הינקים חוזרים. מורשת אובמה תבוא מקובה
אף אחד לא ציפה לזה, אבל אובמה שלף מהכובע הנשיאותי חתיכת שפן: חידוש היחסים עם קובה אחרי חצי מאה הוא תשובה לכל מי שמיהר להכתיר אותו ל"ברווז צולע". כשברקע הקריסה הכלכלית של רוסיה וחוסר היכולת להביא שלום למזה"ת, אולי מהאי הקומוניסטי תבוא המורשת של כהונתו
הנשיא אובמה נוהג לומר שצריך לדעת ללעוס מסטיק ולעשות עווד משהו באותו זמן כדי לשבת בחדר הסגלגל. יומו של "הברווז הצולע" מהבית הלבן היה אמור אתמול (יום ד') להיות קל יחסית לפי הלו"ז הרשמי שלו, שכלל רק שני אירועים פומביים: שתי קבלות פנים למנהיגים יהודיים אחר הצהריים ובערב לרגל חנוכה. מעבר לזה נועדו לו כמה שיחות טלפון ובהן אחת עם ראש ממשלת פקיסטן בעקבות טבח הילדים בידי הטליבאן. אף אחד לא העלה בדעתו שלאובמה תהיה עוד הופעה פומבית, בצהרי היום, שבה ישלוף מהכובע הנשיאותי שפן גדול מימדים: חידוש היחסים הדיפלומטיים עם קובה לאחר חצי מאה.
עוד חדשות בעולם :
- לראשונה בכנסייה האנגליקנית: בישוף אישה
- אחרי הטבח בפקיסטן: הוצאות להורג חוזרות
- להקטין את הצ'יפס? מחסור במקדונלד'ס ביפן
- מישל חשפה: DJ אובמה אין דה (ווייט) האוס
כותרת אתר האקטואליה המרכזי "פוליטיקו" לא רמזה בשעות הבוקר בשום צורה על הנושא הקובני. "האם אובמה הורס את הכלכלה הרוסית?", תהו העורכים, שבועות אחדים בלבד אחרי שהתקשורת האמריקנית הכתירה את הנשיא לבר מינן פוליטי, נשיא שכל שנותר לו בעקבות ההפסד בבחירות לקונגרס הוא להעביר את השנתיים הנותרות בבית הלבן במשחקי שש-בש עם מישל והילדות. בשבועות האחרונים נדמה היה שכולם מתעניינים כבר במועמדים המסתמנים לנשיאות הילרי, ג'ב ומיט, כאילו אין ברק. אבל כשהבחירות לנשיאות ב-2016 כבר נראות באופק, מסתבר שיש גם איזה כוח בחולשה הזו: אובמה כבר לא צריך להיבחר לכלום, ויכול לקדם מהלכי ענק.
כשהחל המסע של פוטין לחצי האי קרים באוקראינה, החלוקה נראתה ברורה: פוטין הוא גבר, אובמה סתם נחנח. אבל הסנקציות הכלכליות שגיבש אובמה נגד רוסיה, תוך שאירופה נגררת אחריו, עשו את שלהן: בתחילה כולם צחקקו במבוכה, אחר כך הן החלו לפעול, ועכשיו הן תורמות לקריסת הכלכלה הרוסית. בקיץ היה נחמד בחצי האי קרים, אבל החורף הרוסי קשה, ובינתיים פוטין הוא זה שמצטער מאוד על המהלך שלו. ואובמה? מאז הקיץ האחרון הוא עסוק, חוץ מבלעיסת מסטיק, בעוד כמה נושאים - כמו בלימת הגרעין האיראני, הצלה דיפלומטית של ישראל (בעיניו - בעיקר מפני עצמה), מלחמה בדאעש ופעילות מאחורי הקלעים מול קובה.
גם לאובמה במצבו הלא פשוט יש עדיין ארגז כלים גדול כדי להניע תהליכים היסטוריים: בינתיים להשיג שלום במזרח התיכון הוא לא יכול, כי אין לו עם מי לדבר בשני הצדדים, אבל עם הקובנים מסתבר הוא מדבר כבר שנה. למרות זאת, גם בנושא הקובני לא יהיו לאובמה חיים קלים: יש לו כוח לחתום על צווים שיניעו מהלכים כלכליים, מסחריים ודיפלומטיים, אבל את חוק הסנקציות יכול להסיר רק הקונגרס. לאובמה יש אופוזיציה קשה של יוצאי קובה, דמוקרטים ורפובליקנים מרירים ותאבי נקם במשטר קסטרו, אבל נראה שבסופו של דבר הסנקציות על קובה יבוטלו.
את העדות להתנגדות שבה ייתקל אובמה סיפק הסנאטור מרקו רוביו, קובני במוצאו שצפוי להתמודד בפריימריז הרפובליקניים לנשיאות: "שובר את הלב לראות את העם הקובני בוכה משמחה, ולא מבין שהמשטר עושה בו מוניפולציות", אמר רוביו, "הממשלה הקובנית תקבל עוד משאבים כדי להנציח את השלטון. המשטר לא הסכים לדמוקרטיה. האסירים הפוליטיים יוכלו להיכלא בשנית בתוך שבוע". לרוביו יש כוח למנוע את ביטול הסנקציות בסנאט, ואת קרב המאסף שלו הוא ינהל בוועדת החוץ ובמליאת הסנאט בניסיון למנוע הקצאת כספים למימון פעילות שגרירות ארה"ב בהוואנה.
ברית המועצות חדלה מזמן לממן את המשטר הקומוניסטי בהוואנה (4 מיליארד דולר בשנה), ו-ונצואלה תפסה את מקומה. אבל בעקבות נפילת מחירי הנפט, הנשיא ראול קסטרו מבין שגם הבאר הזו יבשה. ועכשיו? עכשיו הינקים חוזרים.
לפנייה לכתב/ת 
