המפקח על הקנס של לאומי: "ישר קופצים על הבונוס"

הסדר תשלום הקנס של בנק לאומי צפו להסתיים עד סוף השנה וההפרשה הכוללת בגין ההסדרים מול הרשויות האמריקאיות יעמוד על 1.4 מיליארד שקל, כך דיווחו היום (ד') נציגי הבנק לוועדת הכלכלה של הכנסת. עם זאת לא ברור עדיין מי ישלם את המחיר.

כזכור, בחודש יוני האחרון הודיע הבנק כי הגיע להסדר עם משרד המשפטים האמריקני, במסגרת חקירה שהתנהלה נגדו בחשד לסיוע ללקוחות להעלים מס. על פי הודעת הבנק אז , סך ההוצאות הכוללות את הקנס ואת התשלומים הנלווים עמדו על כמיליארד שקל. אולם בסוף חודש אוקטובר, הודיע הבנק כי היקף ההפרשות עשוי להיות גדול בהרבה, וזאת בעקבות חקירה נוספת המתקיימת במקביל על ידי הרשויות במדינת ניו-יורק שתוצאותיה עלולים להסב לבנק הוצאה של מאות מיליוני שקלים נוספים.

בדיון שהתקיים היום בנושא בוועדת הכלכלה ציין נציג הבנק, עו"ד חנן פרידמן "אנחנו אופטימיים. מועד הסיום כבר לא תלוי בנו. זה בידיים של האמריקאים, אני מקווה שזה יסתיים עד סוף השנה. אולי זה ידחה לאמצע ינואר".

נזכיר כי החקירות כאמור נוגעות לחשדות לפיהן סייע הבנק להעלים מס, אחת השיטות בהן השתמש לאומי, על פי החשד, היתה להפנות את הלקוח לפתוח חשבון בנק מחוץ לארצות הברית - שם יופקדו הכספים הבלתי מדווחים - וכנגדם סניף של בנק לאומי בארצות הברית העמיד ללקוח האמריקני "הלוואה" בגובה הסכומים ששכבו בחשבון הבלתי מדווח מעבר לים.

"נכנס לתמונה כשתסתיים החקירה"

בעקבות החקירות שנוהלו כנגד הבנק, גם הוגשה בחודש ספטמבר 2013 תביעה נגזרת נגד בנק לאומי ובכיריו לשעבר, לבית המשפט המחוזי בתל-אביב בטענה להפרת אמונים והפרת חובת הזהירות. התביעה עוסקת בחלקם של הבכירים באותה תקופה אליה מיוחסות החשדות, ביניהם היו"ר לשעבר איתן רף והמנכ"ל לשעבר גליה מאור . עוד יש לציין כי עדיין מתנהלת חקירה של הרשויות בארה"ב בחשדות דומים, כנגד בנק הפועלים ומזרחי-טפחות.

בתגובה לשאלה בנושא אחריות נושאי המשרה והצורך להשיב את הבונוסים שקיבלו נושאי המשרה שכיהנו באותה תקופה, השיב המפקח על הבנקים, דודו זקן: "ישר קופצים לבונוסים. אני חושב שצריך קודם לבדוק את הדברים. המטרה שלנו היא שדברים כאלו לא יישנו".

יו"ר הוועדה ח"כ אבישי ברוורמן אמר בדיון "אני חושב שהמשכורות של מנהלי הבנקים מנופחות. אין לזה שום קשר למודלים הכלכליים. אבל כשקורה משהו, אף אחד לא משלם את המחיר".

פרידמן התייחס גם לנכונות של הבנק לחתור להסכם וציין "אחרי המון התייעצויות הגענו למסקנה שכדאי להגיע להסדר. היינו אופטימיים לפני מספר חודשים שאנחנו לקראת סוף, אבל אז התברר שזה לא נגמר". פרידמן הדגיש כי "ההסדר לא כולל שום פטור לנושא משרה או עובדים. הוא מסדיר רק את החבות של הבנק כתאגיד מול הרשויות האמריקאיות".

דברים ברוח דומה אמר גם המפקח על הבנקים. "אין בהסכמים של האמריקאים משום ויתור על העמדה לדין , אם יגלו שמישהו סייע להעלמת מס". לדבריו, רוב הפעולות בוצעו מחוץ לישראל ולכן הן כפפות לכללים אחרים בחו"ל. "אנחנו נכנסים לתמונה רק כשמסתיימת חקירה". עם זאת הוא לא פירט אם בנק ישראל יחקור את הפרשה ובאיזה אופן.

זקן ציין כי הפרסומים בחלק מכל התקשורת היו מוטעים ודיווחו על קנסות של 2.4 מיליארד שקל ויותר, כאשר בסופו של דבר זה עשוי להסתיים בקנס של 1.4 מיליארד.

מי ישלם את המחיר?

נציגי הבנקים ובנק ישראל התייחסו גם לשינוי במדיניות האמריקאית בנודע לדיווחי המס וכן לשינויים גלובליים שגם ישראל לוקחת בהם חלק.

לדברי המפקח על הבנקים " צריך להסתכל על ההקשר הכללי ואני לא מדבר רק על האמריקאים. הרשויות החליטו להחמיר את החקיקה והאכיפה כמו חוק ה FATCA (המחייב בנקים זרים, לדווח על חשבונות ונכסים שהם מנהלים עבור מי שנחשב אזרח ארצות הברית – א.ר.) המטרה של החקיקה היא להעמיק את הגביה מאזרחי ארה"ב. מדינת ישראל חתמה הסכם עם ארה"ב לישום ה FATCA.

"אנחנו מקבלים תלונות מאזרחים (אמריקאים) למה לא פותחים לנו חשבון למה מחייבים אותנו לחתום על טפסים . צריך להבין שכללי המשחק השתנו. מי שלא עובד לפי ההוראות החדשות יכול לסכן גם את הבנק".

בבנק לאומי שיוצג בדיון על ידי עו"ד חנן פרידמן, היועץ המשפטי הראשי של הבנק וברכיה רוזנברג, מנהל הרגולציה של הבנק, הדגישו כי לאומי אינו היחיד שנקנס במסגרת הפעילות האמריקנית "הרשויות האמריקאיות נמצאות בשלב חקירה מול 100 בנקים ויש עוד 200 בנקים בשלב הבא ויש שם הבנקים הכי גדולים. קרדיט סוסי שילמו 2.8 מיליארד דולר כבר. עד עכשיו הבנקים שילמו לארה"ב קנסות בהיקף כולל של כ- 140 מיליארד דולר".  

יש לציין כי קיימת אי בהירות - כיצד יפצה הבנק על הוצאה הגדולה בעקבות הקנס. בהנחה שהבנק לא יספוג את העלויות, הוא עשוי לקצץ בבונוסים לעובדים או אף לשקול את ייקורם של מחירי השירותים ללקוחות כדי לפצות על ההוצאות הגדולות.