד כה לא נדחתה ולו בקשת מקלט אחת של תושב חבל דרפור (ב-2007 העניקה מדינת ישראל לכל תושבי דרפור שנכנסו עד אותה עת תושבות ארעית), וניכר כי בשלב זה משרד הפנים מעדיף להימנע מדחייה או קבלה של בקשות המקלט של תושבי החבל ונמנע מלהכריע בהן. 

מרשות האוכלוסין וההגירה נמסר: "לרשות מוגשות אלפי בקשות בשנה על ידי מסתננים ואוכלוסיות זרים אחרות. הבקשות נבחנות לגופו של עניין ובאופן פרטני, בדיקות אשר לרוב אורכות זמן מה. הטענות המועלות בדו"ח חוזרות על עצמן ללא כל בסיס עובדתי, ואף שהופרכו בעבר הן ממשיכות לעלות".