הדרך הארוכה להאג
למרות הביקורת על הכישלון באו"ם, יו"ר הרשות מחביא חיוך של סיפוק מתחת לשפם. בסופו של דבר העם שלו גאה בו, האמריקנים נושמים לרווחה ואפילו לישראל אין סיבה להתלונן, כי לא כל כך מהר יוגשו תביעות על פשעי מלחמה
בסיכומו של הקרב הדיפלומטי בין הפלסטינים לבין ישראל בשתי היממות האחרונות, אבו מאזן
חוכך את ידיו בסיפוק. הוא היה מרוצה אמש (ד') אחרי החתימה על אמנת רומא
שסוללת את הדרך של הפלסטינים להאג, והוא היה מרוצה גם יממה קודם, אחרי ההצבעה במועצת הביטחון
של האו"ם על "סיום הכיבוש", כשהכותרות בכל העולם זעקו שהפלסטינים ספגו מפלה. נראה שאבו מאזן רצה וחזה את התסריט הזה בדיוק.
ימים ספורים בלבד הפרידו בין ההרכב המאוזן במועצת הביטחון השבוע לבין הרכב פרו-פלסטיני מובהק שייכנס לתפקידו בשבוע הבא, שהיה מעניק להם רוב מוצק מבלי להזיע יותר מדי. למרות זאת, הפלסטינים התעקשו שההצבעה על טיוטת ההצעה שלהם תתקיים לפני סיומה של 2014. "היה לנו רוב וברגע האחרון אחת המדינות חזרה בה מהתמיכה בנו", הכריז אבו מאזן אמש ברמאללה, אבל נראה כי הוא גם ידע שיש סיכוי סביר בהחלט שההצעה תיפול בהרכב הנוכחי.
אז למה הוא מרוצה? כי הוא הגיע אתמול לכינוס ההנהגה הפלסטינית בראש מורם, מודע לכך שהוא הלך עד הסוף בנחישות, מבלי להיכנע ללחצים ומבלי להתכופף לנוכח הדרישות. הציבור הפלסטיני לא יכול לבוא אליו בטענות.
בית הדין הבינלאומי בהאג הוא נשק יום הדין של הפלסטינים לצד הפסקת התיאום הביטחוני, ובנשק הזה משתמשים, כידוע, רק כאשר לא נותרו עוד ברירות אחרות.
הפלסטינים – וישראל – עוד לא שם.
מצד אחד, בשבועות האחרונים ארצות הברית העבירה לו מסרים ישירים ועקיפים על כך שכל צעד דיפלומטי חד-צדדי שהוא יעשה ישפיע על הלך הבחירות בישראל. במילים אחרות, האמריקנים הבהירו לו שבכך הוא מספק דלק לימין בישראל ומחזק אותו. מצד שני, הציבור הפלסטיני - וגם חלק מההנהגה הפלסטינית - לחצו אותו לכיוון השני ודרשו לראות מעשים אחרי כל כך הרבה איומים והבטחות.
אבו מאזן ועריקאת ברמאללה. החתימה על אמנת רומא(צילום: EPA)
תגובה ישראלית
נתניהו: שהפלסטינים יחששו מבית הדין בהאג
איתמר אייכנר ואטילה שומפלבי
ראש הממשלה מחה על הצטרפות הפלסטינים לאמנת רומא: "נהדוף את הניסיון הנוסף הזה לכפות עלינו תכתיבים". הוא יכנס דיון מדיני-ביטחוני-משפטי
הוא גם הצליח להימנע מהטלת וטו אמריקני שהיה מביך את ארצות הברית, מאחר שהיא הייתה נאלצת לעשות זאת על הצעה שדורשת מהצדדים להגיע לפתרון שתי המדינות על בסיס גבולות 67' – נוסחה שהיא תומכת בה בפומבי. עכשיו גם האמריקנים אינם יכולים לבוא אליו בטענות.
אמש הוא קיים ברמאללה כינוס תיאטרלי ורב תפאורה – בשידור ישיר בטלוויזיה – ובו הוא חתם בזו אחר זו על 20 האמנות הבינלאומיות, ובראשן אמנת רומא, לקול מחיאות הכפיים של היושבים בשולחן המוארך באולם קבלת הפנים במוקטעה.
אם תשאלו את הפלסטיני הממוצע הוא יגיד שאתמול הפלסטינים הצטרפו לבית הדין הבינלאומי בהאג. אבו מאזן, וסאיב עריקאת שעמד לצדו, דאגו להדגיש את המילים הללו במהלך טקס החתימה. אך לא כך הדבר: הפלסטינים אמנם חתמו על אמנת רומא, שסוללת עבורם את הדרך להצטרפות אפשרית לבית הדין הבינלאומי, אבל הדרך מרומא להאג ארוכה, ואם ירצו – הפלסטינים ידאגו שהיא תתארך עוד קצת.
אבו מאזן וקרי. חסך לאמריקנים את הצורך בווטו(צילום: AFP)
אפרופו, האיומים על הפסקת התיאום הביטחוני היו ונותרו חסרי משמעות. רמת התיאום הביטחוני בין ישראל לרשות הפלסטינית היא הטובה ביותר מאז שהחל ב-1994.
אז האמריקנים קצת מאוכזבים (אבל מרוצים שנחסך מהם הווטו), ובישראל עושים קצת קולות של כעס (כי צריך וכי יש בחירות), האזרח הפלסטיני מבסוט מהמנהיג החזק שלו (שלא מצמץ), ואבו מאזן, כדרכו, מנסה להלך בין כל הטיפות ולהישאר יבש. בינתיים הוא עושה את זה לא רע בכלל.
לפנייה לכתב/ת 
אבו מאזן. סיבות טובות להיות מרוצה
צילום: AFP
מומלצים
