נקודות משחק / המספרים שמאחורי מלבורן

הקוסם חוזר? את 2014 של דודי סלע כולם זוכרים. מתוך ארבעה טורנירי גרנד-סלאם, הוא הצליח לעלות סיבוב רק באחד (ארה"ב). גם באוסטרליה הרקורד שלו רחוק מלהחמיא: רק שלוש פעמים הוא עבר את השלב הזה בשמונה שנים, האחרונה הייתה ב-2009.

• ג'וקוביץ', ואורינקה וסרינה וויליאמס בסיבוב השני
  

זאת בדיוק הסיבה שבגללה אסור לזלזל בהישרדות שלו במלבורן מול שטרוף הגרמני, שתיתן לו, מעבר לנקודות בדירוג, בעיקר דלק מוראלי והרבה מצב רוח. אצל טניסאי מוכשר כמו סלע הראש לפעמים הוא זה שמדבר לפני חבטת כף היד, ואת האנרגיות שסלע יכול לשאוב מניצחון הוא יכול לתעל בסוף היום לטניס טוב יותר. אם סלע ישכיל לתעל את הביטחון ליכולת, יכול להיות שגם רפאל נדאל, היריב הבא בפוטנציה שלו, עוד ישמע ממנו באוסטרליה.

אסור לזלזל בהישרדות שלו. דודי סלע(צילום: אורן אהרוני)

סלע צריך רק עוד ניצחון אחד כדי לנסות ולעמוד מולו בסיבוב השלישי כשווה מול שווה. בכושר הפגיע של השור הפצוע, אפשר לנסות לפנטז על גירוד מערכה היסטורית. תשאלו את היריב של הישראלי בסיבוב הבא – לוקאש רוסול, שניצח בעצמו את רפא לפני שנתיים בווימבלדון. רק לפני שהוא משחזר את ההישג ביעד טניס אחר בעולם, מחכה לו בדרך איזה טניסאי נודניק מקריית שמונה. פיקנטריה בניחוח אוסטרלי.

לא בכושר. רפאל נאדאל(צילום: AFP)

1,001. הניצחון של רוג'ר פדרר על ין סון-לו (47) היה הראשון אחרי ערימות הקונפטי מחגיגות ה-1,000 שלו בבריסביין. השוויצרי היכה 37 ווינרים יותר מלו וניצח 30 נקודות יותר ממנו במפגש כולו, אבל מה שמעניין באמת במספרים של המדורג 2 בעולם הוא האלמנט המפורסם שמאמנו המפורסם, סטפן אדברג, ליטש אצל הקרחון: משחק הרשת.

מול לו זה בא היטב לידי ביטוי: בתוך שעתיים פחות שבע דקות פדרר הגיע לשם 43 פעמים, 30 מתוכן הסתיימו בניצחון שלו. לו, לשם השוואה, לקח רק שתי נקודות מהאזור הזה במגרש. לא כוחות. אגב אדברג, הניצחון של פדרר היה בגדר חגיגת יום הולדת קטנה עבורו, למרות שחגיגה מושלמת באמת תושלם רק אם פדרר יגיע לרוד לייבר ארנה גם בגמר ב-1.2.

מתנה יום ההולדת בדמות ניצחון. פדרר(צילום: getty images)

גאוות היבשת: לבריטים יש את מארי, לשוויצרים את פדרר ו-ווארניקה והחל מהיום לאוסטרלים יש תנאסי קוקינאקיס, שבפעם הראשונה מאז לייטון יואיט (תמיד מכמיר לב לראות אותו מתחתית הדירוג מקבל 15 דקות תהילה במגרש המרכזי האוהד) גם גירה להם את מד הריגוש בצורה המושלמת.

פיינליסט טורניר הנוער הפך במחי ניצחון אחד לאטרקציה האמתית של הסיבוב הראשון, ורגע לפני שהאורות במתחם כבים נתן לאלפים במגרש 3 את הפינאלה/סיפתח המתוקים ביותר שהם יכול לבקש מהיום הראשון. ארנס גולביס מדורג יותר ממאה מקומות מעליו, אבל האמת היא שכמו שקורה לא אחת לשחקנים ברמתו - הוא פשוט נפל קורבן לסיטואציה (שיחק מול יציעים שנתנו לגיבור שלהם עידוד של כדורגל) ולסטטיסטיקה (שאומרת שאין גרנד סלאם בלי הפתעות כאלה בסיבוב הראשון).

הכוכב העולה. תנאסי קוקינאקיס(צילום: AFP)

4 שעות ו-7 דקות לקח לקח לכוכב העולה לנצח את הלטבי, שבשני רגעים הוכיח למה הוא מדורג 13 בעולם. במצב של 6:6 עם נקודת משחק לרעתו פלוס רוח גבית של אלפי צופים שלף גולביס אייס מנצח שניטרל רעשים. הוא היה ה-29 שלו במשחק, 14 יותר משהיו לקוקינאקיס. אלא שאז גם הבנו מה חסר לו כדי לא להיות עוד שחקן טוב שמתגלח על הטופ 10 – ביצים ברגעים החשובים.

שתי שגיאות כפולות רצופות סידרו לילדון המפתיע ניצחון ענק, שהיה כלום לעומת החגיגה הגדולה שלו בסיום: השתטחות על המשטח כאילו זכה בגביע וסיבוב כיפים ארוך עם הקהל המאושר. אז מה אם זה רק הסיבוב הראשון.

כשזה לא צפוי זה תמיד כיף, כשזה קורה במגרש הביתי שלך הכיף כפול ואז הרגעים הקטנים של הגרנד סלאמים הם בדיוק מה שעושים אותם לכל-כך גדולים. אליפות אוסטרליה רק התניעה, אבל מנת ריגוש מזוקקת אחת כבר קיבלנו ישר לווריד. האוסטרלים לא צריכים הרבה יותר מזה.

קרסה תחת השאננות. אנה איבנוביץ'(צילום: EPA)

ביוש, אנה. אנה איבנוביץ' (5) נכנסה אתמול למועדון שהיא הכי לא רצתה לרשום בו חברות. הסרבית עוד הספיקה לנצח 1:6 תוך 20 דקות את לוסי הרדצ'קה מהמקם ה- 142 בעולם והייתה בעיצומו של טיול

נופים לסיבוב השני, לפני שקרסה תחת השאננות שלה ומעטה השמש הקופחת של מלבורן. בשעה שלאחר מכן הסרבית השאירה על המשטח שתי מערכות מהירות, ועפה לעשות חושבים בבית על 10 שגיאות כפולות שהכתה לצד שני האייסים הבודדים שלה.

איבנוביץ' אולי טעתה פחות, אבל גם הכתה פחות ווינרים, ובמשחקים כאלה זה בדיוק מה שעושה את ההבדל ומצמצם את פערי הרמות. ההפסד הזה הפך את איבנוביץ' לשחקנית טופ-5 הראשונה מזה 12 שנים שמודחת בסיבוב הראשון של גרנד סלאם כלשהו ולשנייה ש"מתכבדת" בכתם (אחרי ג'ניפר קפריאטי שעשתה דבר דומה ב-2003, אז מהמקום ה-3 בעולם).

חוץ ממנה ומגולביס, גם ההדחות פלאביה פנטה (12), אנדראה פטקוביץ' (13) וילנה ינקוביץ' (15) הוכיחו שוב שעם כל הכבוד לכישרון, בסוף, כשזה מגיע לסיבוב הראשון, העצבים מדברים. שאר התותחים הכבדים מהעשירייה הראשונה לא התקשו לעשות את העבודה, אבל גם חמש הפתעות ביומיים של סיבוב אחד זה לגמרי בסדר. את הדובדבנים הטעימים באמת, כנראה, משאירים לנו להמשך.

הביא את הגאולה: גאל מונפיס לא רק ניצל היום מהדחה (ג') מול לוקאס פוייל הצרפתי במותחן האיכותי ביותר שקיבלנו עד כה - הוא גם זה שחתום על הנקודה היפה של הסיבוב. הצרפתי האימתני כבר היה בפיגור 0:2, עד שהכה כדור בין הרגליים ועוד הוסיף לקינוח חבטת העברה מדהימה בדרך לזכייה בנקודה שהתחילה לו את הקאמבק. שאפו.