אדלשטיין בצמרת הליכוד: "לא תקעתי סכינים"
אנשי יו"ר הכנסת פעלו מאחורי הקלעים כדי להסוות את הפופולריות שצבר, כדי שייעלם מרשימות החיסול של מתנגדיו. בסופו של דבר סיים אדלשטיין רק אחרי ארדן: "אני מתנהל באופן הגון, ואנשים כנראה מעדיפים את זה"
הקרב על צמרת רשימת הליכוד סיפק לא מעט דרמות ורשימות חיסול מאחורי הקלעים, אבל הוא הצמיח גם מנצח אחד מפתיע: יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין דורג במקום השני בפריימריז, רק אחרי המנצח גלעד ארדן. "התחושה שלי היא מאוד טובה", אמר אדלשטיין לאחר שהתבשר על דירוגו. "לקבל חיבוק כזה ממאות אנשים ולהימנע מכל מיני דברים מלוכלכים וחיסולים זה דבר שאני בהחלט גאה בו".
התחזיות הצביעו על קרב ראש בראש בין השרים גלעד ארדן וישראל כץ, שכל אחד מהם ניסה לתפוס את המקום השני, אולם אדלשטיין היה למרוויח הגדול על רקע ההתקוטטות בין השניים. פעילים בולטים סיפרו לאורך היום כי כהונתו של אדלשטיין כיו"ר הכנסת חיזקה משמעותית את מעמדו בתנועה. לדבריהם, הוא נתפס כיום כדמות הממלכתית ביותר בסיעה, זוכה לאהדה גדולה בקרב המתפקדים הבודדים, אבל גם הוכנס לרשימות הדילים ונחשב לחזק מאוד בקרב המתיישבים ובקלפיות יהודה ושומרון.
למרות הישגו ברמה האישית, ביקש אדלשטיין להתרכז במשימת הבחירות לכנסת: "כל זה לא יהיה שווה כלום אם הליכוד לא יגיע לתוצאה טובה גם בבחירות הכלליות וימשיך להוביל את המדינה בדרך הטובה ביותר. אני חושב שאנשים חיפשו מכובדות ולא רצו כוחנות וכל מיני מיומנויות פוליטיות כאלה ואחרות. לכל מקום שהגעתי באחרונה החמיאו לי על האופן שבו אני מנהל את הכנסת בצורה ממלכתית ובהחלט שמחתי לשמוע את הדברים".
אדלשטיין אמר עוד: "קיבלתי הפעם תמיכה במקומות טובים שבעבר לא קיבלתי. ערים גדולות, מתפקדים חופשיים וכדומה. אני יודע שאני מקפיד להתנהל באופן הגון, לא תקעתי סכינים בתפקידיי ואנשים מעדיפים את זה כנראה". על רשימת הליכוד לכנסת אמר אדלשטיין: "כולם ובעיקר בוז'י וציפי חיכו ל'רשימת הפייגלינים' והקיצוניים. בסוף קיבלנו רשימה טובה ומאוזנת. אם מחפשים פרזנטורים, זמרים וספורטאים אנחנו לא שם. אם מחפשים רשימה טובה של אנשים בעלי הישגים - זה אנחנו".
אדלשטיין (57) הוא אב לשניים, נבחר לראשונה לכנסת ה-14 מטעם מפלגת "ישראל בעלייה" וכיהן בתפקידים שונים גם בכנסת ה-15. לאחר מכן התמזגה הסיעה עם סיעת הליכוד בכנסת ה-16. בקדנציות הקודמות שימש כשר העלייה והקליטה ושר ההסברה והתפוצות.
מאז עלה לישראל הוא מתגורר בגוש עציון, ובכנסת הקודמת היה למועמדו של ראש הממשלה בנימין נתניהו לתפקיד יו"ר הכנסת במקומו של ראובן ריבלין, יריבו הפוליטי של נתניהו. במרס 2013 נבחר אדלשטיין לתפקיד וזכה לתמיכה מכל סיעות הבית.
לפני כשנה נפטרה אשתו של אדלשטיין, טטיאנה, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן, שאותו ביקשה להצניע. "הילדים ואני ניסינו לדבר על לבה, כי אנשים התחילו להרגיש וצריך היה להמציא סיפורים ולשקר בלי סוף. אמרתי לה: 'זה לא שחטפת מחלה מידבקת שבושה לספר עליה', וטניה ענתה, 'אם הסיפור יתגלגל בחוץ הוא יגיע להורים שלי ויהרוג אותם'. היא לא הייתה מוכנה שירחמו עליה", סיפר אדלשטיין בראיון ל"ידיעות אחרונות". מבלי שאיש בכנסת ידע, הוא סעד אותה בכל לילה בבית החולים, ישן על כיסא ליד מיטתה, ובבוקר היה מגיע ללשכתו בכנסת כרגיל.
עם פתיחת הקרבות בליכוד ביממה שלפני הפריימריז, גם אדלשטיין שצבר תאוצה בשטח הליכודי הוכנס לרשימות חיסול. פעילים בולטים בליכוד טענו שמקורבי השר ישראל כץ פועלים על מנת להחליש את אדלשטיין ולבלום אותו בקרב על המקום השני אחרי נתניהו. אנשיו של אדלשטיין פעלו להסוות את כוחו האמיתי בשטח כדי לא לייצר התנגדויות שיבלמו את התנופה.
למרות זאת, היו מי שפעלו נגד אדלשטיין, והוא מצדו המשיך לנהל קמפיין נקי יחסית, הדגיש את הקו הציוני שהוא מייצג והדגיש את עמדותיו בנוגע לירושלים המאוחדת, זכותו של העם היהודי על ארץ ישראל וערכים נוספים המזוהים איתו ונחשבים פופולריים בקהל הליכוד.
לקידום של אדלשטיין תרמו באופן משמעותי גם יציאתם של גדעון סער וראובן ריבלין מרשימת הליכוד שבעקבותיהם חיפשו המתפקדים בליכוד את הנציגים הוותיקים, המייצגים את הקו הישן של הליכוד. "אדלשטיין היה מעל הדילים", הסבירו בסביבתו. "לדילים אמנם יש פקטור ומעבר להם הוא גם פופולרי מאוד ביהודה ושומרון, אבל עזר מאוד האופי שלו, המזג, צורת ההתנהלות שהמתפקדים מאוד אוהבים. אוהבים אותו אנשי ההתיישבות וגם אנשי צפון תל אביב. המצביעים שלו מגוונים".
אסיר ציון נרדף
אדלשטיין נולד בעיר צ'רנוביץ, כיום באוקראינה. הוא נולד כילד חילוני ונזרק מהאוניברסיטה לאחר שהתווכח עם המרצה על מעלליו של סטאלין - הוא טען כי סטאלין רצח מיליונים. משפחתו החליטה שיעזוב לישראל, אך ב-1979, בזמן שהמתין לאישור היציאה, פרצה המלחמה באפגניסטן וברית המועצות חדלה מלתת אישורי יציאה.
בשלב זה, סיפר בעבר, התחזק הקשר שלו ליהדות. הוא למד עברית ובהמשך גם החל ללמדה. יחד עם חבריו פתח רשת מחתרתית של לימוד עברית בערים שונות ועורר את זעם השלטונות. "התפרצו לשיעורים שלנו, החרימו חומרי לימוד, ערכו חיפושים בבתים, טענו שהשכנים מתלוננים על רעש ופיזרו אותנו. הייתה רדיפה", סיפר לימים בראיון ל"ידיעות אחרונות".
לדבריו, מאחר שלא התקבל לעבודה בשום מקום, עבד כפועל ניקיון או כסבל, עד ששמע מחברים שבבית הספר לאומנות במוסקבה מחפשים מודלים לציירים ופסלים. "היינו ילדים טובים, באים לעבודה בזמן ולא משתכרים. הצלחנו להרוויח כסף". ב-1984 החמיר הקג"ב את היחס לאדלשטיין. "אותי עצרו לאחר שטענו שביצעתי טקס יהודי שבו נתתי לנוכחים להריח סמים. הם צדקו, זו הייתה ההבדלה במוצאי שבת, אבל הרחנו בשמים, לא סמים".
במשפט מכור מראש נידון לשלוש שנות מאסר. הוא נשלח לכמה מחנות כפייה. באחד מהם בגולאג, סמוך למונגוליה, הוא נפל מפיגום בגובה רב ונפצע. לימים סיפר כי אחד האסירים בבית החולים שנשפט בעוון רצח כפול הוא שטיפל בו והציל את חייו. ב-1987, אחרי שנתיים ושמונה חודשים בכלא, שוחרר וקיבל אשרת יציאה לישראל.
לפנייה לכתב/ת 
