היועמ"ש: נוהל חניבעל אוסר להרוג חייל חטוף
בניגוד לאמירות מצד מפקדי גבעתי שלחמו במרדף אחר חברם הדר גולדין, מסתבר שעמדת היועץ המשפטי לממשלה שונה. "הפקודה המסווגת משקפת איזון ראוי בין השיקולים השונים הנוגעים", כתב וינשטיין
כשברקע האפשרות לחקירת אירועי החטיפה ברפיח, שהקלטות הקשר ממנה פורסמו ב-ynet, הודיע הערב (יום ב') היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, כי נוהל חניבעל - המופעל בזמן חטיפת חייל או אזרח - אוסר על ירי שמטרתו מות החטוף. זאת, בניגוד לדברי מפקדים בכירים בחטיבת גבעתי שאמרו כי הם מעדיפים שהחייל יהרג ולא יחטף כשהוא בחיים. מפקד פלוגת עורב רס"ן ד' אמר בחודש ספטמבר: "כשאתה נכנס לאירוע כזה אתה מעדיף חייל הרוג ולא חייל בשבי חמאס, כמו שליט 2. אתה מעדיף גופה ולא חייל חטוף. חידדנו לכוחות פעמים רבות על איום החטיפה והמטרה לשבשה אם תקרה - תוך פגיעה באויב גם במחיר הפגיעה בחבר שלך".
בתשובה לפניית האגודה לזכויות האזרח בישראל בענין "נוהל חניבעל והפעלתו באזורים צפופי אוכלוסייה" כתב היועץ המשפטי לממשלה כי הפקודה המבצעית, שעניינה סיכול ניסיון לחטוף חייל או אזרח ישראלי, היא פקודה מסווגת ועל כן לא ניתן לחשוף את הוראותיה.
"עם זאת", מציין היועץ, "היא משקפת איזון ראוי בין השיקולים השונים הנוגעים לעניין זה. פעולה צבאית לסיכול חטיפה לאחר התרחשותה מלווה כמעט תמיד במידה של סיכון לחיי החטוף, ולמרות זאת אין בדין בישראל או במשפט הבינלאומי כדי לאסור על נקיטת פעולות לסיכול חטיפה, גם בנסיבות שבהן פעולות כאמור יכולות לסכן את חיי החטוף. עם זאת, הפקודה המבצעית אוסרת על ביצוע ירי שמטרתו מות החטוף".
וינשטיין הוסיף בתשובתו כי הובהר שהפקודה המבצעית אינה כוללת כל הוראה ממנה עולה במפורש או במשתמע היתר לפעול בניגוד לעקרונות המשפט הבינלאומי.
בכל הנוגע לאירועים שהתרחשו בעקבות אירוע חטיפתו של סגן הדר גולדין ז"ל בפאתי העיר רפיח במהלך מבצע "צוק איתן", כתב וינשטיין: "הרי שאלה הועברו על ידי הפרקליט הצבאי הראשי לבדיקה של מנגנון בירור העובדות המטכ"לי. זה השלים את בדיקת האירוע האמור והממצאים הועברו אל הפרקליט הצבאי הראשי לשם קבלת החלטה בתיק זה. החלטה כאמור טרם התקבלה".
אמירת היועץ המשפטי לממשלה משקפת פער מדאיג בין נוהל החניבעל המטכ"לי, שגובש עוד בטרם מבצע צוק איתן באגף המבצעים של צה"ל לאחר דיונים רבים עם וינשטיין לבין התפיסה המעשית של הלוחמים – למטה בשטח, כפי שהשתקפה ב-1 באוגוסט 2014, בשעות שאחרי חטיפתו של סגן הגדר גולדין ברפיח.
נוהל חניבעל הוכרז ברשת הקשר החטיבתית כ-20 דקות עד חצי שעה לערך מרגע החטיפה, לאחר ההשלמה עם היעדרותו של גולדין. ההכרזה הזו בקשר הייתה בעיקר סמלית, ומטרתה, כך העידו בכירים בגבעתי, הייתה יותר לדווח לכלל הכוחות על החשש לחטיפה ו"לדרוך" את כלל המפקדים והחיילים הרלבנטיים לקראת תחילת המרדף האגרסיבי. לא כל שכן, הניסיונות לאתר את גולדין שלוו באש כבדה פעלו תחת נוהל "אש לחילוץ" (חייל), שמאפשר תקיפות מתירניות יותר במטרה לחלץ את החטוף מידי המחבלים, על אף שהכוחות לא ידעו בדיוק את נתיב המנוסה של המחבלים.
אם לא תימצא הצדקה סבירה מבחינת הפצ"רי לכוחות לירות מאות פגזים ופצצות למקומות מאוכלסים, שהביאו למותם של עשרות פלסטינים בלתי מעורבים באותו יום ברפיח, אזי סביר שהוא יורה על פתיחת חקירה פלילית נגד מפקדים בכירים בחטיבה הסגולה. במקביל, התחקירים הצה"ליים שמושלמים בשבועות האלה אמורים לספק תשובה לכך שהכוחות הטקטיים בשטח, דוגמת מפקדי הפלוגות, שהם אלה שמתחילים ומסיימים אירועים "קטנים" שחורצים גורל של מלחמה שלמה, סברו שעדיף גופת חייל על פני חייל חטוף חי.
מפקד פלס"ר גבעתי, סגן-אלוף אלי ג'ינו, אמר כחודש לאחר המבצע: "שלחתי את שתי הפלוגות האחרות של הגדס"ר להשתלט על שטחים סמוכים כדי לבודד את הזירה. הכרזנו רשמית בקשר על נוהל חניבעל 20 דקות בערך אחרי האירוע. הפעלנו אש ממטוסי קרב על מקומות שבהם היו לפי החשד פירים. ידענו שזה יקטין את הסיכוי למצוא את הדר חי, אבל זו הייתה הדרך הכי טובה לטפל בזה. במצב שכזה אתה צריך לבחור באפשרות הפחות גרועה. בשורה התחתונה, הוא לא אצלם והחוליה כנראה חוסלה".
בחטיבה הסגולה חוששים כי הפרקליט הצבאי הראשי, אלוף דני עפרוני, יחליט על פתיחת חקירה פלילית נגד הקצינים והלוחמים שניסו והצליחו לעצור את אירוע החטיפה באמצעות מהלך התקפי אגרסיבי, שלפי הערכות מינימליות בישראל הוביל לכ-70 הרוגים בלתי מעורבים ומאות פצועים.
גם בספירה הסופית של הפלסטינים - המספר דומה. במוקד החקירה של מצ"ח עשויים להיות מפקד חטיבת גבעתי אלוף-משנה עופר וינטר, מפקד גדוד הסיור סגן-אלוף אלי ג'ינו ומפקדי הפלוגות מהגדס"ר.
לפנייה לכתב/ת 
