בלי בורגס: מסע מרהיב בין ערי בולגריה

בולגריה היא הרבה יותר מבורגס, אתר נופש המועדף על הישראלים שמקנן בצידה המזרחי של המדינה. הנה טעימה מבולגריה קצת אחרת: סופיה המגניבה, פלובדיב הלא מספיק מעורכת וקופריבשטיצה האותנטית. בואו איתנו

שי זדהפורסם: 28.12.14 , 13:34

כמו רוב מדינות אירופה, גם בולגריה ניחנה בכמיהה אנושית בסיסית לקרבה לאלוהים. סופיה, בירתה, היא המֶכָּה של בולגריה ומרכזת בתוכה את הפן ההיסטורי-דתי של העיר. למרות האמונה ההדוקה באל הנוצרי, שמדשדשת בכל פינה בעיר, אין לה יומרה לאקסקלוסיביות על האמת. היא טומנת בחובה את עברה ההיסטורי העשיר של בולגריה ומציגה אותה לכל המתעניין. בואו לטעימה מבולגריה קצת אחרת.

סופיה: הסבתא המגניבה של אירופה

בירת בולגריה והסבתא של אירופה. מדובר באחת הערים העתיקות באירופה, עשירה במסורות ובבניינים עתיקים הזרועים במרכז הרובע ההיסטורי של העיר. העיר ממוקמת על רמה ונמצאת בגובה של 550 מטרים, כאשר מדרום ומצפון לעיר מתרוממים רכסי הרים ומכתרים אותה.

כנסיית אלכסנדר נבסקי בעיר סופיה(צילום: שי זדה)

סופיה היא עיר של יום אחד, היא קטנה יחסית, במרחק הליכה של שלוש שעות ניתן לכסות את כל האתרים החשובים בעיר. גם לישראלי שאוהב לטגן את עצמו תחת קרני השמש עם איזה דרינק טוב ביד יהיה קשה להישאר אדיש לנוכח פני המבנים העתיקים חרושי הקמטים ששרדו את מלחמת העולם השנייה וניצבים בגאווה בלב העיר.

קתדרלת סבטה נדליה: למי שרוצה להתרשם מההישגים הרוחניים של התרבות הבולגרית, לטפח תובנות, להעשיר אנינות טעם ולהעצים את הפליאה מהעולם, מומלץ לחלץ רגליים ולהתחיל בקתדרלת סבטה נדליה, המתהדרת בדקורציית פנים מפוארת ובה שפע של ציורי קיר. בין אם אתה מונותאיסט, פוליתאיסט או אתאיסט, אפשר ממש להרגיש את הרוחניות ששוררת בתוך הקתדרלה ולהשרות את האנרגיות השליליות שאנחנו צוברים ביום יום באווירה של אנרגיות פוזיטיביות. ניתן להשתתף בתפילות באמצעות הדלקת נר המבטיחה אושר, אהבה והגשמת חלומות.

קתדרלת סבטה נדליה(צילום: שי זדה)

כנסיית אלכסנדר נבסקי: אפשר להמשיך משם לכנסיית אלכסנדר נבסקי שנמצאת במרחק 20 דקות הליכה. אריזתה של הכנסיה בהחלט מרשימה; את כיפות הזהב שהיא חובשת וכתפיה הרחבות ניתן לראות מחלון המטוס. היא מהווה את אחד מהמוקדים החשובים ביותר ומשמשת נקודת התייחסות מכל מקום בעיר. הכנסייה נמצאת בכיכר אלכסנדר נבסקי ובתוכה מוטבעים ציורי אייקונים דתיים היסטוריים של בולגריה. הכנסיה הוקמה בשנת 1919 לזכרם של 200,000 חיילי צבא רוסיה שנהרגו למען חירותה של בולגריה. ניתן לסייר בכנסיה ללא תשלום ולהתרשם מהדקורציה הפנימית המרשימה של המבנה.

בית המרחץ המרכזי של סופיה: לא רחוק משם, במרכז סופיה, נמצא בית המרחץ המרכזי. מבנה מפואר מאוד, שנבנה במאה ה-20 על נביעות של מים חמים ובמשך שנים שימש מאגר תת קרקעי לאזור שלם של בתי מרחץ. היום נותר רק בית מרחץ אחד. הבניין חומד את התואר "המבנה היפה בסופיה" ובצדק, המזרקה היפה שלצידו, ועיטורי הפסיפס שהוא נושא בגאווה בהחלט מעניקים לו את התואר הנחשק.

בית המרחץ המרכזי בעיר סופיה(צילום: שי זדה)

חיי הלילה: סופיה היא גם עיר של לילה. חיי הלילה פה לא נופלים מאף עיר אירופית תוססת. כאשר הלילה יורד ומוחק את קרני השמש האחרונות שמוטלות על העיר, היא מתעוררת לחיים. פאבים, ברים ודיסקוטקים שממוקמים בשדרה המרכזית של העיר פתוחים עד לשעות הלילה המאוחרות, והמחירים, זולים מאוד; המבורגר עם צ'יפס וקולה עולים שלושה לבה, ששוויים שבעה שקלים וחצי. משולש פיצה גדול עולה לבה אחת, שני שקלים וחצי. שווארמה - שני לבה, כחמישה שקלים ובירה באותו מחיר. לאניני הטעם, שווה לנעוץ שיניים בסלט בולגרי שמותז בגבינה אותנטית בעשרה שקלים בלבד. בליץ קולינרי, בפרוטות.

פלובדיב: האחות הלא מוערכת

במרחק 160 ק"מ מדרום מזרח לסופיה, כשעתיים נסיעה, נמצאת פלובדיב, העיר השנייה בגודלה בבולגריה. עיר עתיקה מאוד, ציורית ומקסימה, שלא מקבלת את הקרדיט הראוי. העיר ממוקמת במישור פולידיב ומשלבת בתוכה מספר סגנונות ארכיטקטורה. בתוך העיר יש את נהר מריצה שמבתר אותה לכמה רצועות ומוסיף לא מעט נופך פואטי למקום.

פלובדיב(צילום: שי זדה)

המשיכה העיקרית של העיר היא המרכז שלה; ה"סנטר" מורכב משדרה ארוכה שמאכלסת בתוכה מכל הבא ליד: גלריות, דוכני מזכרות, אמני רחוב, מסעדות, ברים ובתי קפה. לשוטט ברחובות הצרים והמרוצפים באבנים קטנות עם בתים מסוגננים בצבעים שונים היא חוויה בפני עצמה. מה שמאפיין את העיר ומעניק לה ארומה מזרחית הוא מזג האוויר. בקיץ - נוח מאוד, חם בצורה לא מקשה, אך הוא עלול להשתנות ברגע אחד לקור ולהטיל מטחי גשם צוננים שנמשכים לפרקים של 10 דקות עד 30 דקות לערך.

העיר העתיקה והתיאטרון הרומי: בצמוד לסנטר נמצאת העיר העתיקה שמהווה אטרקציה תיירותית לכל הבאים לעיר. היא מכילה אתרים היסטוריים שונים שהעיקרי והמפורסם שבהם הוא התיאטרון הרומי המרשים; השריד הבולט ביותר שנבנה בידי הקיסר מרקוס אורליוס.

התיאטרון הרומי בעיר פלובדיב(צילום: שי זדה)

מנזר בצ'קובו: כ 40 דקות נסיעה מפלובדיב דרומה, 30 ק"מ מדרום לעיר, דרך נופים פסטורליים, יערות ונהרות, הגענו לכפר בצ'קובו, שבקצהו הדרומי, על הר גבוה, שוכן מנזר בצ'קובו. המנזר נבלע ונחנק בין הרים גבוהים והוא מנותק לחלוטין מהסביבה. הוא הוקם במאה ה-11 וקבורים בו: פטריארך קיריל מפלובדיב, ואקזרך סטפן מסופיה, שניים שהצילו את יהודי בולגריה מציפורני הנאצים במלחמת העולם השנייה. החצר של המנזר בנויה משתי קומות. אפשר להרגיש בעצמות את השלווה של המקום.

מנזר בצ'קובו בין ההרים(צילום: שי זדה)

קופריבשטיצה: בולגריה האותנטית

במרחק 115 ק"מ מפלובדיב, כשעתיים נסיעה ברכב לכיוון צפון, בדרך גדושה בכפרים לא מפותחים, הרים ויערות, נמצאת קופריבשטיצה, עיירה קטנה מאוד וציורית להפליא, השוכנת על מורדות רכס סרדנה גורה. את קופריבשטיצה הקימה במאה ה-14 קבוצת פליטים שנמלטו מפני הכובש העות'מאני, והיא מכילה 380 בתים עתיקים מונומנטאליים מאותה התקופה. במקום השתמר סגנון התחייה הלאומית הבולגרית של המאה ה-19.

שי על רקע העיירה קופריבשטיצה(צילום: שי זדה)

קופריבשטיצה היא עיירה מנומנמת שמורידה את השלטר של העיר כבר בשעות הערב המוקדמות. שיטוט במבוך הסמטאות הצרות והציוריות של העיירה, מוביל למקומות בהם אפשר ממש לפגוש את התרבות והמסורת המקומית שלא התמסחרה בשום צורה שהיא מאז המאה ה-19.