"סכנת הקרינה בבתי הספר ובגנים לא מטופלת"
דו"ח מבקר המדינה העוסק ברשויות המקומיות קובע כי רובן לא מודדות קרינת חשמל בקרבת הילדים והתלמידים. החשיפה מגדילה את הסכנה לסרטן. ב-60% מבתי הספר שנבדקו ובכ-15% מגני הילדים שנבדקו נמצאה קרינה חריגה
עוד בחדשות:
- בקשת נתניהו התקבלה: משפטו של מני נפתלי ייפתח אחרי הבחירות
- פלסטיני שיידה אבנים ליד תפוח נהרג מאש צה"ל
- באירופה כבר חורף. תמונות מיבשת מושלגת
בדו"ח המבקר על הרשויות המקומיות, שמתפרסם אחר הצהריים (ב'), נמצא כי רובן המכריע של הרשויות המקומיות שנבדקו בביקורת לא ביצעו מדידות קרינה מכל מקורותיה בסביבת התלמיד בכל מוסדות החינוך שבאחריותן. בנוסף, טרם נקבעו ערכי סף לחשיפה למקורות הקרינה הבלתי מייננת. משרד החינוך לא מיפה את מקורות הקרינה ולא דרש מהרשויות המקומיות למדוד קרינה במוסדות. המשרד לא הנחה את הרשויות המקומיות בחוזרי המנכ"ל שלו לבצע מדידות קרינה ממקורות החשמל במוסדות החינוך.
המבקר כתב כי קרינה בלתי מייננת, לרבות קרינה אלקטרומגנטית, היא מפגע סביבתי שהחשיפה אליו מגדילה את הסיכון לחלות בסרטן. המבקר הוסיף כי ילדים רגישים יותר ממבוגרים לגורמים מסרטנים ובכלל זה לקרינה אלקטרומגנטית, ולכן חשוב מאוד לאתר את מקורות הקרינה הבלתי מיינת בסביבת התלמיד ולוודא שאינה חורגת מהסף שעליו המליץ המשרד להגנת הסביבה. בדו"ח נכתב כי אם נמצאו חריגות מערך הסף – חשוב מאוד לאתר את מקור הקרינה ולטפל בגורם לחריגה.
צילומים מתוך דו"ח מבקר המדינה:
בביקורת נמצא כי במסמך של משרד החינוך מיולי 2012, שכותרתו "התאמת מערכת החינוך למאה ה-21, שילוב ציוד תקשורת ומחשבים בבתי הספר - השלכות בריאותיות ובטיחותיות", הומלץ שהמשרד יבצע מיפוי של מוסדות החינוך שבהם פועלות כיתות בסמוך ללוח חשמל. בביקורת נמצא כי המשרד לא אימץ את ההמלצה ולא פעל על פיה, ולפיכך לא ביצע מיפוי כנדרש.
ומה עשו הרשויות המקומיות? המבקר מצא כי עיריות אשקלון, כרמיאל, מעלה אדומים וראש העין ביצעו מדידות קרינה בלתי מייננת בבתי הספר שלהן באופן חלקי, ולא ביצעו כלל מדידות אלה בגני ילדים שבאחריותן. עיריות מודיעין עילית, קריית מלאכי וקריית שמונה והמועצות המקומיות חצור הגלילית ותל שבע לא ביצעו מדידות קרינה בלתי מייננת במוסדות החינוך שלהן.
ויש גם (כמעט) צדיקה אחת: עיריית ראשון לציון ביצעה מדידות קרינה בלתי מייננת במוסדות החינוך שלה, אך היא לא עשתה זאת בתדירות הנדרשת.
ומי מממן את הבדיקות? מבקר המדינה העיר ב-2009 למשרד להגנת הסביבה כי ביצוע מדידות קרינה מאנטנות סלולריות במימון חברות הסלולר עלול ליצור ניגוד עניינים בין מחויבותם של המודדים לממונה הקרינה במשרד להגנת הסביבה ובין מחויבותם לחברות הסלולר המממנות את המדידות.
בביקורת הנוכחית נמצא כי אף שבעקבות פרסום ממצאי אותה ביקורת הטמיע המשרד להגנת הסביבה מערכת ניטור המאפשרת בקרה על נתוני ההספק של כל אנטנה, חברות הסלולר ממשיכות לממן מדידות קרינה מהאנטנות, המתבצעות אחת לשנה, ותוצאות המדידות נמסרות למשרד להגנת הסביבה ומתפרסמות באתר שלו.
קרינה מארונות ולוחות חשמל
ועדת הכנסת המשותפת למשרדים פנים-עבודה לנושא סביבה ובריאות קיימה בין דצמבר 2009 לנובמבר 2010 שלושה דיונים בעניין החשיפה לקרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך. הדיונים התקיימו עקב החשש לבריאותם של השוהים בכמחצית מ-90 בתי הספר שנבדקו בפתח תקווה וברמלה, שבהם נמצאו רמות קרינה גבוהות מהנדרש. אחד מממצאי הבדיקות היה כי ארונות החשמל וחוטי החשמל הם המקור העיקרי של קרינה בלתי מייננת.
באוקטובר 2013 מסר הממונה על הקרינה למשרד מבקר המדינה את תוצאות מדידות הקרינה שבוצעו בשנים 2013-2009 ב-330 בתי ספר וב-1,032 גני ילדים. ניתוח תוצאות המדידות אישש את הטענה כי ארונות החשמל הם המקור העיקרי של קרינה בלתי מייננת במוסדות חינוך.
מהמדידות עלה שבממוצע בכ-60% מבתי הספר שנבדקו ובכ-15% מגני הילדים שנבדקו נמצאה קרינה חריגה, וזאת בלי להתחשב במקורות נוספים של קרינה בלתי מייננת הנמצאים בסביבת התלמיד, דוגמת טלפונים סלולריים, מחשבים ניידים ואינטרנט אלחוטי.
בנייר העמדה הומלץ שמשרד החינוך יבצע מיפוי של מוסדות החינוך שבהם פועלות כיתות בסמוך ללוח חשמל, ועל בסיס המיפוי יבדוק המשרד להגנת הסביבה את רמות הקרינה במוסדות החינוך, תוך תעדוף מוסדות חינוך שבהם יש סבירות גבוהה לרמות קרינה חורגות. ומה קרה בפועל? משרד החינוך לא פעל על פי ההמלצה ולא דאג שיבוצע מיפוי של לוחות החשמל במוסדות החינוך. הממונה הארצי על הבטיחות אישר בדצמבר 2013 שארונות החשמל ולוחות החשמל הצמודים לכיתות במוסדות החינוך לא מופו, בלא לנמק את הסיבה לכך.
משרד החינוך מסר בספטמבר למשרד מבקר המדינה, בעניין מיפוי ארונות חשמל בכיתות הלימוד, כי הוא אינו בנוי למפות את ארונות החשמל, וכי משימה זו היא באחריותה של הרשות המקומית המנהלת את הבטיחות במוסדותיה.
רשת אלחוטית בבית הספר
בבתי ספר בישראל מסתמנת מגמה גוברת והולכת של שימוש במחשבים ניידים לסוגיהם והעדפה לחיבורם לאינטרנט אלחוטי. לפי נתונים שמסר משרד החינוך למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2013, ב-2,091 מתוך 2,945 בתי הספר (כ-71%) שבהם יש חיבור לאינטרנט נעשה שימוש באינטרנט אלחוטי.
בנייר העמדה נכתב בעניין הקרינה מרשת אלחוטית כי על מערכת החינוך והמדינה מוטלת החובה המוסרית, הערכית והמשפטית להגן על בריאות התלמידים, וכי לנוכח העובדה שאין הוכחות חותכות בדבר ההשפעה הבריאותית של הרשת האלחוטית על בריאות הציבור נכון לאמץ את עקרון הזהירות המונעת בנושא זה, ולכן יש לפעול למזעור החשיפה לקרינה מרשת אלחוטית.
לפי החוזר העדכני, על משרד החינוך לבצע בכל שנה בקרות מדגמיות בבתי הספר כדי לבחון את אופן יישומו של החוזר. מנהל תחום ארגון מסר למשרד מבקר המדינה בנובמבר 2013 כי הבקרות כאמור טרם בוצעו, וכי בינתיים בוצעה בקרת פיילוט רק במוסד אחד, ואחרי שיילמדו ממצאיה תגובש תוכנית בקרה מסודרת.
משרד מבקר המדינה העיר לרשויות המקומיות שבהן נעשתה הביקורת ולמשרד החינוך, שעליהם לפעול בהקדם להקמת רשת מנוהלת באותם מוסדות חינוך שבהם מותקנת רשת אינטרנט אלחוטית. המבקר העיר למשרד החינוך על כך שמאז החלו מוסדות החינוך להשתמש באינטרנט אלחוטי הוא לא בדק אם יושמו הנחיותיו הנוגעות לבקרה על האינטרנט האלחוטי ולשליטה בו.
עוד נמצאו פגמים בפעולות הרשויות המקומיות ומשרד החינוך בעניין מנהל בטיחות על מוסדות החינוך. בביקורת נמצא כי המועצה המקומית תל שבע לא מינתה מנהל בטיחות למוסדות החינוך. משרד החינוך לא פעל דיו לכך שהמועצה תמנה מנהל בטיחות. עיריית כרמיאל לא וידאה שמנהל הבטיחות על מוסדות החינוך שבאחריותה מבצע את תפקידו כראוי. המועצה המקומית חצור הגלילית לא הסדירה כחוק את מינויו של מנהל הבטיחות על מוסדות החינוך.
ממשרד החינוך נמסר בתגובה: "בהתאם להמלצות הוועדה קבע המשרד נהלים המונחים על עקרון הזהירות המונעת, בהם חובה לעשות שימוש במערכת תקשורת אלחוטית מנוהלת, הגבלת מספר שעות השימוש בשכבות הגיל הנמוכות, איסור שימוש בנקודות אלחוט בגנים, הסדרת אופן התקנת הרשת במרחקים בין נתבים ועוד. באמצעות מערך בקרה אשר מפעיל משרד החינוך נמשך הליך מעקב אחר בדיקה ותיקון הליקויים".