הביטוח הלאומי: אכיפה יעילה נגד חלשים
עולה חדש שהחל בעבודה בשכר מינימום גילה שקצבתו נשללה וחשבונו עוקל בשל חוב לביטוח הלאומי - תוצאה של חוק פקודת המסים והגבייה, המאפשר לגופים ציבוריים גישה לחשבונות הבנק הפרטיים שלנו ללא צורך בהסברים. מה אפשר לעשות נגד התופעה? סדרת כתבות
זהו סיפורו של מתתיהו (שם בדוי), עולה בן 39 שאינו שולט היטב בשפה העברית, המתגורר בהוסטל המיועד למכורים לשעבר המבקשים להשתלב מחדש בחברה. למתתיהו היה חוב למוסד לביטוח לאומי, והוא ביקש להגיע להסדר במסגרתו הוחלט כי ישלם סכום של 89 ש"ח לחודש עד לתשלום סופי של החוב.
כתבות נוספות בנושא ביטוח לאומי :
כשפקידי ביטוח לאומי טועים אתם משלמים
נסעתם לחו"ל? אין ביטוח רפואי בארץ
נזק משימוש בעכבר הוכר כתאונת עבודה
מתתיהו מבקש להשתלב מחדש בחברה כאדם יוצר ומתפקד, אדם המתפרנס מעבודה ונעזר כמה שפחות מקצבאות הביטוח הלאומי - החלום של כל ממשלה. לאחר תקופת חיפושים לא קצרה הצליח מתתיהו למצוא לעצמו מקום עבודה. בשכר נמוך של 2,000 ש"ח לחודש. נמוך מאד אמנם, אבל איך אומרים שם באוצר - כל עבודה מכבדת את בעליה, והיא עדיפה על תלות בקצבאות.
שמח מתתיהו בחלקו והרגיש שסוף סוף לאחר שנים בהם היה נטל על החברה הוא יכול לנסות ולהחזיר לעצמו את כבודו, להשתלב בשוק העבודה, להרוויח בכבוד ואולי אפילו להקים משפחה. אבל אז חזר לחייו המוסד לביטוח לאומי. "תשמע" אמר למתתיהו הפקיד בבנק, "ביטוח לאומי עיקל את החשבון שלך בגלל חוב".
למתתיהו ההמום הסתבר שחשבון הבנק שלו עוקל על ידי הביטוח הלאומי הפועל על פי פקודת המסים והגבייה, וזאת מבלי שקיבל כל התראה או מכתב דרישה. החוב שנקבע לו עמד על פי קביעת הביטוח הלאומי על סכום של 18,000 ש"ח לערך.
תשובת הביטוח הלאומי הייתה קרה. "בגלל שהתחלת לעבוד אנחנו מבטלים את הסדר התשלומים שלך". מתתיהו רץ לבדוק את הסדר התשלומים עליו חתם כדי לראות אם באחד הסעיפים מצוין כי במקרה שהכנסתו תגדל בגלל שיתחיל לעבוד רשאי הביטוח הלאומי לבטל את ההסדר ובאופן חד צדדי לפעול לגבייה חדשה של החוב.
אחרי דין ודברים הוסכם על הסדר חדש, במסגרתו נדרש מתתיהו לשלם 200 ש"ח לחודש על חשבון חובו. הסכום אולי נראה מצחיק למי שמשתכר עשרות אלפי ש"ח בחודש, אבל סכום משמעותי ביותר למי ששכרו הוא פחות ממחצית שכר המינימום.
הבעיה
המוסד לביטוח לאומי, כמו גורמים ממשלתיים וציבוריים שונים, פועל לגביית חובות על פי חוק מיוחד שנקרא פקודת המסים והגבייה. החוק מאפשר למוסד ולרשויות מקומיות, תאגידי מים, מד"א ואחרים להיכנס לחשבון הבנק של כל אזרח במינימום של מאמץ ובלי דרישה להליך משפטי, בו ניתן לחייב, לכאורה, לשטוח את טענותיו ולשכנע גורם שיפוטי בצדקתו.
ידו של המוסד לביטוח לאומי קלה מאד על הדק העיקולים ודרישות התשלום, ובעיקר מול אוכלוסייה שאין ביכולתה להתגונן. הלחץ שגורם עיקול החשבון מביא חייבים רבים לחתום על הסדרי תשלום כאשר הם יודעים שלא יוכלו לעמוד בהם, ובכך נגזר עליהם לשקוע שוב ושוב לבור העוני והמצוקה הכלכלית.
הפתרון
לפני שנדון באפשרויות העומדות בפני המוסד לביטוח לאומי או בפני המחוקק, חשוב לציין כי במקרה שלנו לא מדובר בחייב המתחמק מתשלום, אלא באדם שבשל מצבו הנפשי והכלכלי אין לו אפשרות לשלם את החוב הנטען בהסדר החדש אותו קבע לו המוסד לביטוח לאומי.
מדובר במקרה הקלאסי שבו הביטוח הלאומי כרשות מנהלית בעלת תפקיד סוציאלי יעניק תמיכה ועזרה כדי להקל על האזרח במאמציו להשתלב בחברה ללא הכבדה, ובוודאי שללא הפעלת לחצים בלתי הוגנים.
הפתרון, אם כך פשוט ביותר. חובה על הביטוח הלאומי להפחית את החוב הנטען למינימום האפשרי תוך מחיקת קנסות ותוספות הצמדה שהתווספו ולאפשר למתתיהו לשלם את היתרה בהתאם ליכולתו הכלכלית בתשלומים שלא יעלו על 89 ש"ח בכל חודש, כפי שנקבע בהסכם הראשון עליו חתם, וכמובן להסיר את העיקול שהוטל על חשבון הבנק ולחדול מהמשך נקיטת הליכי גביה
הכותב הוא סמנכ"ל עמותת "ידיד" - מרכזי זכויות בקהילה
לפנייה לכתב/ת 
