אולפן שישי והשאלה שלא נגמרת
לא ברור מה התפקיד של עו"ד העצני ב"אולפן שישי", הוא הגיע על תקן הימני? מוזר. וגם: ציפי לבני הגיעה ל"מצב האומה" ויצאה להתקפה על נתניהו - כולל הערות מחמיאות על הורדת הזבל - רק חבל שהיא שכחה לצחוק גם על עצמה. השחור והלבן מסכמים סופ"ש
העצני: "אם אפשר לקחת מר יעלון לדבר אחר, מקודם שמענו טענות שממוחזרות לגבי לכאורה הטעיה בבחירות, אגב אם נבחן את הארגזים של מפלגת העבודה – איך גוף בוחר קטן יכול לבחור אנשים בצורה מוזרה לחלוטין, אז זה לא בדיוק מתכונת של הליכוד. אבל אני רציתי לשאול אותך מכיוון שונה לחלוטין. הרי האדם הראשון שראש הממשלה פנה אליו אחרי הבחירות האחרונות, הראשון שסגר איתו שהכניס אותו לקואליציה - היה ציפי לבני. שהיא כבר אז היתה ברת פלוגתא מוחלטת שלו. ודווקא ראש הממשלה נמנע מלפנות לנפתלי בנט שהוא היה, וגם היום השותף הטבעי שלכם. עכשיו כשאנחנו בוחנים גם...
קושמרו: מה השאלה העצני?
העצני: "כשאנחנו בוחנים גם את הפעולות לאורך הקדנציה, אז הליכוד אמנם היה בשלטון וטוענים שזו מפלגת ימין, אבל דה פקטו גם בתחום שלך יש הקפאה דה פקטו של התכנון והבנייה ביהודה ושומרון. גם בתחום של משרד המשפטים של חקיקה הכל נעצר. מדוע שהפעם הבוחרים שלכם יחשבו שאתם תגשימו את מה שאתם מבטיחים להם?"
השאלה הארוכה של העצני גרמה לשחור להרים גבה וללבן לכווץ את המצח. העצני אינו חבר כנסת, אינו מועמד לכנסת בבחירות הקרובות, הוא כותב מעת לעת מאמרים ועובד כעורך דין (מה שמעורר שאלה מדוע הוגדר ע"י ערוץ 2 כ"עיתונאי"). בתור מה בדיוק הוא מובא לפאנל היוקרתי של אולפן שישי? איזו פונקציה הוא נועד למלא שם? המסקנה האפשרית היחידה היא שהעצני הובא על ידי קברניטי הערוץ כדי לאזן כביכול פאנל שמאלני, כך ששר התקשורת בפועל, ראש הממשלה נתניהו, יהיה מרוצה מהביצועים של החבר'ה בנווה אילן.
רק מה, בנוף התקשורת הישראלי, ובטח בהשוואה למתחרים בערוץ 10, ערוץ 2 הוא ערוץ ממסדי, עם כוורת כתבים ופרשנים שמדברת ימנית (רוני דניאל, עמית סגל, דני קושמרו, אהוד יערי, אודי סגל ועוד). חוץ מאמנון אברמוביץ (שדווקא הגחיך את איחוד לבני-הרצוג) וערד ניר (רק בעניינים בינלאומיים), ערוץ 2 הוא הממסד. ערוץ 10, מאידך, עם לונדון וקירשנבאום, נדב אייל ורביב דרוקר, ואפילו אלון בן דוד (בהשוואה לרוני דניאל) הוא הרבה פחות ממסדי.
לבני באה להצליף
עד הפסקת הפרסומות הראשונה ב"מצב האומה" עם ציפי לבני עוד היתה בינינו מחלוקת. הלבן טען שציפי לבני און פייר - יורה פאנצ'ים בצרורות ולוהטת, השחור טען שזה מרגיז וזחוח. אבל אז חזרו מפרסומות ולבני ירדה נמוך כשדיברה על "האפס" (ברמיזה לנתניהו), זה שמשותף למע"מ על הדירות ולמע"מ על מוצרי היסוד. ואז כבר היה ברור - ציפי לבני שתתה מנה מחוזקת של מיץ אומץ ועברה את הגבול. כנראה הסקרים המחמיאים השכיחו מלבני שרק לפני שבועיים, היא גירדה מלמעלה את אחוז החסימה.
הפוליטיקאים רואים ב"מצב האומה" תחנת חובה במלחמה על דעת הקהל, גם אם זו חוויה צורבת לעמוד מול השולפים המהירים בפאנל. בפעם הקודמת היה שם בנט, "מצב האומה" היתה התוכנית הראשונה שבה דיבר מאז נפלה הממשלה. לעומת לבני, בנט נקט בטקטיקה שונה לגמרי – באופן טבעי ידע שיעמוד על הגריל, נתן לחברי הפאנל המושחזים לנעוץ בו פאנצ'ים וחייך חיוך סובל, מעורר רחמים. במסר לאומה שניתן לו בסוף, אמר למצביעים שאם הם רוצים ש"השמאלנים" יכעסו עוד קצת, כמו היום, שיצביעו לו. השיג מה שרצה.
לבני לעומתו, באה להצליף. בהנחה שחברי הפאנל יעשו עמה חסד (עד כמה שאפשר אצל שליין. רמז: אי אפשר), נכנסה בכל הכוח בראש הממשלה. בכל הזמן הזה לא טרחה לצחוק על עצמה (דבר שמקובל בז'אנר, אובמה עשה את זה לא פעם ולא פעמיים). במובן הזה, אולי שכנעה את המשוכנעים – אלה שממילא תומכים בה, אבל במלחמה על דעת הקהל, ספק אם ההתקפה שירתה אותה. לצערה היה שם גורי אלפי. "אבל את היית הראשונה להיכנס לממשלה שלו", אמר לה שוב ושוב. "תן לי לנסות לשכנע אותך", אמרה וניסתה להסביר שבסיטואציה ההיא, הצליחה לחלץ מביבי את התפקידים הכי מרכזיים. "עכשיו אתה יותר רגוע?"
גורי: "לא".
