שטחי ההפקר שבהם צומחים מחבלים בצרפת
אל-קאעידה מנצל את הפרברים לגייס צעירים משועממים ומובטלים הסובלים מתחושות קיפוח. הניתוק של הצעירים המוסלמים מהמקורות, הבורות ואי הכרת השפה הערבית והאיסלאם מקלים על המטיפים להעניק את הפרשנות הפרטית משלהם לדת. כך נוצרה תשתית טרור שזעזעה השבוע את צרפת
הפיגועים בצרפת נגד העיתון הסאטירי הצרפתי "שארלי הבדו" והמרכול היהודי בפריז הם הקשים ביותר מאז פיגוע המטרו בפריז ב-1995 שבו נרצחו שמונה אזרחים. הם מהווים המשך ישיר לגל הטרור של פעילים איסלאמיים באירופה, בהם הפיגועים ברכבות במדריד ב-2004 (191 הרוגים), בתחבורה הציבורית בלונדון ב-2005 (56 הרוגים) ובצרפת עצמה לפני שנתיים - רצח שני החיילים בדרום המדינה ורצח הרב ושלושת הילדים היהודים, בהם בניו, בטולוז.
מתקפת הטרור בצרפת - עדכונים אחרונים:
גרמניה: הצתה בעיתון שפרסם איורי מוחמד
המחבל סגר, פרנסואה ביקש להיכנס לחנות ונרצח; מיכאל הוחזק עם בנו וניצל
מסתמן: הנרצחים בפריז ייקברו בהר הזיתים
חשש מעוד פיגועים של "תאים רדומים" ודאעש
לכל הפיגועים הללו הייתה כתובת אחת: אל-קאעידה. בין פעילי הג'יהאד העולמי ניתן לכלול גם מחבלים מצ'צ'ניה שיזמו פיגועים קשים נגד רוסיה, כגון פיצוץ בניין במוסקבה ב-1999 (300 הרוגים) וברכבת התחתית שלה (40 הרוגים). שיעור המוסלמים שחיים כיום באירופה עומד על כשבעה אחוזים על פי הערכות. רובם במעמד סוציו-אקונומי נמוך. רבים חיים בפרברי עוני וסובלים מאבטלה ומתחושות ניכור. תרבותם ודתם אינה מתיישבת עם ערכי אירופה - החילוניות והליברליזם. הצעירים שאינם משתלבים בחברה הם הקלים ביותר לגיוס לארגוני טרור.
המזרח התיכון מקרין על צרפת
האנרכיה בעולם הערבי מקרינה על אירופה. בראשית "האביב הערבי" תמכו מדינות אירופה במחוללי המהפכות בתקווה שיולידו דמוקרטיות במזרח התיכון. בראש החזית למען המהפכנים הערבים עמדה צרפת, שהפכה יחד עם טורקיה למוקד התארגנותם של המורדים בסוריה. צרפת עמדה בראש ההתקפות של הברית הצבאית הצפון אטלנטית, נאט"ו, נגד הרודן הלובי מועמר קדאפי. פעילי אופוזיציה סורים הסתובבו בחופשיות בצרפת משנת 2011, אולם ב-2012 השתנה אופי ההתקוממויות בסוריה, עיראק, לוב ותימן והן לבשו אופי איסלאמיסטי. תאים רדומים של אל-קאעידה באירופה החלו לגייס מוסלמים באירופה ללחימה לצד המורדים הסוריים, ואלה תפסו את מקומם של המהפכנים החילוניים.
תשתית הטרור - הפרברים המוסלמיים
הג'יהאדיסטים סימנו את צרפת לא רק בשל העובדה שהיא המדינה האירופית הפעילה ביותר נגד הטרור האיסלאמי. אחוז המוסלמים בצרפת הוא הגבוה במערב אירופה (יותר מעשרה אחוזים).
פיגוע בלונדון: ערפו ראש "למען אללה" והצטלמו
אחרי צרפת, אחוז המוסלמים הגבוה ביותר הוא בהולנד, גרמניה, שבדיה ובלגיה (כשלושה אחוזים) ואחר כך באנגליה, איטליה ואוסטריה (כ-2.5 אחוזים). במזרח אירופה האחוזים גבוהים יותר: ברוסיה מגיע שיעור המוסלמים באוכלוסייה לכ-20 אחוזים ובבולגריה ל-12 אחוזים. באלבניה ובבוסניה המוסלמים מהווים רוב.
המשטרה בצרפת חוששת להיכנס לתוך פרברי ערים רבים, שבהם קיימים שטחי הפקר שמזכירים מדינות במזרח התיכון. אל-קאעידה מנצל את האזורים האלה לגייס צעירים משועממים ומובטלים הסובלים מתחושות קיפוח. הניתוק של הדור הצעיר המוסלמי מהמקורות, הבורות ואי הכרת השפה הערבית והאיסלאם מקלים על המטיפים להעניק את הפרשנות הפרטית משלהם לדת.
מערכות הגיוס של אל-קאעידה ודאעש מנצלות את הריקנות והבורות בקרב צעירים אלה ומעניקות להם כביכול תוכן רוחני בחיים ומטרה נעלה. ארגון "המדינה האיסלאמית" מושך את הצעירים על ידי ריגושים שליליים: רצח, אונס וצריכת סמים באצטלה של מלחמת קודש בכופרים.
המוסלמים כבר היו שם
ההיסטוריה המוסלמית מגויסת על ידי המטיפים האיסלאמיים. אלה מבטיחים שהאיסלאם ישוב לגדולתו ואף עתיד לשלוט בעולם כולו. המוסלמים כבר הכריזו מלחמת ג'יהאד על העולם הנוצרי לפני 1,300 שנה. ספרד נכבשה על ידי האימפריה המוסלמית, והצבא המוסלמי נהדף בדרום צרפת במאה ה-8. ספרד נשארה תחת שלטון מוסלמי עד סוף המאה ה-15. החדירה המשמעותית הבאה לאירופה אירעה במאה ה-16, כשהאימפריה העות'מנית כבשה שטחים במזרח אירופה, בבלקנים ובהונגריה. הצבא המוסלמי נבלם בגבול פולניה. אזור מזרח אירופה נשאר כ-300 שנה תחת שלטון האיסלאם.
לאיסלאם חשבון ארוך עם צרפת במיוחד, החל במסעות הצלב והחסות לנוצרים בלבנט, וכלה באימפריאליזם הנפוליאוני והמנדטים במאה ה-20. צרפת אחראית גם למותם של מאות אלפי אלג'יראים בשנות ה-50 וה-60, במהלך מלחמת השחרור שלה. ההגירה המוסלמית לאירופה אפיינה את התקופה הפוסט-אימפריאלית אחרי מלחמת העולם השנייה. מוסלמים נהנו מתנאי הגירה נוחים למדינות ששלטו בהם ישירות או בעקיפין: מרוקאים ואלג'יראים לצרפת, פקיסטנים לאנגליה וטורקים לגרמניה. הסידור תאם את צורכי שני הצדדים - האירופאים נזקקו לכוח אדם זול והמהגרים קיוו להשתחרר ממצוקתם החומרית בארצות המוצא.
עד מהרה נתגלו פערים תרבותיים עצומים בין המהגרים המוסלמים לבין האירופאים, בין חוקי השריעה והקוראן לבין חוקי המדינות החילוניים והליברליים. צרפת עמדה בראש ההתנגדות האירופית ללבוש מוסלמי לנשים במוסדות ציבוריים (חוק הרעלה ב-2004). קיים פער גדול בהרגלי הילודה בין המוסלמים לבין הנוצרים באירופה. בצרפת יש חוקים סוציאליים שמעודדים את הילודה, אולם המוסלמים הם הנהנים העיקריים מכך. לפי הערכות קיימים כ-6,000 מסגדים פעילים באירופה.
במסגדים שאינם מרכזיים, בעיקר בפרברים, יש אימאמים המטיפים נגד ערכי המערב ונגד היהודים. יש להניח, כי גם האימאמים הצרפתים שגינו את הפיגועים האחרונים לא חסכו בעבר באמירות נגד ערכי ה"כופרים" הצרפתים, נגד הנשים "המופקרות", נגד היהודים וישראל. מספר הפגיעות ביהודים עולה בהתמדה ביחס ישיר עם ריבוי המוסלמים באירופה. יש הרואים בהגירה המוסלמית למערב והריבוי הטבעי המוגבר חלק ממסע כיבוש מוסלמי "שקט" של אירופה.
הוואקום המסוכן שנוצר בעקבות המהפכות הערביות מאפשר לארגוני הג'יהאד לפרוח ולשגשג במדינות שהתפרקו במזרח התיכון. הסכנה החמורה ביותר טמונה בגורם הזמן: ככל שהמערב מתמהמה בחיסול דאעש ושלוחות אל-קאעידה, כך גוברים סיכוייהם להשיג נשק מסוגים חדשים.
מדי פעם מתפרסמות ידיעות מטרידות על השתלטות דאעש על מחסני נשק של צבא סוריה ובהם טילים, מטוסים ואף נשק כימי. לאחרונה דיווח "דר שפיגל" על ניסיון המשטר הסורי לחדש את פרויקט הגרעין, נשק שעלול לזלוג לחיזבאללה. ככל שאירופה תתמהמה במאבק בטרור מחוצה לה ובתוכה, כך תגבר הסכנה לשלומה.
"המוסלמים הם הקורבן"
המוסלמים באירופה מציגים עצמם כעת כקורבן. הם אלה שיסבלו עתה מנקמתם של האירופאים ומחשדנות כלפיהם. כל מוסלמי נחשב טרוריסט בפוטנציאל. ערוץ אל-ג'זירה עסק רבות מאז הפיגוע בצרפת בשני המוסלמים שהתקשורת הצרפתית לטענתו "שכחה":
אחמד השוטר שנרצח כשניסה לעצור את המפגעים בעיתון "שארלי הבדו", ומוסטפה, המגיה הלשוני שנרצח במשרדי העיתון. העיתונות הצרפתית עסקה יותר במחבלים ופחות בהם, אם כי כלי תקשורת דיווחו בהרחבה על המוסלמי שהסתיר אנשים במרכול "היפר כשר" בפריז ביום שישי.
יש להניח כי הפיגוע יחזק בצרפת את הימין הקיצוני ויעורר גם את תופעת האיסלאמופוביה באירופה כולה. להתפתחויות במזרח התיכון תהיה השפעה ישירה על הטרור באירופה בכלל ועל האיום על היהודים בצרפת בפרט. מוקדם להסיק אם הפיגוע מהווה נקודת מפנה ביחס הצרפתים לאיסלאם ולמהגרים, אולם הוא מהווה ללא ספק נקודת משבר חמורה בקרב יהדי צרפת. הם מאסו באדישות של אירופה לנוכח האלימות האיסלאמית כלפיהם. רבים מהם לא יחכו להתעוררות אירופה ויעלו לישראל.
ד"ר ירון פרידמן, פרשן ynet לענייני העולם הערבי, הוא בוגר אוניברסיטת סורבון בפריז, מרצה על האיסלאם במחלקה ללימודים הומניסטיים בטכניון ובמכללת הגליל ומורה לערבית בטכניון ובחוג להיסטוריה של המזרח התיכון בחיפה. ספרו "העלווים - היסטוריה, דת וזהות" יצא לאור באנגלית בהוצאת בריל-ליידן בשנת 2010
לפנייה לכתב/ת 
