דו"ח: התוכניות להזנת ילדים - אינן יעילות

כ-7.5% בלבד מתלמידי ישראל - אחוז נמוך מאוד מהמקובל במדינות מפותחות - מקבלים ארוחות צהריים בבתי הספר, כך קובע דו"ח חדש של המועצה לביטחון תזונתי במשרד הרווחה, שהגיע לידי ynet.

מתוך יותר מ-2 מיליון תלמידים, רק כ-150 אלף ניזונים בשנת הלימודים הנוכחית במסגרת שלוש תוכניות ההזנה (חוק מפעל ההזנה 2005, תוכנית מיל"ת 2006, ותוכנית צילה 2011). על פי הדו"ח, התוכניות "אינן יעילות בבואן לפתור בעיות השמנה ואי-ביטחון תזונתי בקרב ילדים ובני נוער", והתוצאה פוגעת בבריאותם ובאיכות לימודיהם. אותן תוכניות, נטען, "אינן מציעות פתרון לבעיות כלכליות וחברתיות עמוקות בחברה ישראלית, כפי שנעשה במדינות מפותחות".

אי-ביטחון תזונתי מוגדר במדינות המפותחות כ"נגישות לא סדירה למזון בכמות מספקת שמאפשרת חיים בריאים ופעילים". על פי הדו"ח, המסתמך על נתוני הביטוח הלאומי, 285 אלף ילדים סבלו בישראל ב-2012 מאי-ביטחון תזונתי ניכר ו-470 אלף סבלו מאי-ביטחון תזונתי קל או מתון - כ-30.9% מכלל הילדים. שיעור התלמידים הסובלים מעודף משקל ומהשמנה בכיתות א' עד ט' עומד על כ-27%. פרסומי ה-OECD מעידים כי ישראל עומדת במקום ה-11 בנושא מבין חברות הארגון.

חוקרי המועצה - ד"ר ג'נטה אזרייבה, רן מלמד, עירית ליבנה ודורית אדלר - המליצו לספק ארוחות חמות לכל תלמידי ישראל, פעולה "שתתרום רבות למאבק בבעיות הכלכליות והחברתיות המתרחבות", כלשונם. הם קראו בנוסף לשיתוף פעולה עם משרד החקלאות שיספק פירות וירקות מעודפי הייצור לתוכניות, לפיתוח תפריט בריא לילדים ולקידום תרבות אכילה מגיל צעיר. "מורים וילדים בבתי הספר צריכים לשבת ולאכול ביחד", הסבירו. 

לצד הביקורת, הדגיש דו"ח המועצה, שבראשה עומד פרופסור דב צ'רניחובסקי, כי בשנים האחרונות חל שיפור משמעותי בהיקף התוכניות ובמימונן. "תורמים חיצוניים אינם משתתפים יותר במימון מפעל ההזנה", נקבע.

מהמועצה לביטחון תזונתי נמסר בתגובה כי "הנתונים הינם חלק מדיון אסטרטגי שמובילה המועצה במטרה לייצר מענה לאומי אופרטיבי לחיזוק הביטחון התזונתי של תושבי ישראל. בחינת מודלים ואופני פעולה הנהוגים ברחבי העולם הינם חלק מתהליך אסטרטגי זה הנמצא בעיצומו. יובהר כי מדובר במסמך ראשוני שטרם גובש לכדי דו"ח מטעם המועצה בנושא, ובהתאם, פרק ניתוח הנתונים והמלצות לכשיגובש יוגש לגורמים הרלוונטיים לדיון".