יעקב אילון טס, אבל לאן?

22 שניות חלפו מהרגע שבו אמר יעקב אילון "הערב במבט" ועד ששרון פרי כיבדה את המגיש החדש בטקס החניכה המסורתי, כשהתכופפה לסדר אוזנייה בדיוק כשפנה אליה. מברוק יעקב, ברוך הבא לרוממה.

אחרי הקראת הכותרות בעמידה, התיישב יעקב אילון באופן רשמי על כסא המגיש של מבט. "זו מבט המתחדשת והיא עוד תתחדש בתקופה הקרובה", אמר בפתיחה המגיש החדש, שהגיע במטרה להחיות מהדורה גוססת ובאותה הזדמנות גם קריירה אישית תקועה. לא חלפו 2 דקות, וכבר ראו חידוש. אנשי מבט המנומנמים שתו אתמול הרבה רדבול. אחרת אי אפשר להסביר את הקצב המטורף שבו פתחו את המהדורה. הצופים המבוגרים של הערוץ הראשון, קיבלו סחרחורת.

בפינה השמאלית למעלה הייתה אמורה להיות שרון פרי

יאיר ויינרב, כתב המדיני החרוץ, הנחית פרסום ראשון: אבו מאזן מתערב בבחירות. 40 שניות, סיימנו, והופ, לכתב הצבאי אלירן עם משפחתו של אורון שאול ז"ל בפגישה טעונה עם ראש אכ"א. 40 שניות, והופ, הלאה. אפילו את תוצאות סקר הבחירות (ביבי מנצח), מסר יעקב אילון בלי לבנות שניית מתח וכמעט לא נתן לסוקרת להשחיל מילה.

הדקו חגורות, "מבט" טסה במהירות האור. יעקב אילון שועט קדימה. השאלה היא לאן. כרגע, למול שתי הקבוצות האחרות בליגה, חדשות 2 ו-10, למבט יש חיסרון מובהק באיכות התוכן, בעומק הספסל ובכמות הכוכבים שיודעים לבעוט לחיבורים כמו גיא פלג, אמנון אברמוביץ, נדב פרי או צביקה יחזקאלי. עם זאת, המבחן כמובן, הוא לאורך זמן.

מילה על המונח "פרסום ראשון". ארבעה כאלה היו במהדורה הראשונה של יעקב אילון, עד שנדמה שמישהו שם היה עם יד קלה על הסטריפ האדום. נראה כי אנשי המהדורה עמלו זמן רב על תוכנית הפתיחה והכינו סיפורים כדי לפתוח בזיקוקי דינור. רק חבל שאחרי ארבעה סטריפים אדומים של פרסום ראשון, חסך העורך קרדיט דומה דווקא על הסיפור הכי טוב במהדורה - תוכנית האוצר ליום שאחרי הבחירות שהביא עודד שחר.

קצב מסחרר של מעבר בין אייטמים(צילום: דוד וינוקור)

הבעיה המרכזית במהדורת הפתיחה של יעקב אילון, לא היתה קשורה לתוכן, גם לא לתקלות המוכרות של הערוץ, וכאלה היו פה ושם, לא משהו שלא התרגלנו אליו. הבעיה היתה הפיל שעמד במרכז האולפן וכולם התעלמו ממנו. ריבונו של עולם, מהדורת פתיחה עם יעקב אילון, ואיש מבין אנשי המהדורה לא מברך או מחייך. כולם קפאו בקור הירושלמי. מי כמוכם יודע שזה לא עוד יום ברוממה. אבל אנשי "מבט" היו כל כך לחוצים לספק את הסחורה, עד שלא הרשו לעצמם להשתחרר קצת. "כן יעקב, דיווחנו אתמול ש....", אומר עודד גרנות. מה קרה עודד, לא תגיד ברוך הבא?

חלפה חצי שעה עד שדווקא ציפי לבני, היא ולא שרף, היתה זו שהתייחסה למגיש החדש. "מה שאתה מייצג, האמונות שלך, הדרך שבה אתה מראיין, הולכים להשתנות עכשיו כשאתה עושה את זה בערוץ אחד?", תהתה. ואם כבר ערוץ 1, מילה על המועד. הפרומו למהדורה הראשונה ששודר בשבוע האחרון לא הסתדר לנו באוזן. "המגיש מספר אחת בערוץ אחת, ביום שני?" למה לא בראשון? ואם כבר ראשון, למה לא ב-1.1? זה היה רק לפני חמישה ימים. האחראי על היומן ברוממה נרדם בשמירה.

הו הא, מי זה בערוץ 2? 

במהדורת מבט אתמול קיבלנו גם את בועז שפירא, כתב פוליטי שמתמחה בלסבך סיפורים פשוטים, עם דיווח מכינוס הליכוד, מבלי להזכיר במילה אחת את הכאוס סביב תוצאות הפריימריז במפלגת השלטון. לא נורא, בטח שכח. אבל מה זה לעומת מה שקרה אתמול בחדשות 2, שמשום מקום פרצה קצת אחרי שבע, עם שידור חי מנאום ראש הממשלה. ״אנחנו מנסים להסביר לציבור מה קורה כאן..״, אמרה יונית לוי לאודי ועמית סגל, תוך כדי השידור. שאלה טובה, יונית. לא ברור ממה חששו בערוץ 2 - מיעקב אילון או משר התקשורת נתניהו - אבל האחרון היה זה שהרוויח חצי שעת תעמולת בחירות בחינם, בערוץ הכי נצפה במדינה.

בערוץ 10 נשארו קולים והמשיכו לשדר גיא פינס, אפילו הערוץ הראשון לא מצא לנכון לשדר את הנאום כולו, וקפץ לגני התערוכה לדקות בודדות. בשביל להרגיש עם עצמה טוב, ראיינה לוי את יצחק הרצוג, הסתערה עליו בציפורניים שלופות, ואז קטעה את דבריו בבוטות. "תודה, תודה, תודה יצחק הרצוג. ואנחנו חוזרים לנאום ראש הממשלה". את נתניהו אגב, לא ניתן היה לשאול שאלות.