מהמטבח למחסום. חוויות שליח פיצה בבגדד

"תלמד איך לנהוג!", צועק אחד הנהגים ממכוניתו, אבל את חסן חודייר זה לא מטריד. הוא מנפנף בידו בביטול כשהוא עובר על אופנועו בין כלי רכב שעומדים בפקק התנועה בבגדד. נהגים זועמים הם הקטנה שבדאגות שלך כשאתה עובד כשליח בבירה העיראקית. כשחודייר בן ה-22 יוצא למסור ללקוח מגש פיצה, מנת שווארמה או סנדוויץ' הוא מוטרד יותר ממחסומים אינסופיים ועם מכוניות תופת שיכולות להתפוצץ בכל רגע.

"אנחנו מתמודדים עם כל כך הרבה מכשולים במשלוחים שאנו מבצעים", סיפר חודייר. לדבריו, לעתים שליחים כמותו נאלצים לזגזג בין סמטאות העיר כדי לעקוף רחובות שזה עתה התפוצץ בהם מטען. "בכל מחסום חייל או שוטר מבצעים חיפוש באופנוע ובתא המטען. לפעמים הם מורים לנו להסתובב ולחזור, לעתים אפילו עוצרים אותנו", תיאר השליח הצעיר.

חודייר בדרך לעוד לקוח מרוצה(צילום: AP)

שוטר עורך חיפוש באופנוע של חודייר(צילום: AP)

בחודשים האחרונים הפכה האבטחה לקשיחה במיוחד מאז שדאעש השתלט על כשליש מעיראק. בשל העובדה שארגוני טרור השתמשו באופנועים בפיגועי טרור, נאסר על כלל הרוכבים לחצות גשרים ולהתקרב לבנייני ממשל. נמנעת מהם גם הכניסה לרחובות הראשיים במהלך חגים כדי למנוע מתקפות אפשריות על המקומות הקדושים.

סיפורו של חודייר לא שונה מזה של אזרחים אחרים בעיראק שההתמודדות עם האלימות הגואה מלווה את ניסיונם לפרנס את משפחתם. לחודייר אין יום קל בעבודה. הוא יוצא מביתו שבשכונת שעב, חוצה את העיר במונית בדרכו למסעדת סאג' אל-ריף שבה הוא עובד, ואז עולה על האופנוע ומתחיל לעבוד.

מסעדת סאג' אל-ריף, מקום עבודתו של חודייר(צילום: AP)

אין מחסור בלקוחות בעיר המונה שבעה מיליון בני אדם, ועסקי המשלוחים פורחים - בעיקר בגלל שרבים פשוט מפחדים לאכול בחוץ. מסעדות ערביות מסורתיות מתחרות כעת עם רשתות "מערביות" של מזון מהיר כמו "פלורידה פרייד צ'יקן" ו-"מיסטר פוטטו".

עבודה כשליח הפכה לנפוצה במיוחד בקרב צעירים שאין להם אפשרות של ממש לפתח קריירה מסוג אחר. הוריו של חודייר מתו כשהיה צעיר. הוא חי עם אחותו, בעלה וילדיהם ותורם מדי שבוע את חלקו לפרנסת המשפחה - 125 אלף דינר עיראקי בחודש, בערך 100 דולרים. אחותו אום-נור אומרת שכל יום היא מפחדת מחדש בגלל הסיכונים שכרוכים בעבודתו. "אנחנו מתפללים שאלוהים ישמור עליו", סיכמה האחות.