לחצות את הנהר: כך נראית בריחה מצ' קוריאה
פעם רק עניים שגוועו ברעב הסתכנו בבריחה הנועזת מארצו המסוגרת של קים ג'ונג און. עכשיו, עם הברחות הכסף, הטלפונים ואפילו הדיסק און קי מהדרום, גם צפון קוריאנים שיש להם מה להפסיד משאירים הכול מאחור, ויוצאים למסע אל החופש. כל תחנה בדרך היא סכנת מוות
מדי שנה מסכנים את חייהם מאות צפון-קוריאנים ובורחים מהמדינה המבודדת והמסוגרת ביותר בעולם, אבל הפרופיל של אלה שמגלים אומץ וחוצים את הגבול השתנה בשנים האחרונות דרמטית, ולא מדובר עוד בעיקר בפליטים מורעבים כמו בעבר.
עוד חדשות בעולם :
- מרגרט תאצ'ר דחפה להקמת ארסנל נשק כימי
- גופה בשידור חי. קרובי הקורבנות התעלפו
- ארוחה מתועדת: נחש פיתון בולע קנגורו
- סקר: האישה הכי אהודה בארה"ב - קלינטון
אם פעם הבריחה מצפון קוריאה הייתה ניסיון נואש לשרוד של אנשים שהיו על סף מוות, כעת זהו מסלול מחושב שעושים גם צפון-קוריאנים מבוססים יחסית, שגם יודעים הרבה יותר על העולם שבחוץ, עולם שהיה בגדר תעלומה מוחלטת לפליטים שברחו מצפון קוריאה בעבר.
השינוי התרחש במהרה, והוא משקף את התמורות שעברו על צפון קוריאה מאז הרעב הגדול שגבה שם את חייהם של אלפים בשלהי שנות ה-90. "הפרופיל הטיפוסי של פליט צפון-קוריאני שונה היום מאוד מכפי שהיה לפני עשר שנים", אומר קים סאונג-אאון, מיסיונר דרום קוריאני בולט השותף לרשת המחתרתית שמביאה לדרום קוריאה עריקים הבורחים מהצפון.
פליטה אחת, בת 40, שהסכימה להזדהות רק כ"צ'וי", אמרה לסוכנות הידיעות הצרפתית AFP כי היא ברחה עם אמה בשנת 2010 בעזרת אחותה, שהצליחה להגיע עוד לפניהן לסיאול. "לא ממש גוועתי ברעב, אבל לא ראיתי סיכוי שהחיים שלי ישתפרו בצפון קוריאה. עברנו הרבה במהלך הרעב הגדול והחוויה הזו פקחה את עיניי. רציתי שיהיו לי חיים טובים יותר ושתהיה תקווה כלשהי לעתיד שלי. חיינו חיים יחסית טובים בצפון קוריאה הודות לכסף שאחותי שלחה לנו (דרך מתווכים בסין), אבל ככל שאתה שומע יותר על דרום קוריאה דרך המשפחה שלך שם, כך אתה רוצה יותר לצאת מצפון קוריאה ולחיות כמו הקרובים שלך".
נתונים מדויקים על מספר הנמלטים מצפון קוריאה קשה להשיג, אף שדרום קוריאה מנהלת רישום קפדני של העריקים המגיעים אליה. "כעת רבים מהם הם כאלה שאפשר לכנות אותם אנשי מעמד הביניים הצפון-קוריאני, אנשים שמצבם יחסית טוב ושהם יחסית בעלי הבנה של המציאות סביבם", אומר קים.
טלפונים סלולריים ו-MP3
לא זה היה המצב בשנות ה-2000, כשמספרם השנתי של המגיעים לדרום קוריאה הגיע ל-3,000 - רובם פליטים שברחו מהרעב ומהעוני הקשה. צפון קוריאה היא עדיין מדינה ענייה למדי מכל בחינה שהיא, והתופעה של תת-תזונה בה עדיין נרחבת. עם זאת, שוק שחור משגשג הביא לשינוי משמעותי בה. שווקים שחורים לא מורשים הפחיתו את התלות במערכת הקצבת המזון הבלתי מתפקדת של המשטר, וסיפקו מקור הכנסה קריטי לאלה המתבססים על משכורות כמעט חסרות ערך מהמדינה.
העלייה שבאה בעקבות זאת ברמת החיים התרחשה במקביל להתגלעות פרצות בצנזורה הצפון קוריאנית שלמעשה מבודדת את המדינה זה עשרות שנים מהעולם שמחוצה לה. טלפונים סלולריים, נגני MP3 והתקני דיסק און קי עם סדרות טלוויזיה דרום-קוריאניות סיפקו לצפון-קוריאנים יותר מאשר הצצה בלבד למתרחש מעבר לגבולות המדינה.
"העריקים שמגיעים כעת מצפון קוריאה נהנים מחיים יציבים יחסית בצפון", אומר גורם רשמי בסיאול העובד ישירות עם הפליטים. "אחת הסיבות הראשיות לכך שהם עוזבים את צפון קוריאה, לדבריהם, היא רצונם בעתיד טוב יותר לילדיהם. הם רוצים שהם יזכו לחינוך טוב יותר ולהתחלה טובה יותר בחיים".
רבים מהנמלטים מגיעים מעיירות הסמוכות לגבול. נסיעות פנים בצפון קוריאה נעשות תחת הגבלות, ולכן לאלה החיים בסמוך לגבול יש יתרון משמעותי. הם גם נוטים יותר לקיים קשרים עם אנשים הנעים לאורך הגבול או מעבירים סחורות שם. יותר מ-70% מהנמלטים מצפון קוריאה הן נשים - דבר שייתכן כי הוא נובע מכך שעל הגברים הצפון קוריאנים יש פיקוח רב יותר במקומות העבודה הרשמיים שלהם.
מאז שהמנהיג הנוכחי של צפון קוריאה, קים ג'ונג און, עלה לשלטון אחרי מות אביו השליט בשלהי 2011, הוגברה האבטחה בגבולות. גם העובדה הזו תרמה לכך שרבים יותר מבין הנמלטים באים מהמעמדות הטובים יחסית. "להימלט מצפון קוריאה זה דבר שעולה עכשיו הרבה יותר, צריך לשלם דמי שוחד ולשלם כסף למתווכים", מסביר אותו גורם מסיאול.
האבטחה המוגברת והפשיטות שמקיימת סין בצד הסיני של הגבול עם צפון קוריאה גרמו לכך שמספר הנמלטים מצפון קוריאה לסין פחת בערך בחצי, לסביבות 1,500 בני אדם, בשנים 2012 ו-2013. צילומי וידאו של ארגונו של קים דאונג אאון הראו מצלמות אבטחה רבות המוצבות ליד הנהר בגבול בין סין לצפון קוריאה. צילומים אחרים הראו בית על גבעה רחוקה ועליו צלחת לוויין. לדברי קים, מדובר בצלחת השייכת ליחידת אבטחה האמונה על ציתותים לשיחות בטלפונים סלולריים באזור הגבול.
הגבול הוא לא סוף הדרך
לא משנה כמה כסף יש לפליט, בריחה מצפון קוריאה היא עדיין מבצע מסוכן מאוד. אפילו אם הפליטים מצליחים לחצות את הגבול מבלי להיתפס ומבלי שיירו בהם, אם הם ייתפסו בהמשך בדרך כלל הדבר יגרום לשליחתם חזרה לצפון קוריאה, שם צפוי להם עונש קשה.
על כל פנים, עזרה מאנשים מנוסים היא דבר שעוזר, ועוד ועוד פליטים מהזרם הנוכחי מסתייעים בעובדה שיש להם קרובי משפחה שכבר הצליחו לברוח מהצפון. "יש כאן כבר קהילה גדולה של פליטים צפון קוריאנים והיא גשר גדול עבור אלה שנמצאים בצפון", אומר פארק סוקל, מנהל מכון המחקר "חירות בצפון קוריאה", ארגון בינלאומי ללא מטרות רווח המסייע לפליטים צפון-קוריאנים.
צ'וי מסכימה: "היה לי מזל שהייתה לי בת משפחה שכבר הייתה מסודרת בדרום קוריאה. נראה שצפון קוריאנים רבים שמגיעים לדרום בימים
האלה נעזרים גם הם בקרובי משפחה". מאז תום מלחמת קוריאה ב-1953 ברחו מצפון קוריאה לדרום יותר מ-27 אלף בני אדם. מבין אלה שנשארו בדרום, כמחצית שולחים כסף לצפון בעזרת מתווכים בסין. הם משתמשים גם באנשי קשר כדי לסייע לארגן בריחות של בני משפחה נוספים שעדיין נמצאים בצפון.
"הרבה אנשים שאיתם אנחנו מדברים בימים אלה אומרים שהם לא בהכרח גוועו ברעב או סבלו ממחסור חמור במזון", מסביר פארק, "העניין הוא לא הישרדות. העניין הוא הרצון לחיות חיים טובים יותר".