פוטין הבטיח ולא קיים: בקרים חיים באי-ודאות
כספי השיקום מהקרמלין שמתעכבים, הסנקציות שחיסלו את התיירות והחקלאות הנחנקת. 10 חודשים אחרי הסיפוח החיים בחצי האי השמשי לא מאירים פנים
נשיא רוסיה ולדימיר פוטין הבטיח כי חצי האי קרים "יהיה בית לכל התושבים הגרים בו". אך עשרה חודשים מאז "קרע" הקרמלין את מפת אירופה וכבש את חצי האי מאוקראינה, רבים מ-2.2 מיליון התושבים שבו מתמודדים עם עתיד חסר-ודאות והווה רווי קשיים. מציאות שונה מאוד מהתמונה האופטימית שציירו לעצמם בעקבות האיחוד עם רוסיה.
עוד חדשות בעולם :
לראשונה: כוח מערבי בקרב קרקע מול דאעש
אלמנת הרוג הפיגוע לכלא: גנבה כסף מבנה
הבלתי משוחד. התובע שרדף צדק ושילם בחייו
ב-1 בינואר היה אמור חצי האי קרים להיות משולב במלואו מבחינה משפטית ומנהלית בפדרציה הרוסית. אך מבחינות רבות, נראה האזור כמו אי מבודד, שהקשר היחידי שלו לרוסיה הוא דרך המעבורות והטיסות החוצות את מצר קרץ'.
הענף הרווחי ביותר של האזור השמשי - תיירות - בירידה מתמדת. זאת לנוכח האיסורים שהטיל האיחוד האירופי על מכירת חבילות טיולים לאזור, ועל עצירת ספינות תענוגות השטות עם דגל האיחוד בנמלי ילטה וסבסטופול.
מאז סיפוח קרים על ידי רוסיה במרס 2014, מחירי מוצרי המזון נסקו והכלכלה המקומית נפגעה קשות בשל הסנקציות המערביות. אלה עיכבו את העברת הכספים שהובטחו לבניית התשתיות בחצי האי, המתוארכות לעידן הסובייטי. אוקראינה מצדה חנקה את החקלאות בקרים בכך שסגרה את הברז מתעלת ההשקיה העיקרית לחצי האי.
אולם למרות הבעיות הרבות שליוו את השינוי המהיר בלאומיות של חצי האי, תושבים רבים ממשיכים לתמוך באיחוד עם רוסיה, במיוחד בסבסטופול, שבה שוכן הצי הרוסי המוצב בים השחור.
אחרים מהאוכלוסייה המגוונת בקרים הכוללת רוסים, אוקראינים, טטרים וארמנים, נותרו ספקנים ואפילו עוינים לגבי הנושא. אלפים
מהם סירבו להזדמנות לחיות תחת השלטון הרוסי ועזבו את קרים.
כמה קבוצות מיעוט, בהם טטרים וחברי הכנסייה האורתודוקסית התומכת בקייב, האשימו את הרשויות הפרו-רוסיות השולטות בחצי האי בתכנון קמפיין מתוזמן נגדם, הכולל הטרדות ואפילו ברוטליות.