אז מה קורס? כך נראתה היסטריית באג 2000
מאות מיליארדים הושקעו, טיסות בוטלו, צה"ל השבית צוללות, אנשים הוזהרו ממעליות והרשתות אגרו שימורי תירס. אבל במעבר למילניום החדש שום דבר לא באמת קרס
עם התפתחות עולם המחשבים ושפת התכנות "קובול" השתמשו המתכנתים בשש ספרות לציון תאריכים: שני ערכים עבור כל שדה - יום, חודש ושנה. התוכנות היו מוסיפות באופן אוטומטי את הספרות 19 לשתי הספרות הראשונות המייצגות את השנה. החשש היה כי ב-1 בינואר 2000 יזהו המחשבים כי השנה היא 1900 או 19100 והפער בין התאריכים יגרום לקריסה.
ברקע המאמצים הגדולים למנוע את הבאג, בישראל לא לקחו סיכונים. בלילה שבין 31 בדצמבר 1999 ל-1 בינואר 2000 פעלו בתי החולים במסגרת מורחבת ומתוגברת בכל מחלקה היו מספר רב של רופאים בכירים ואחיות. בתי החולים הכינו מלאי של מזון, שתייה ודלק למקרה של מחסור שיימשך כמה ימים. לכל בית חולים הוכן גנרטור, כדי שיופעל במקרה של הפסקת חשמל. גם תחנות מד"א תוגברו באותו לילה.
בנוסף, הומלץ שלא להיכנס למעליות סמוך לחצות ולא להשתמש בהן במשך ארבע השעות הראשונות של המילניום החדש.
בנמל התעופה בן-גוריון הייתה תנועה דלילה של מטוסים, כיוון שהשנה האזרחית החדשה החלה בלילה שבין שישי לשבת. עם זאת, רוב חברות התעופה העדיפו שלא להעלות מטוסים לאוויר בזמן שהשנה תהפוך מ-1999 ל-2000. הטיסה האחרונה שנחתה אז בנתב"ג הייתה בשעה 22:00 ואז הושבתה תנועת המטוסים עד 5:30 לפנות בוקר ב-1 בינואר 2000.
למרות הפעילות המועטת, תוגבר נמל התעופה בבעלי תפקידים שונים, שווידאו שדבר לא משתבש. חלק מחברות התעופה הכינו חדר מצב.
בבנקים הופסקה קבלת הקהל ב-30 בדצמבר בשעות אחר הצהריים והיא התחדשה רק ביום שני, 3 בינואר 2000. עם זאת, הודיעו הבנקים כי ניתן יהיה למשוך כסף באמצעות מכשירי הכספומט ועובדים מיוחדים הוקצו למלא את המכשירים בסוף השבוע. כל הבנקים הפעילו חדרי מצב, כדי לעקוב אחר תקלות אפשריות.
הבאג הוליד עכבר
רשתות השיווק הגדולות הכינו מספר רב של מוצרים לשעת חירום. הפופולריים ביותר היו מים מינרליים, סוללות ופנסים, נרות וגפרורים ושימורים – בעיקר תירס. גם ברשתות השיווק הוקמו חדרי מצב והסניפים שפעלו במוצאי שבת 1 בינואר נערכו לכשלים במערכות שונות. רוב החנויות חוברו לגנרטורים שיוכלו להפעיל בשעת חירום את הקופות ואת מערכת החירום.
בחברות הסלולר הוקם חדר מצב, כדי לפתור בעיות ולסייע לפתרון תקלות. באחת החברות הוקם צוות מיוחד, שקיבל דיווחים מאוסטרליה, שם נכנסה שנת 2000 תשע שעות קודם לכן. בחברה אחרת אמרו כי ייתכנו תקלות, אבל הן יהיו קשורות בבזק או בחברת החשמל, אבל לא ברשת הסלולרית של החברה.
אפילו בצה"ל נערכו לבאג והושקעו יותר מ-100 מיליון שקל בהכנות. האימונים באמצעים רגישים ומתוחכמים, כמו מטוסים וצוללות, לא נערכו בסוף השבוע – וביום ראשון הן חודשו באופן מדורג ולאחר בדיקות של השפעת הבאג. במקביל, מאות קצינים וחיילים שהו בכוננות בחמ"לים. בכור הגרעיני בדימונה הרגיעו כי הקריה הגרעינית ערוכה לבאג.
בסך הכול ההוצאה העולמית על תיקון מערכות המחשבים לקראת שינוי התאריך הסתכם ב-311 מיליארד דולר. חברת מחקר חישבה ומצאה כי רק בישראל השקיעו 400 מיליון דולר בהיערכות לבאג 2000 בהסבת תוכנות ובקניית תוכנות חזקות. ארצות הברית השקיעה 129 מיליארד דולר ואילו במערב אירופה השקיעו 105 מיליארד דולר במניעת תקלות אפשריות.
בסופו של דבר בישרו ב"ידיעות אחרונות" בגיליון הראשון של המילניום כי "הבאג הוליד עכבר". כשמחוגי השעון בכל אחד מאזורי העולם התקרבו לשעת חצות, בליל המעבר לאלף החדש, התגבר החשש. אבל בסופו של דבר כל המחשבים המשיכו לפעול, כאילו היה זה סתם יום של חול.
החששות מקטסטרופות התבדו. התקלות שנרשמו בעולם היו שוליות מאוד. מכונות למכירת כרטיסים באוטובוסים באוסטרליה נתקעו, המפות המטאורולוגיות במרכז חיזוי מזג אוויר בצרפת הודפסו עם התאריך 1/1/19100, 800 מכונות הימורים נסגרו במסלול מרוצי הסוסים בדלווייר ומונים במוניות בסין השתוללו. גם מרכזת הטלפונים הממוחשבת של ה"סקוטלנד יארד" שובשה.
בקרואטיה כל מערכות החשמל והטלפון פעלו כסדרן למעט תקלה אירונית במיוחד. קווי הטלפון של מרכז סיוע החירום לבאג 2000 נותקו. רגע של פחד נרשם ביפן, שם המחשב המחובר למערכת הפיקוח על דליפה בכור גרעיני שותק.
הכול בגלל חתול קטן
והיו גם תקלות משעשעות בעולם. בגרמניה גילה אחד התושבים שהוא מיליונר - בגלל טעות במחשב זינקה בבנק יתרת חשבונו ל-6.2 מיליון דולר. באיראן נותק זרם החשמל בתחנת הכוח בעיר אהאר שבצפון מערב המדינה. הנהלת התחנה ותושבי העיר היו משוכנעים שנפלו קורבן לבאג 2000, אך מהר מאוד התברר כי התקלה נגרמה מהסתננות של חתול רחוב לתוך התחנה. החתול קפץ ככל הנראה בין המכשירים והחשיך את העיר.
בעיר אופסלה שבשבדיה ובבתי חולים בשתי ערים נוספות ציוד שבו משתמשים לאבחוני לב לא הצליח לערוך השוואות נדרשות בין נתונים שונים. בדרום קוריאה הפך תינוק שנולד ב-1 בינואר 2000 לבן 100 בבית החולים וחברי כת בפיליפינים די הופתעו מכך שהמבול לא הגיע והעולם לא חרב כפי שחזה מנהיגם, שהורה להם לחפור 51 מנהרות הצלה.
"נראה לי שבאג 2000 הוא אחת ההונאות הגדולות ביותר בהיסטוריה", אמר אז סטיב וולש מניו יורק. אך אנשי המחשבים חשבו אחרת: "לא נכון. הסיבה שאנו נושמים לרווחה היום היא בגלל הכסף הרב שהושקע. אם לא היינו נערכים, היינו עומדים בפני משבר כלל עולמי".
והיו גם כאלו שהתאכזבו כשהבאג לא הגיע. באירלנד אמרו תושבים: "קיווינו שהכספומטים יתקלקלו ויתחילו לשפוך כסף".
רק סוליטר על המסך
ומה קרה בישראל? בדקות שלפני חצות הלילה ביום שישי עדיין התייחסו לבאג במלוא החשש. ב"בור" של חברת החשמל בחיפה ניצב מנכ"ל חברת חשמל דאז, רפי פלד, בסמוך לצד הבקרה הראשי. סביבו עמדו מנהלים בכירים בחברה וכולם הביטו בדאגה מסוימת בצג המחשב.
עשר דקות בתוך שנת 2000 אמר פלד בהקלה: "המעבר לשנת 2000 עבר עם אפס תקלות". חברת החשמל השקיעה 50 מיליון דולר בהיערכות. "לטווח הארוך המשק הרוויח", סיכם המנכ"ל. "נאלצנו לעשות סדר במחשבים ובתוכנות וזה מצוין". במרכז השליטה של מינהלת 2000 בירושלים לא התקבלו דיווחים. הפעילות היחידה שנרשמה על צגי המחשבים הייתה של משחקי "סוליטר".
את מירב חצי הביקורת בעולם עקב היערכות המיותרות ספגו אנשי המחשבים,
שנתפסו האחראים לנבואות הזעם שהתנפצו ולבזבוזי מיליארדי דולרים במהלך ההיערכות לבאג. מומחי מחשבים התגוננו: "לא ציפינו למתקפת ביקורת כזאת. מה עשינו רע? אנחנו לא מצליחים להבין. עבדנו סביב השעון, פרסמנו בכנות מלאה אילו בעיות תאורתיות עלולות להתעורר במוצרים שלנו ולמרות הכל רובנו הערכנו מראש ששום דבר קיצוני לא יתרחש. אז מה רוצים מאיתנו עכשיו"? צוטט אחד מהם.
גדול חוזי השחורות, איש המחשבים ג'ימי שוורצקופף, מי שהבטיח מוות המוני בבתי חולים, נפילת מטוסים וקריסת תשתיות – נעלם ולא ניתן היה לקבל את תגובתו. עמיתיו נדרשו לענות על השאלות הקשות במקומו.
לפנייה לכתב/ת 
