"המשק ירוויח מיליארדים משילוב בעלי מוגבלויות"
אורן הלמן, אב לבת 6 עם צרכים מיוחדים, סבור שאם הצעת החוק לשילוב בעלי מוגבלויות בעבודה תקודם בכנסת הבאה, אז כולנו נרוויח מכך. עם יותר מ-2,000 לייקים בפייסבוק הוא אופטימי, ומדגיש: זה לא עניין של רחמים
"המשק הישראלי מפסיד מדי שנה 5 מיליארד שקל כתוצאה מאי העסקת אנשים בעלי מוגבלויות, כפי שטען מבקר המדינה, אבל אם נעסיק את האנשים האלה כולנו נרוויח. זה לא כסף שילך לטייקונים, אלא יעודד צמיחה במדינה". כך אומר אורן הלמן, מי שעומד מאחורי יוזמת "סיכוי שווה" לשילוב אנשים עם צרכים מיוחדים בתעסוקה. יוזמה שהפכה להצעת חוק שעברה בקריאה טרומית וממתינה כעת לכנסת הבאה.
הלמן, סמנכ"ל חטיבת רגולציה, קשרי ממשל ותקשורת בחברת החשמל התפרסם לפני שנה כשבזמן הסופה עדכן מחמ"ל החברה ואף זה לכינויים "נחמן שי של הסופה" ו"הפנים של חברת החשמל". בחודשים האחרונים הוא מקדם יוזמה של הנגשת הזדמנויות עבודה לאנשים עם מוגבלות, יוזמה, שלדבריו, שעשויה להשפיע על כל המשק והחברה.
עמוד פייסבוק שפתח לפני חמישה ימים כדי לקדם את אותה יוזמה ולתווך בין מעסיקים ובעלי מוגבלויות צבר עד כה יותר מ-2,300 לייקים. הלמן הוא אביה של ליה, 6, שאובחנה כבעלת עיכוב התפתחותי רב-תחומי.
"האנשים האלה חיים בדיוק כמונו, עד גילאי 80-70 ועד 120", הוא מתחיל להסביר את הבעיה, "אבל מגיל 21 אין פתרונות שהמדינה מספקת מבחינת השילוב, ומהגיל הזה הם למעשה בלי מסגרת. כל אב ואם לילד עם צרכים מיוחדים חושבים על שני דברים: מה יהיה עם הילד בגיל 21, ומה יהיה איתו כשהם, ההורים, ימותו. אנחנו חייבים למצוא להם פתרון והפתרון הטוב ביותר הוא שילובם בעבודה. כולנו מקדישים את חיינו הבוגרים לעבודה, ליצירה, לעשייה, ואין שום סיבה שאדם עם מוגבלות לא יעשה זאת".
היוזמה, שהתגלגלה מראיון שפורסם עם הלמן ב"ידיעות אחרונות" וב-ynet באפריל, תורגמה בינתיים להצעת חוק שקידם עם ח"כ איציק שמולי שמטרתה להביא לכך שבעלי מוגבלויות יהוו לפחות 3% מהמועסקים בכל גוף ממשלתי שיש בו 25 עובדים ומעלה.
הצעת החוק עברה בקריאה טרומית בכנסת, שכבר התפזרה, אבל הלמן נחוש כי היא תעבור גם בשלוש הקריאות הנוספות בכנסת הבאה, ושהחוק יורחב כך שמשנת 2017 יהוו בעלי הצרכים המיוחדים 5% מהמועסקים בשירות הציבורי ובנוסף ישונה חוק חובת המכרזים, כך שכל גוף שנותן שירותים למשרדי ממשלה ש-5% עד 10% ממועסקיו יהיו בעלי מוגבלות יקבל עדיפות במכרזים ממשלתיים.
הלמן הבין שהדרך היחידה היא חקיקה. לדבריו, המדינה לוקה ב"סכיזופרניה רגולטורים" כשיש בה שמונה משרדים וגופים ממשלתיים שמטפלים באנשים עם צרכים מיוחדים, אבל ללא שום תיאום של מדיניות ביניהם, כל זאת בזמן ש-200-150 עמותות מטפלות באנשים עצמם, וכך נושא התעסוקה נופל בין הכיסאות, ו-60%-50% מהבגירים בעלי המוגבלויות מובטלים.
השילוב של האנשים האלה בתעסוקה לא בא מתוך הצורך לרחמים, מדגיש הלמן, אלא יש בו היגיון כלכלי אדיר. "הכוונה היא לא להביא עובדים שיחממו כיסאות, אלא אנשים שימלאו תפקידים שיש בהם צורך", הוא אומר, "לעובד עם מוגבלות יש תרומה אדירה לחברה כי יש בו הכרת הטוב, מוטיבציה מאוד גבוהה כי הוא רוצה כל הזמן להוכיח עצמו ונאמנות ארגונית גבוהה כי הוא לא מחפש שינויים. זה דבר נדיר למצוא במשק היום. כל אלה מביאים תועלת חד-משמעית לארגון".