ההפך מהישרדות: תרמילאי כדרך חיים
לחיות, אבל לחיות באמת, פירושו לעשות את מה שאתה אוהב, אחרת אתה רק שורד. רובנו שורדים, אנחנו משוטטים עם עיניים כבויות ומפנטזים על התעוררות רוחנית
בעולם בו תורות ניו-אייג'יות כטנטרה, קארמה וגלגול נשמות מבצבצות בכל פינה, קל לטפח אלטרואיזם ולהתיז חמלה על אחרים. למי שלא בקיא ברזי התרצנות הרוחנית ההודית, חוכמה מזרחית "כשרה למהדרין" שפורחת במוחם של נטולי האגו, דהיינו מוארים, ישנה דרך להיות מאושרים ומסופקים. הם מציעים תהליך מוטציוני בכור ההיתוך ההודי שיהפוך אותך לרגיש, אכפתי, קשוב לזולת, חומל ומרחם. תיאלץ כאמור לגנוז את החשיבה המקורית שלך כדי שטוהר כפיה וטוב ליבה יחלחלו גם לאישיותך.
אבל בואו נודה בזה, אנחנו יצורים שמשועבדים ליצרים שלנו. סקס, אהבה ואוכל הם רק חלק מתפריט התשוקות ששולטות עלינו - סאדיזם ספרותי שמקבל ביטוי בכל רגע בחיי היומיום שלנו. והאגו? למרות שמתחולל בנו תהליך אליטיזם ביולוגי מוטמע, או אגו בשפה צחה, אנחנו צריכים להישאר נאמנים לרוח האנושות שנושבת בליבנו ולהיות קשובים בצורה אבסולוטית לעולם הרוחני.
ככל שאתה יותר זמן בהודו, או ככל שהצ'אפטי יותר מתחמם, אתה יותר מוצא את עצמך. החזקת חודש בהודו? אתה רוחניק ותיק, עברת את רף שלושת החודשים? אתה באבא, הגעת לשנה? אתה סאדו קדוש. ככה זה בהודו, הכול עובד על פז"מניקיות. ישראלים שרצו בהודו עוד מהתקופה הפרה-הלניסטית, אז הסתיימה המלחמה הפולופנזית בין ספרטה לאתונה, ויש כאלה שעדיין לא מצאו את עצמם. גם היום יש תחושה אצל השועלים הותיקים של התחזקות רוחנית מלאה בגעגועים לתקופת הזוהר של הודו.
אמנות החיפוש
אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה אתה תמיד תהיה במרדף קדחתני מתיש אחר הזנב של עצמך, "חיפוש עצמי" אנחנו קוראים לזה. כיתות רגליים בסמטאותיה של הודו לא יעזור להביא את אלוהים אל הרוחניק הזוטר, אפילו לא פמפום צ'ילום טוב בחברתו של "באבא" חנוט בגלימה בצבע אפרסק נושם. זה לא משנה לאיזו אסכולה אתה משתייך, בין אם אתה אתאיסט יהודיסט או אושואיסט, דבר לא יעזור אם הרוח במפרשי הלב שלך נדם.
ממדינה למדינה, מיבשת ליבשת, זה מה שמעיר אותי. אירופה, אפריקה, אמריקה, אסיה, אוסטרליה, עברתי על כל היבשות. לפני כל מדינה אני נוהג להוריד את הג'ין אנד טוניק מהמדף, להבריש בליטוף קל את האבק שהצטבר על הפקק, לחלץ אותו מהבקבוק ולגמוע כמה שוטים טובים רק כדי להעשיר את הבאזז. סאלוט.
לפנייה לכתב/ת 
