שתף קטע נבחר
 

נלחמים על המורשת: היהודים בגולה

אחת הסיבות לעלייה לישראל קשורה למצב הנתון בסביבה בה חיים היהודים - באוקראינה, למשל, הפכו רבים מהם לחסרי כל בעקבות הלחימה ועליהם להתמודד עם מציאות חדשה. "אין אף גורם שיכול לעזור ליהודים שם ולכן יש לעשות מאמץ ולהביאם ארצה", אומר הרב יחיאל אקשטיין, יו"ר הקרן לידידות

עד לפני כשנה היה הקהילה היהודית בדוניצק, שבמזרח אוקראינה, גדולה ומשגשגת ומנתה למעלה מ-15 אלף יהודים. המחייה באזור תעשייתי השפיעה לטובה על מצבה הכלכלי וארגוני הקהילה ספקו מערך שירותים ענף לחבריה - בתי ספר, רווחה, מחנות קיץ, בתי כנסת תרבות, חנויות כשרות וכדומה, כך שהקהילה מעולם לא נזקקה לתרומות.

 

העימות בחצי האי קרים (צילום: רויטרס) (צילום: רויטרס)
העימות בחצי האי קרים(צילום: רויטרס)

 

כל זה השתנה עם פרוץ הקרבות באי קרים. השינוי הגדול ארע ביולי (2014), עם תחילת הלחימה, טילים נשלחו אל מרכזי אוכלוסיה וגבו אבידות בנפש (כמובן, ללא אזעקות, ללא מקלטים וללא כיפת ברזל). מקרב הקהילה היהודית כמעט ולא היו נפגעים, אך המצב הכלכלי החל להידרדר.

   

"החלטנו בקהילה להתחיל ולפנות משפחות מהאיזור", מספר הרב פנחס וישיקצקי, שליח בית חב"ד בדוניצק, "לשם כך שכרנו מחנות קיץ במערב אוקראינה ושלחנו לשם, בשלב ראשון, משפחות עם ילדים ובשלב השני את יתר חברי הקהילה".

 

השלב הבא היה לפתוח קרן, לאנשים שהפכו בן לילה לפליטים, ולעזור להם להתחיל את החיים מחדש. חלק היגרו לגרמניה וקבלו שם סטטוס של פליטים, חלק החליטו לשקם את חייהם באוקראינה וחלק בחרו לעלות ארצה.

 

הרב יחיאל אקשטיין באוקראינה (צילום: אוליביה פיטוסי) (צילום: אוליביה פיטוסי)
הרב יחיאל אקשטיין באוקראינה(צילום: אוליביה פיטוסי)

למעשה, בשנה עברה הגיע מספר העולים החדשים לשיא. מנתוני משרד העלייה והקליטה עולה כי 24,800 עולים הגיעו מרחבי תבל בשנת תשע"ד - מדובר בגידול של כשליש במספר העולים ושיא בעלייה בחמש השנים האחרונות. מגמה בולטת נוספת שנרשמה היא הגידול הדרמטי במספר העולים מחבר המדינות, בעיקר הודות להכפלת מספר העולים מאוקראינה.

 

"זהו גידול מדהים של כ-28% בעלייה מכלל מדינות העולם בהשוואה לשנה שקדמה לה ומספר שיא בחמש השנים האחרונות", אומרת שרת העלייה והקליטה, סופר לנדבר. "העלייה היא העתיד של מדינת ישראל והיא משימה לאומית ראשונה במעלה".

 

אז איך, למעשה, מעודדים אנשים לעלות לארץ?

 

"אישרנו בממשלה סל קליטה וחיבוק לאלו שעזבו הכלו מגיעים רק עם מזדווות ואנו נותנים תוספת לכל משפחה. העולים עזבו את הבית ומגיעים בלי כלום. עזבו עסק, עזבו לימודים ומגיעים עם מזוודה במקרה הטוב" אומרת שרת הקליטה, סופה לנדבר. "אנחנו חייבים לדאוג לאנשים האלה מעבר למה שניתן לכל עולה, כי הם השאירו הכל מאחור".

 

הרב יחיאל אקשטיין, יו"ר הקרן לידידות, מחזק את דבריה של לנדבר: "יותר אנשים יהיו מוכנים לבוא אם הם ישמעו מעולים שהקליטה בארץ טובה יותר. העולים החדשים נקלטים בשש ערים בארץ וראשי הערים מלווים אותם מרגע הנחיתה, נוסעים איתם לערים ודואגים להם באופן אישי.

 

"אנחנו עובדים עם 170 רשויות ויש לנו, כמובן, קשר טוב עם ראשי הרשויות. בעתיד, נקיים מפגש עם ראשי הערים עוד במדינות בהם קיימים אנשים שמעונייים לעלות. כך זו תהייה חוויה חיובית עבורם".

 

חיילים בלב האוכלוסיה (צילום: AP) (צילום: AP)
חיילים בלב האוכלוסיה(צילום: AP)

 

השרה לנדבר מוסיפה ומסבירה: "אנחנו פונים לעולים ומסבירים להם מה הם מקבלים, איך ייכנסו לשוק העבודה, לפרויקטים של יזמות, סטודנטים יקבלו זכויות וכדומה. מקבלים אותם בחוום ומלווים אותם. 

 

"בנוסף, ריככנו את הביורוקרטיה ואנחנו לוקחים על עצמנו את מרבית העבודה מול משרדי הממשלה השנים כדי להקל כמה שיותר, כך שיבינו שאנחנו רוצים שיגיעו לכאן ויישארו איתנו".

 

הרב אקשטיין סבור כי "בכל מקום בו יש אנטישמיות כדאי 'להכות בברזל בעודו חם' וכך ניתן יהיה להביא הרבה יותר עולים. במקום שיעברו לקנדה שיבואו לארץ. זו אחת המשימות שלנו".

 

כאמור, מול אלו שבוחרים להישאר ישנם הבוחרים להישאר באוקריאנה ולנסות לשקם את חייהם. "אנשים השאירו מאחוריהם נכסים ואי אפשר לנטוש אותם. מסיבה זו, הרבה מאוד אנשים נשארו באוקראינה ותפקידנו הוא לעזור להם להשתקם ולהתחיל את החים מחדש" אומר הרב וישיקצקי.

 

"ממשלת אוקראינה תומכת בפליטים אך בסכומים מצחיקים, שלא ניתן להתקיים מהם. בנוסף, יש גם מי שנשארו לחיות במזרח אוקראינה ללא עבודה ואנחנו עמלים על תמיכה מיוחדת עבורם, לקשישים שלא מקבלים פנסיה כבר כמה חודשים, דאגנו להם לחימום, פתחנו בתי תמחוי ועוד".

  

המטרה, מסביר אקשטיין, היא לסייע ככל שניתן ליהודים שנשארו באוקראינה. "אנחנו עושים כל שביכולתינו למצוא מסגרות עבור היהודים שנשארו שם, מקומות שיקלטו אותם ויאפשרו להם להמשיך בחייהם. חלק גדול מהעזרה מגיע בדמות תרומות שנועדו לסייע, כספית, לאלו שאיבדו את כל רכושם, וכמובן לגרום להם להבין שיש מי ששומר עליהם, שמחבק אותם ועושה הכל כדי לעזור".

 

עושים הכל כדי לסייע ליהודים (צילום: אוליביה פיטוסי) (צילום: אוליביה פיטוסי)
עושים הכל כדי לסייע ליהודים(צילום: אוליביה פיטוסי)
 

 

במדינות חבר העמים לשעבר חיה קהילה יהודית שהיא מהגדולות בעולם והעניות בעולם. נפילת המשטר הסובייטי והמעבר החד למשטר קפיטליסטי הותיר אוכלוסיות שלמות ללא רשת ביטחון סוציאלית ומוסדות רווחה נאותים. הפנסיה של קשישים רבים עומדת, לדוגמא, על פחות ממאתיים דולר לחודש.

 

הקרן לידידות פועלת לסיוע ליהודי ברית המועצות הנזקקים מזה 15 שנה ב-16 מדינות באזור.

הקרן תרמה עד כה כמיליארד שקלים לטובת הסיוע. עיקר הסיוע מתמקד באספקת צרכים בסיסיים לכ- 90 אלף קשישים וכ-50 אלף ילדים נזקקים ובנוסף לחיזוק מערכת החינוך היהודית באמצעות רשתות אור אבנר, אורט ושמע ישראל ומפעילה 56 מחנות קיץ לילדים יהודיים. בנוסף לכך, כ-15 בתי יתומים ובתי תמחוי רבים זוכים גם הם לעזרה כספית.

 

הקרן פועלת באמצעות הארגונים: ג'וינט, איגוד הקהילות היהודיות, אורט, חמ"ע, שמע ישראל, תקווה. כשפרצו המהומות באוקראינה והחלו להתקבל דיווחי מצוקה מהקהילות שם הרב אקשטיין הגיע מידית למדינה והחל לתאם את פעולות הסיוע של הקרן לקהילות היהודיות. הקרן הקדישה רק השנה 5 מיליון דולרים בנוסף לסיוע השנתי הרגיל ליהודים שנפגעו כלכלית ובמיוחד ליצירת פתרונות לאלפי יהודים שברחו מאזורי הקרבות ונותרו חסרי כל. מאות פליטים שברחו מביתם במזרח המדינה קיבלו סיוע במזון ציוד ודיור הודות לתמיכה זו של הקרן.

 

לפנייה לכתב/ת
 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: ירון ברנר
שרת הקליטה, סופה לנדבר
צילום: ירון ברנר
צילום: יוסי צבקר
הרב יחיאל אקשטיין
צילום: יוסי צבקר
רוח טובה
יד שרה
כיתבו לנו
מומלצים