בלט בהיעדרו: קור הרוח
התכונה שכה אפיינה את מכבי תל אביב בשתי העונות האחרונות לא ממש הגיעה איתה ל"סמי עופר". בית"ר שיחקה כדורגל רק כשלא היתה לה ברירה. אורי קופר מסכם
בנוסף למקצוענות, לכושר הגופני ולתחכום הטקטי אחד הדברים שהכי אפיינו את מכבי בשתי העונות הקודמות הוא אותו קור רוח. לא לעשות שטויות ברגעים הלא נכונים, לא לאבד עשתונות, כן לבצע את הפעולות הקטנות שלא תמיד רואים. והנה, במשחק הזה, ואולי אפשר לומר זאת על יותר ממשחק אחד העונה, קור הרוח קצת נעלם.
מכבי, במקום לנצל את האיכות הברורה שלה, נתנה לבית"ר ירושלים, כאילו בכוח, להגיע למצבים בסיום – זה לא קורה בדרך כלל במכבי. אם מהראן ראדי היה שולח כדור החוצה בזמן ששחקן שוכב על הדשא, ולא נותן אותו לבית"ר, מכבי גם היתה מנצחת – זה לא קורה בדרך כלל במכבי. וכך, מכבי סופגת שער אחרי הדקה ה-88 בפעם השלישית העונה ב-11 משחקים. היא גם ספגה שלושה שערים בחמש הדקות הראשונות. זה כל כך שונה ממכבי של שנה שעברה.
פאקו עשה שינוי במשחק הזה ואחרי שהחליף את גל אלברמן בארבעה משחקים רצופים הוציא אותו מההרכב ושינה מערך. מכבי שיחקה אתמול 1-3-2-4, שונה מכל המשחקים האחרים שלה העונה, ובמערך כזה חשובה מאוד התנועה של השחקנים ההתקפיים לאחור. זה לא עבד כמו שצריך וכבר בדקה ה-14 נוסא איגיבור, בתנועות ידיים חדות ותקיפות, סימן לערן זהבי וראדה פריצה מה הוא חושב על התנועה ללא כדור שלהם.
פריצה, שלטעמי הוא עדיין החלוץ הכי טוב שיש למכבי, לא מתאים למשחק כזה מול שלושה בלמים בו הוא נדרש לנוע כל הזמן אחורה ומספר הפעמים שנגע בכדור, בטח עם הרגל, היה נמוך מאוד. זהבי היה רחוק מאוד מאיגיבור וניקולה מיטרוביץ' וכך יצא שזה היה אחד המשחקים הפחות פעילים שלו. ועדיין, זהבי הבקיע משחק 15 ברציפות, ויופי של גול, ממש מכלום. זה היה השער ה-13 של זהבי העונה, שווה לסך השערים שכבשו כל שחקני הפועל ת"א יחד.
איגיבור, שסובל הרבה מהאוהדים, ובצדק לפי היכולת ברוב העונה, סוף סוף נכנס לעמדה האמיתית שלו ודווקא היה בסדר גמור. מיטרוביץ' לעומתו, שלא היה לו את אלברמן לידו להחליף מסירות, התעקש יותר מדי לכדרר ואיבד כדורים. טל בן-חיים היה חלש מאוד. נראה כאילו כל מה שעבד לו בתחילת העונה לא מצליח עכשיו וזה אפילו לא קשור לאיזו סגירה טובה במיוחד של בית"ר עליו, כפי שעשו קבוצות אחרות.
שחקנים אחרים בית"ר כן סגרה כמו שצריך. עוד לפני המשחק היו המון אוהדי בית"ר שהתלוננו על הסגנון ההגנתי של מנחם קורצקי והם צריכים להפנים – כך הוא משחק, גם בקבוצות קודמות, וקשה להאמין שזה ישתנה. אתמול קורצקי עלה עם שלושה בלמים, יותר הגנתי מתמיד, ובית"ר שיחקה בלי חלוץ וממש עם 11 שחקנים אחרי הכדור. אם עומר אצילי לא מבקיע את השוויון על קורצקי היה עובר יום קשה מאוד מול האוהדים.
צריך להחמיא לשלומי אזולאי על ניהול טוב של ההתקפות המתפרצות של בית"ר. אזולאי מסתמן, שבוע אחר שבוע, כשחקן חכם שיודע מה הוא עושה על המגרש. ועדיין, הסגנון האולטרה-הגנתי של בית"ר, גם אם עזר לה לעצור את זהבי, מנע ממנה לנצל את החולשה הכי גדולה של האלופה – ההתגוננות מול התקפות מהירות ומרובות שחקנים של היריב. בית"ר התחילה לשחק כדורגל רק כשלא היתה לה ברירה, ובעיקר כי מכבי נתנה לה. למזלה, קור הרוח של מכבי כבר לא איתה.
לפנייה לכתב/ת 
