זיהום האוויר בתחנה המרכזית בי-ם - מסוכן לבריאות
רמת זיהום האוויר בתחנה המרכזית בירושלים מסוכנת לבריאות, כך עולה מדו"ח המבקר. מאז פתיחת התחנה, מערכת הניטור שלה לא פעילה חרף דרישות המשרד לאיכות הסביבה. הסיבה: חוסר תפקוד הרשויות האחראיות
בתחנה המרכזית בירושלים, שבה עוברים מדי יום עשרות אלפי בני-אדם, יש זיהום אוויר חריג המסוכן לבריאות שלא נמצא כמותו בשום מקום אחר במדינה, כך עולה מדו"ח מבקר המדינה שמתפרסם היום (ב'). על פי הדו"ח, למרות הסכנה הבריאותית לנוסעים ולמבקרים בתחנה וגם לעובדים במשרדים הסמוכים - נמצאו ליקויים רבים בבדיקת איכות האוויר בתחנה ובסמוך אליה.
כתבות נוספות בערוץ הכלכלה
רק במארס 2012 הוקמה מחדש תחנת הניטור הקבועה והחלה לפעול שוב, בעקבות דרישות המשרד להגנת הסביבה, אולם גם לאחר הקמתה מחדש היא לא פעלה כראוי. המשרד להגנת הסביבה ועיריית ירושלים, שהיו אמורים לאכוף את יישום הדרישה להפעלת תחנת הניטור הקבועה, לא נקטו פעולות בעניין זה. לפיכך במשך שנים ארוכות נמנע מעיריית ירושלים, מהמשרד להגנת הסביבה ומהציבור מידע חיוני לגבי איכות האוויר בסביבת מתחם התחנה.
המבקר כתב בדו"ח כי מדברים שמסרו המשרד להגנת הסביבה ועיריית ירושלים למשרד מבקר המדינה עולה תמונה עגומה שלפיה כל אחת מהרשויות ראתה ברשות האחרת אחראית לטיפול באכיפת התנאים הסביבתיים, ובסופו של דבר אף לא אחת מהן מילאה את תפקידה בנושא על פי הסמכויות הנתונות לה.
תהליך הבדיקה החל רק בעקבות תלונות נוסעים
עוד עולה מהביקורת כי רק בשנת 2008, כשלוש שנים מאז התחיל המשרד להגנת הסביבה לקבל תלונות מנוסעים מהן עלה חשש כי באזור רציפי העלייה לאוטובוסים יש אוויר מזוהם, נדרש המשרד לנושא והורה לאגד ולתחנה המרכזית כיצד לפעול.
המשרד להגנת הסביבה ועיריית ירושלים לא השתמשו במועד זה בסמכות שהוקנתה להם בחוק רישוי עסקים לצורך ייזום הליך משפטי ובקשה להטלת קנס כספי בגין הפרת רישיון העסק לתחנה. רק בשנת 2011 החל המשרד להגנת הסביבה בהליך שנועד למצות את הדין עם מפרי רישיון העסק.
בנוסף, רק בשנת 2010, כתשע שנים לאחר פתיחת התחנה, הוסיפו המשרד להגנת הסביבה ועיריית ירושלים על התנאים שברישיון העסק לתחנה את הדרישה החשובה לבצע בדיקות סביבתיות תקופתיות של המזהמים בתחנה.
וזה לא הכול. רק ביולי ובאוגוסט 2011, כעשר שנים לאחר פתיחת התחנה, הציב המשרד להגנת הסביבה לראשונה תחנת ניטור ניידת שלו ברציפי עליית הנוסעים לאוטובוסים ובאזור הירידה מהם. כיוון שמתוצאות המדידות של תחנת הניטור עלה שיש חריגות גבוהות ביותר מן הערכים המותרים של תחמוצות חנקן, ובייחוד של חנקן דו-חמצני, בספטמבר באותה השנה הוציא המשרד הוראות לתחנה המרכזית לנקיטת פעולות לצמצום זיהום האוויר וכן הודעה לתקשורת שבה התריע לפני הציבור על זיהום אוויר חריג בתחנה ופירט את ההשפעות הבריאותיות החמורות על מי שנחשף לו. כל זאת במסגרת הנדרש ממנו במסגרת חוק אוויר נקי.
לא תואמו הוראות בטיחות עם חברות האוטובוסים
עם זאת, בביקורת שערך משרד המבקר לא נמצאו מסמכים המעידים כי סמוך לכך הועבר להנהלת המשרד דיווח מפורט על תוצאות הפעולות שננקטו בעניין זיהום האוויר בתחנה, בין היתר לשם שקילת הצורך לנקוט צעדים נוספים.
אף שהמשרד להג"ס הטיל בנובמבר 2012 עיצום כספי על התחנה המרכזית, על פי הסמכות שניתנה לו בחוק אוויר נקי, בסיוריו בתחנה הוא נוכח לדעת שהפרת כמה מההוראות נמשכת וליקויים שהעלה בעבר עדיין לא תוקנו. למרות זאת עד פברואר 2014, מועד סיום הביקורת, הוא לא נקט פעולות נוספות.
בנוסף, עד שנת 2012 לא ליבן המשרד להגנת הסביבה עם אגד את הסוגיות השונות בעניין זיהום אוויר בתחנה ולא הוציא לה הוראות, על פי חוק אוויר נקי, לשם מניעה וצמצום של זיהום אוויר זה, שמקורו בעיקר באוטובוסים שלה. המבקר העיר כי העיכוב הניכר בנקיטת צעד זה ובפעולות שהיו אמורות להתבצע בעקבותיו הביא לידי המשך הפגיעה בציבור המשתמשים בתחנה.
המבקר הדגיש כי נתוני הזיהום החריגים והבלתי תקינים שנמצאו במדידות שנעשו בתחנה בספטמבר 2013 ובינואר 2014, שנתיים ויותר לאחר שנודע למשרד להג"ס על זיהום האוויר החריג בתחנה, במקום שהוערך כי איכות האוויר בו עשויה להיות טובה יחסית למקומות אחרים באזור הרציפים, מעידים שבעיית זיהום האוויר בתחנה, שעלולה לגרום נזק בריאותי קשה לנוסעים הרבים הנזקקים לשירותיה, ואולי אף למבקרים במרכז הקניות ולעובדים במבנה, עמדה בעינה ולא נפתרה כלל וכלל.
אכיפה חלקית בלבד
למרות חששות ותלונות שאוויר מזוהם חודר גם לאולם המתנת הנוסעים, לקניון ולקומות המשרדים שבמתחם התחנה, עד פברואר השנה, מועד סיום הביקורת, לא ביצעו המשרד להגנת הסביבה והתחנה המרכזית בדיקות איכות אוויר באזורים אלה, למעט מדידות שבוצעו באוקטובר 2007 באולם ההמתנה בלבד.
עוד נמצא כי האכיפה שמבצעים בתחנה פקחים, על פי צווים שהוציא בית משפט השלום בירושלים באוקטובר 2013 ובאפריל 2014, היא חלקית בלבד, ונוסעים ועובדים עדיין שוהים באזור רציפי העלייה לאוטובוסים שלא לצורך, תוך סיכון בריאותם.
המבקר גם מצא ליקויים באי קיום ואי אכיפה של דרישות סביבתיות שצוינו בהיתר הבנייה וברישיון העסק. בין היתר לא נמצאו מסמכים המעידים שעיריית ירושלים והמשרד להגנת הסביבה בדקו, לפני שניתן רישיון עסק קבוע לתחנה המרכזית בשנת 2002 ואף אחרי כן, את מידת קיומן של הדרישות הסביבתיות שצוינו בהיתר הבנייה ונועדו לצמצם את זיהום האוויר בתחנה ובסביבתה.
רק בשנת 2005 התברר למשרד להגנת הסביבה ולעירייה שהתחנה המרכזית לא בדקה כלל את ריכוזי המזהמים במפלס הרציפים ושלא קוימו דרישות נוספות בעלות השפעה ישירה על בריאות הציבור המפורטות ברישיון העסק. אף על פי כן לא נמצא שהעירייה והמשרד להגנת הסביבה נקטו צעדים של ממש בגין הפרת הדרישות הסביבתיות לפני שנת 2010.
בסיכום הפרק כתב המבקר כי בשל חשיבות הנושא וההשפעות החמורות של זיהום האוויר בתחנה על עשרות אלפי אנשים, נדרש טיפול דחוף לפתרון הבעיה, המחייב שיתוף פעולה מלא בין גורמי השלטון המעורבים בנושא. המשרד להגנת הסביבה נדרש אפוא להקים בדחיפות את הצוות הבין-גופי המיוחד לטיפול בנושא.
כמו כן, כתב המבקר, על המשרד להגנת הסביבה להפיק בהקדם לקחים מדוח זה וליישמם בטיפולו בנושאים אחרים שבתחום אחריותו. על כלל הרשויות המקומיות ומוסדות התכנון והבנייה להפיק גם הם לקחים מדוח זה ולהקפיד ליישמם בעת הקמת מרכזי תחבורה חדשים ובעת הפעלתם של מרכזי התחבורה הקיימים.
מהמשרד להגנה הסביבה נמסר בתגובה כי "לו כל הגופים המעורבים היו פועלים כמונו, זיהום האוויר בתחנה המרכזית היה נחסך מהציבור לחלוטין. המשרד להגנת הסביבה פעל בנחישות לטיפול בבעיית הזיהום בשורה של אמצעים וביניהם הטלת קנס של מאות אלפי שקלים על התחנה המרכזית, הוצאת צווים, ביקורות, מתן אזהרות לציבור ועוד. רק בעקבות פעולות המשרד בוצעו שיפורים במבנה התחנה, שמטרתם להפריד בין האוכלוסייה לבין האזור המזוהם וכן הבאנו לנקיטת שורה של פעולות להפחתת הזיהום במקום כגון, הצבת פקחים למניעת יציאת נוסעים לפני הגעת האוטובוס לתחנה, הקמת שרוולים ליצירת אזור נקי לעולים לאוטובוס ועוד. המשרד ממשיך לפעול בכל האמצעים שברשותו להמשך הטיפול במפגע ולצמצום חשיפת האוכלוסייה לזיהום האוויר".