שתף קטע נבחר

כל אחת בצבע: עשר הערים הצבעוניות בעולם

תארו לכם שאת בית הספר שלכם, מקום העבודה אליו אתם מגיעים מדי יום או את הרחוב שלכם היו מעטרים צבעי פסטל בהירים במקום האפור המשעמם והמתקלף אליו אתם רגילים. קיבצנו עשר ערים מרחבי העולם, שצבע היא ממש לא מילה גסה עבורן

יש ערים שמתפארות בארכיטקטורה ייחודית ומבנים היסטוריים, חלקן מתהדרות במשאבי טבע אדירים וחופי ים ארוכים ויש כאלו שמסתפקות בבניינים מודרניים המתנשאים לגובה של כמה מטרים. לצד אלו ניצבת בגאון רשימה נוספת, מכובדת לא פחות, בה חברות ה"לא מתאמצות". ממש כמו הבחורה היפה של השכבה, שהסיכוי שתראו אותה בשאוורמייה הקרובה גדול מזה שתפגשו בה עושה שכיבות שמיכה במכון הכושר - כך הן הערים הצבעוניות. בקלות רבה וללא התרסה, השתחלו הללו לרשימת היפות של השנה, והפכו לאבן שואבת לתיירים מכל רחבי העולם, שמתקשים להישאר אדישים למראה הססגוני שלהן.

 

קיבצנו עשר ערים מרחבי העולם, שהמשותף לכולן היא הבנייה הצבעונית - חלקן שכונות מצוקה שהצבע הוסיף להן זיק של שמחת חיים והפך אותן לאטרקטיביות, אצל אחרות זו תוצאה של השפעה אדריכלית של שלטון זה או אחר ששלט באזור בעבר, ויש גם מי שמבקשות להשכיח את עברן ולקבע את זהותן החדשה באמצעות אלמנטים צבעוניים ובנייה מרשימה.

ולפאראיסו, צ'ילה. גם אנחנו רוצים להתעורר בכל בוקר מול נוף כזה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
ולפאראיסו, צ'ילה. גם אנחנו רוצים להתעורר בכל בוקר מול נוף כזה(צילום: shutterstock)

שפשאוון, מרוקו

נדמה כי 40,000 התושבים המתגוררים בעיירה שפשאוון (Chefchouen) שבצפון מרוקו, אינם מודעים לכך שביתם הוא אחד מהמקומות הציוריים והרומנטיים ביותר שניתן למצוא בחבל ארץ זו, או בכלל. העיירה, שהוקמה בסוף המאה ה-14 כבסיס להתקפות בני הריף על הפורטוגלים בערי החוף, שוכנת על צלעו של אחד מהרי הריף סמוך לים התיכון והשפה השלטת בה היא ספרדית, תוצאה של השלטון הספרדי ששהה באזור במהלך כהונתו של הגנרל פרנקו.

שפשאוון, מרוקו. צבע של שלווה (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
שפשאוון, מרוקו. צבע של שלווה(צילום: shutterstock)
 

רחובותיה הצרים ואופייה הים תיכוני של שפשוואן הם שילוב של אדריכלות צפון אפריקאית עם נגיעות ספרדיות. בתי העיירה הצבועים בלבן בשילוב גוונים ייחודים של כחול, תכלת, סגול ולילך ומעוטרים בגגות אדומים, משרים על העיירה אווירת שלווה ורוגע, ומשתלבים באופן נפלא בגווני החמרה שעוטפים את ההרים שמסביבה. ייתכן גם כי אווירה זו היא תוצאה של מלאכת גידול החשיש בה עוסקים רבים מתושביה, וניתן אף להבחין ברבים מהם בבתי הקפה המקומיים שבכיכר העיר המרכזית כשהם מעשנים בנחת את תוצרתם.

 

לצד הבתים הססגוניים והרחובות הכחולים - שעל פי אחת המסורות נצבעו על ידי היהודים שהגיעו למקום בסביבות המאה ה-15 בעקבות גירוש ספרד, בהשפעת תורת הקבלה שתופסת את גווני הכחול כמרחיקי עין הרע - שפשוואן מפורסמת גם כיעד פופלרי לקניות. בין סימטאותיה הצרות, שוכנות חנויות מקומיות המציעות פריטים שכמותם קשה למצוא בערים אחרות במרוקו, החל מבגדי צמר ושמיכות ארוגות מעשה יד ועד לגבינות עיזים משובחות. אה וגם חשיש, כבר אמרנו? 

מזכיר קצת את צפת, לא? (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
מזכיר קצת את צפת, לא?(צילום: shutterstock)
 

בו-קאפ, קייפטאון, דרום אפריקה

ייחודה של השכונה הזו, ששוכנת במרכז קייפטאון בסמוך לגבעת סנגל, היא לא רק בצבעי הפסטל העליזים שמעטרים את מבנייה, אלא גם במהפך שחוותה במהלך השנים האחרונות עם כניסתם של התיירים והמשקיעים בשעריה. בו-קאפ (Bo Kaap) הססגונית נחשבה במשך שנים רבות לשכונת מצוקה אלימה ובעייתית, אבל נדמה כי כניסתם של התיירים, שהצבעוניות הייחודית של השכונה כבשה את ליבם, שינתה את מאזן הכוחות שם. תוך זמן קצר החלו עשירים מרחבי העולם לרכוש שם דירות, וכתוצאה מכך לשנות את אופייה של השכונה שעד אז עיקר האוכלוסיה בה הורכבה משחורים, עניים ומוסלמים.

בו-קאפ, דרום אפריקה. ללא מילים (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
בו-קאפ, דרום אפריקה. ללא מילים(צילום: shutterstock)
 

המתיישבים הראשונים בשכונה היו צאצאיהם של עבדים מאפריקה, מלזיה, אינדונזיה, הודו וסרי לנקה שהובאו על ידי ההולנדים במאות ה-17 וה-18, ולכן גם האווירה המקומית מזכירה שילוב שבין תרבויות המזרח לבנייה ההולנדית. כך למשל, סמטאות האבן הגסות המשתפלות בינות לבתים צבעוניים ונמוכי קומה, בתי אוכל קטנים המציעים שלל מאכלים מתובלים וחנויות התבלינים המקשטים את הרחובות - מאפשרים ליהנות מחוויה ייחודית ומפתיעה של מזרח ומערב. רחוב צ'יאפני (Chiappini) הוא יעד תיירותי נפלא ומומלץ לבקר בו, ולו רק בשל שורת הבתים ההולנדים והצבעוניים שמעטרים אותו.  

הצבע הפיח רוח חיים בשכונה (צילום: shutterstock)
הצבע הפיח רוח חיים בשכונה(צילום: shutterstock)

ג'ודהפור, רג'סטאן, הודו

ג'ודהפור (Jodhpur), המכונה גם "עיר השמש" בשל מזג האוויר הבהיר הפוקד אותה בכל ימות השנה וגם "העין הכחולה", על שם בתי העיר הישנה הצבועים בכחול - היא העיר השנייה בגודלה במדינת ראג'סטאן שבצפון הודו, בשוליו המזרחיים של מדבר טהר. 

ג'ודהפור, הודו. יפה למרות הצפיפות (צילום: shutterstock)
ג'ודהפור, הודו. יפה למרות הצפיפות(צילום: shutterstock)
 

ומה פשר הצבע הכחול שמעטר את הבתים בעיר? מסתבר כי בעבר בני קסטת הכהנים בג'ודהפור נהגו לצבוע את בתיהם בכדי להבדילם משאר תושבי המקום. אך, איך נגדיר זאת בעדינות? זה לא ממש צלח, וכעבור זמן לא רב הצטרפו אליהם שאר התושבים וצבעו אף הם את בתיהם בכחול. מאז אמנם עברו שנים רבות, אך אופייה של העיר, או נכון יותר צבעה, אינו השתנה והצבע הכחול עדיין מעטר כל פינה בה החל מגרמי המדרגות, דרך הדלתות ועד קירות הבתים. חלק מהתושבים מסבירים את הצבעוניות הזו בניסיון להרחיק את היתושים הטורדניים שפוקדים את האזור, וחלקם טוענים כי הצבע הכחול מסייע לקרר את בתיהם. בכל מקרה, המראה הוא לא פחות מאשר עוצר נשימה.     

לחיות בחלום כחול (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
לחיות בחלום כחול(צילום: shutterstock)

סנט ג'ונס, ניופאונדלנד, קנדה

מה כבר אפשר לצפות מהעיר הכי מעוננת בקנדה (רק 1,497 שעות שמש בשנה!) וזו שיורדת בה כמות השלג הגדולה ביותר? אז זהו, שלמרות שסנט ג'ונס (St. John's) מחזיקה בשיא המפוקפק של מספר הימים היבשים בשנה המועט ביותר - 149 בלבד, אם אתם ממש מתעקשים לדעת - היא ולא אחרת טוענת לתואר העיר הצבעונית בקנדה. בירתה של הפרובינציה ניופאונדלנד שבקנדה, השוכנת לחוף האוקינוס האטלנטי שבמזרח המדינה, מציעה מגוון תרבותי רחב למבקרים בה - החל ממוזיאונים, עבור בגלריות אמנות ופארקים עירוניים רחבי ידיים ועד לבתי העיר המעוטרים בצבעים שונים וססגוניים שקשה לפספס, עד כדי כך קשה שאפילו הספינות שחולפות בנמל מתקשות שלא לראותם. ובכל זאת, קשה להאשים את תושבי העיר הקודרת בניסיון לתשומת לב יתרה - עיר שבה השמש היא מצרך נדיר, כמעט כמו השלג אצלנו, חייבת קצת צבע שיאיר אותה ויהווה ניגוד לאפור הקודר שבשמיים.

סנט ג'ונס, קנדה. כי עם כל כך הרבה שלג - חייבים קצת צבע (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
סנט ג'ונס, קנדה. כי עם כל כך הרבה שלג - חייבים קצת צבע(צילום: shutterstock)
 

גואנחואטו, מקסיקו

מקסיקו היא באופן כללי מדינה ססגונית למדי, אבל גואנחואטו (Guanajuato) היא ללא ספק אחת הערים הצבעוניות ביותר במדינה. העיר המרהיבה שהוקמה במאה ה-16 ושוכנת בסמוך לאחד מאזורי מכרות הכסף העשירים בעולם, נהנית מאדריכלות צבעונית ומרשימה של אחוזות פאר ובתים יפים שמעוטרים במגוון צבעים - החל מוורוד מסטיק, דרך כתום זוהר וירוק בהיר ועד לתכלת וצהוב. כמו גם, ניתן למצוא בה מבנים היסטוריים, מוזיאונים ואתרי תרבות ולצידם פזורים לא מעט בתי קפה, ברים ומסעדות איכותיות. התפאורה המרשימה הזו זיכתה את העיר בתואר אתר מורשת עולמית של אונסק"ו. האמת - מגיע לה. 

גואנחואטו, מקסיקו. מכל הערים שם - היא הצבעונית ביותר (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
גואנחואטו, מקסיקו. מכל הערים שם - היא הצבעונית ביותר(צילום: shutterstock)
 

ולפאראיסו, צ'ילה

ולפאראיסו (Valparaíso) ממוקמת במרכז צ'ילה, ומשמשת כבירה התרבותית של המדינה, ולא בכדי. מלבד העובדה שמנהיגי המדינה החליטו להקים בה את הקונגרס, היא בעלת חשיבות רבה גם כעיר נמל יפהפיה וצבעונית. העיר, שזכתה גם לכינויים נוספים, ביניהם: "המותק של האוקיינוס", "התכשיט של האוקיינוס השקט" והעיר "שהולכת לגן עדן" -  גולשת מחופו של האוקיינוס השקט אל ההרים מעל, ומכסה את הגבעות בעזרת נוף ססגוני ועוצר נשימה. 

 

לצד משאבי הטבע הקסומים בהם התברכה, בולפאראיסו ישנו רובע היסטורי הכולל ערבוב של סגנונות שהביאו עמם המהגרים שהגיעו לעיר במאה ה-19. הבולטים שבהם הם הסגנון הקולוניאלי הספרדי והסגנון הוויקטוריאני. אופייה האדריכלי של העיר סייע לה להיות אחד מיעדי התיירות הנחשקים, אך גם לזכות בתואר המכובד כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשנת 2003.

ולפאראיסו, צ'ילה. לגעת בגן עדן (צילום: shutterstock)
ולפאראיסו, צ'ילה. לגעת בגן עדן(צילום: shutterstock)

הפאבלות של ריו דה ז'נרו, ברזיל

במקרים רבים כאשר מנסים לתאר שכונת עוני ומצוקה משתמשים בכינוי "פאבלות", ולא בכדי. אזור העוני והמצוקה המפורסם בעולם יושב בלב ריו דה ז'נרו בברזיל ומכונה, כאמור, פאבלה (בפורטוגזית: Favela). הוא נוצר כתוצאה מבנייה לא חוקית, וממחיש את העוני הרב במדינה הלטינית. תושבי השכונה - המורכבים מצאצאי עבדים שחורים שלא הצליחו להשתלב בחברה הברזילאית, וכפריים שהיגרו מהכפר לעיר ונתקלו בקשיי קליטה - מתגוררים בבקתות עשויות פחונים, ללא מערכת ביוב סדירה, צנרת מים וחיבורי חשמל.

הפאבלות של ריו. בלי עתיד, בלי תקווה בלי חלום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
הפאבלות של ריו. בלי עתיד, בלי תקווה בלי חלום(צילום: shutterstock)

בשנים האחרונות חל שינוי ביחס הממשל בברזיל כלפי הפאבלות העניות ובשכונות הוקמו מרפאות, בתי ספר ואפילו המשטרה החלה לסייר במקום. לצד זה, לפני מספר שנים צמד אמנים מהולנד, haas&hah, יזמו את הפרויקט favela painting, שמטרתו לטפח את השכונות המוזנחות בניסיון להוביל למהפך של ממש באזור. בעזרתם של המקומיים הם יצרו אמנות רחוב מיוחדת על קירות הבתים, והפכו את שכונות העוני ליצירות צבעוניות ומרהיבות.

אולי הצבע יעזור להרים שם את המורל? (צילום: shutterstock)
אולי הצבע יעזור להרים שם את המורל?(צילום: shutterstock)

רוטנבורג אוב דר טאובר, גרמניה

השם של העיר הוא אולי ארוך למדי, אבל העיר קטנה וניתן לטייל בה בקלות וליהנות ממראה שנראה כאילו יצא מתוך אחד מסיפורי האגדות של האחים גרים. העיר המקסימה, שממוקמת על נהר הטאובר שבדרום גרמניה, שמורה ממש כמו בימי הבינים, מוקפת חומות, מגדלי שמירה ורחובות מרוצפים. בנייניה הצבעוניים, בתיה בעלי גגות הרעפים, הגינות הפורחות והמטופחות וכיכר מרכזית אחת ומרהיבה - הופכים אותה לעיר ציורית ונחשקת. כמו גם, יש בה לא מעט מוזיאונים, מסעדות, בתי קפה וחנויות קטנות ומומלץ לבקר בה במיוחד בתקופת הכריסמס, אז היא מקושטת אפילו יותר.  

רוטנבורג, גרמניה. להתעורר כל יום מחדש לחלום (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
רוטנבורג, גרמניה. להתעורר כל יום מחדש לחלום(צילום: shutterstock)

גנואה, איטליה

בואו נודה על האמת - איטליה היא אולי אחת המדינות יותר צבעוניות ומרשימות שנמצאות על פני הגלובוס. היופי והאסטטיקה הם חלק בלתי נפרד מהווייתה, וקשה להצביע על עיר שנמצאת בשטחה ואינה עונה על אידיאל היופי האמנותי. אבל החיים אינם הוגנים ומבין כל היפות נאלצנו לבחור אחת בדיוק, אז יסלחו לנו כל המצקצקים אבל גנואה (באיטלקית: Genova) - עיר נמל בצפון איטליה ובירתה של ליגוריה - היא זו שזכתה להיכנס לרשימה זו. 

  

על אף יופייה, עיר הנמל אינה נחשבת ליעד תיירותי מועדף על המטיילים, ונדחקת מעט הצידה בין ונציה לפירנצה. גם השיפוץ המחודש שהעיר עברה, במהלכו שופצו הארמונות והכנסיות מפעם, הוקם האקווריום הגדול באירופה והנמל העתיק זכה לטיפול ייחודי של ארכיטקט איטלקי בעל שם - לא הצילו את המצב, וחבל. בכל מקרה, אם אתם באזור - אל תפספסו את העיר היפה, שכמו יתר הערים ברשימה - גם שם הבתים צבועים בשלל צבעים - החל מוורוד בזוקה, דרך כתום ועד לצהוב ותכלת. 

גנואה, איטליה. קשה שלא להתאהב (צילום: shutterstock) (צילום: shutterstock)
גנואה, איטליה. קשה שלא להתאהב(צילום: shutterstock)
 

ורוצלב, פולין

ולפעמים הצבע הוא הפיתרון: עברה הסוער של העיר ורוצלב (בפולנית: Wrocław) השוכנת בדרום מערב פולין שעל גדות נהר האודר, רודף אותה עד היום הזה. מיקומה האסטרגטגי בין הים הבלטי, הים האדריאטי, מרכז אירופה ומזרחה - לא עמד לטובתה, והיא נכללה בעבר בשטחה של ממלכה פרוסיה, לאחר מכן צורפה לשטחה של גרמניה ובתום מלחמת העולם השנייה סופחה למדינה הפולנית החדשה. 

 

הטלטלות הרבות שעברה והמאבקים של מדינות אירופה על השליטה בה, גרמו לעיר הפולנית לאמץ את עיקרון הצבע כחלק מזהותה התרבותית החדשה. היא צבעה את בנייני מרכז העיר במגוון צבעים - מצבעי פסטל בהירים ועד לגוונים חומים של אדמה. ואם נודה על האמת - זה הצליח לה, והאדריכלות הקלאסית בשילוב עם הצבעים המרשימים - הפכו את ורוצלב לאחת הערים המרהיבות באירופה. 

ורוצלב, פולין. עשתה לעצמה מיתוג מחדש (צילום: shutterstock)
ורוצלב, פולין. עשתה לעצמה מיתוג מחדש(צילום: shutterstock)

 

 תגובה חדשה
הצג:
אזהרה:
פעולה זו תמחק את התגובה שהתחלת להקליד
צילום: shutterstock
רוטנבורג אוב דר טאובר, גרמניה. לחיות באגדה
צילום: shutterstock
מומלצים