המקומות שבהם זיהום האוויר הגבוה ביותר בארץ
באזור התחנה המרכזית בתל-אביב נמצאו ריכוזים גבוהים של חנקן דו חמצני והחומר המסוכן PM2.5. ריכוזים גבוהים של חנקן דו חמצני נמצאו גם ברחוב בר אילן בירושלים והרב מלכה בפתח-תקווה. ומה המקום שבו האוויר הכי פחות מזוהם?
באילו רחובות לא כדאי לכם להסתובב? ארגון אדם טבע ודין בדק מהם צירי התחבורה המזוהמים ביותר בישראל. באזור התחנה המרכזית החדשה בתל-אביב נמדדה כמות חריגה של החומר המסוכן חנקן דו חמצני, שגורם למחלות לב-ריאה, לפגיעה באספקת החמצן בגוף ועוד. גם ברחוב בר-אילן בירושלים, ברחוב הרב מלכה בפתח תקווה ובשדרות העצמאות בחיפה נמצאו רמות גבוהות של חומר זה.
עוד בכלכלה ירוקה :
מי הם 10 היישובים הירוקים בארץ?
בקרוב: מטוס סולארי ינסה להקיף את כדור הארץ ממחזרים יותר: התלמידים אספו 3.5 מיליון בקבוקיםחומר מסוכן נוסף שבדקה אדם טבע ודין - PM2.5 - שמקורו בתחבורה, תעשיה וייצור חשמל נמדד אף הוא ברמות חריגות באזור התחנה המרכזית בתל-אביב. בנוסף, נמדד ברמות הכפולות מאלו שנקבעו בערך היעד בחוק גם סמוך לבתי ספר בתל-אביב ובצירים מרכזיים בירושלים ובראשון-לציון. הנתונים התקבלו מרשתות ניטור האוויר הקיימות ברחבי הארץ, בהם של חברת חשמל, רשויות מקומיות והמשרד להגנת הסביבה. המידע עצמו זמין באתר המשרד להגנת הסביבה, ובאדם טבע ודין שיקללו את הנתונים השנתיים של 2014.
חנקן דו חמצני גורם למחלות לב-ריאה, לירידה בתפקודי הריאה, לסימפטומים נשימתיים שליליים אצל ילדים, להחמרה במצבם של חולי אסתמה, לפגיעה באספקת החמצן לגוף, ועוד. חלקיקים נשימים עדינים חודרים לעומק הריאות, למקום שבו מתבצע חילוף החומרים בין החמצן והפחמן הדו חמצני בדם. בין הנזקים שהם גורמים: תחלואה במחלות לב-ריאה, ירידה בתפקודי הריאה, פגיעה במערכת החיסון וסרטן. חשיפה ארוכת טווח לחלקיקים אלו מגבירה גם את הסיכוי לתמותה מוקדמת, בפרט בקרב אנשים הסובלים ממחלות נשימה, יתר לחץ דם ולב.
"הנתונים שמובאים כאן מראים כי במרכזי הערים הגדולות המזהם העיקרי הוא תחבורה", מסביר מחבר הדו"ח ד"ר אריה ונגר, ראש תחום אוויר באדם טבע ודין. "ההתמודדות הממשלתית עם בעיית זיהום האוויר מתחבורה הייתה עד כה בלתי מספקת, והתוכניות שאושרו בנושא היו דלות ומקוצצות".
| מקום | תחנה | ממוצע שנתי (חל"ב) |
| 1 | תחנה מרכזית תל אביב | 47 |
| 2 | רחוב בר אילן ירושלים | 32.9 |
| 3 | תיכון אחד העם פתח תקווה | 25.9 |
| 4 | שדרות העצמאות חיפה | 23.3 |
| 5 | רחוב הרצל ראשון לציון | 22.5 |
| 6 | רחוב רמז בני ברק | 22.4 |
| 7 | עירוני ד' תל אביב | 21.7 |
| 8 | קק"ל - קריות | 17.7 |
| 9 | אנטוקולסקי תל אביב | 17 |
| 10 | רחוב יפת יפו | 15.9 |
| 11 | בת ספר אורט גבעתיים | 15.7 |
| 12 | בית ספר קוגל חולון | 14.6 |
| 13 | איגוד - אשדוד | 14 |
| 14 | תיכון דה שליט רחובות | 13.4 |
| 15 | ספרא - ירושלים | 13.4 |
| 16 | אחוזה - חיפה | 13.2 |
| 17 | יד אבנר - תל אביב | 12.5 |
| 18 | מודיעין | 12.3 |
| 19 | עפולה | 9.9 |
| 20 | בית ספר מקיף ג' באר שבע | 9 |
| 21 | רחוב מושלי יעקב חיפה | 9 |
| 22 | רחוב השופטם גן יבנה | 8.5 |
| 23 | רחוב עליית הנוער אשקלון | 7.6 |
| 24 | דרך הנחשונים אריאל | 5.2 |
| 25 | גוש עציון | 4.9 |
הנתונים מתבססים על הממוצע השנתי של שנת 2014 בתחנות ניטור שונות
בתחילת השנה נכנסו לתוקף ערכי סביבה חדשים למזהמי אוויר בישראל במסגרת תקנות שהותקנו בשנת 2013 מכוח חוק אוויר נקי. התקנות קובעות רמות מרביות מותרות באוויר למזהמי האוויר חנקן דו חמצני (NO2) וחומר חלקיקי עדין מרחף שקוטר חלקיקיו קטן מ- 2.5 מיקרומטר (PM2.5). מזהמים אלו נפלטים ממגוון מקורות פליטה ובהם תחבורה, תעשייה וייצור חשמל, ובעלי ההשפעות השליליות הגדולות ביותר על בריאות האדם.
הרמות שנמדדו בארץ עד כה של מזהמים אלו הן גבוהות ולעיתים גבוהות מאד. "יש לנו בעיה. יש תקן חדש אבל צריך לעשות שינויים רבים כדי לעמוד בו". אמר ד"ר וגנר.
ערך הסביבה המחייב שנקבע בארץ לחנקן דו חמצני זה הוא בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי: 40 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי (21.3 חל"ב - חלקיקים לביליון). ערך היעד בישראל שמיועד לספק גם הגנה למערכות אקולוגיות עומד על 30 מיקרוגרם למ"ק (16 חל"ב).
| מקום | תחנה | ממוצע שנתי (מיקרוגרם למ"ק) |
| 1 | תחנה מרכזית תל אביב | 30.5 |
| 2 | רחוב בר אילן ירושלים | 22.7 |
| 3 | איגוד - אשדוד | 22.6 |
| 4 | מקיף גוטווירט שדרות | 22.1 |
| 5 | כפר מסריק | 21.4 |
| 6 | רחוב הרצל ראשון לציון | 21.3 |
| 7 | עירוני ד' תל אביב | 21.3 |
| 8 | תיכון רמז גדרה | 20.8 |
| 9 | רחוב הגלבוע עפולה | 20.4 |
| 10 | שדרות העצמאות חיפה | 20.1 |
| 11 | אנטולוסקי תל אביב | 19.7 |
| 12 | רחוב יפת ביפו | 19.2 |
| 13 | קק"ל קריות | 18.7 |
| 14 | בית ספר קוגל חולון | 18.2 |
| 15 | אחוזה חיפה | 18.0 |
| 16 | בית ספר אפרתה ירושלים | 17.5 |
| 17 | גוש עציון | 14.8 |
הנתונים מתבססים על הממוצע השנתי של שנת 2014 בתחנות ניטור שונות
התקן האמריקאי המחייב של חלקיקים נשימים עדינים הוא 35 מיקרוגרם למ"ק בממוצע של יממה ו-15 מיקרוגרם למ"ק בממוצע שנתי. בארץ נקבע תקן שנתי של 25 מיקרוגרם למ"ק. על אף שהתקן השנתי שנקבע מתוקף המגבלות הוא 25 מיקרוגרם למ"ק, הרי ברור כי תקן זה אינו מספק הגנה מספקת לבריאות הציבור. בארץ קיים ערך נוסף שהוא ערך יעד. הוא אינו מחייב אך יש להמשיך ולשאוף אליו במדיניות הציבורית, והוא נקבע על ערך של 10 מיקרוגרם למ"ק.
ניתן לראות כי באזור התחנה המרכזית בתל אביב יש חריגה מהתקן הישראלי של חלקיקים והרמות גבוהות מאוד. בגוש עציון נמדדה רמה הנמוכה אך במעט מהתקן האמריקני.
פרט לתחנות אלו נמדדו בכל שאר התחנות רמות ריכוז גבוהות למדי, שעומדות בתקן הישראלי החדש וחורגות מהתקן האמריקני. הנתונים בכל התחנות מראים חריגה מערך היעד.
רמות הזיהום במרכזי הערים בישראל ממשיכות להיות גבוהות מאד ולא בריאות. בכל הנוגע לריכוזי החנקן הדו חמצני, גם שם באזור התחנה המרכזית בתל-אביב ישנם ערכים גבוהים ביותר, והם חורגים פי 2.2 מערך הסביבה המחייב. בכל תחנות הניטור התחבורתיות (בתל-אביב, פתח תקוה, חיפה, ירושלים, ראשון לציון ובני ברק, פרט לתחנת קק"ל באזור הקריות) הריכוזים חורגים מערך הסביבה. בתחנות ניטור רבות עוברים את מחצית התקן, ובאחדות מהן עומדים בערך הסביבה אך חורגים מערך היעד.
"לפי הנתונים רואים שהריכוזים הגבוהים ביותר נמדדים בתחנות ניטור תחבורתיות בגובה הקרקע הממוקמות בצמוד לדרכים מרכזיות או במרכזי ערים", מסביר אמיר זלצברג, ראש תחום זיהום אוויר מתחבורה במשרד להגנת הסביבה. "המסקנה היא שהבעיה העיקרית היא מזיהום אוויר בתחבורה". יחד עם זאת הדגיש כי ישנם תוצרי זיהום נוספים המנוטרים.
במשרד מנסים לצמצם את זיהום הוואיר מתחבורה, ומשנת 2009 מפעילים מנגנון למיסוי ירוק לעידוד שימוש בכלי רכב המזהמים פחות. "כל רכב שנרכש בישראל משלם מס קנייה בהתאם לדרגת זיהום האוויר שלו. כלי רכב מזהמים משלמים מס שיכול להגיע עד ל-83 אחוז מערך הייבוא של הרכב.
כלי הרכב הנקיים ביותר משלמים מס קניה אפקטיבי סביב 30 אחוז. זה יכול להתבטא בעשרות אלפי שקלים הבדל". המשרד אף מעודד בעלי צי רכב גדולים, דוגמת אגד, דן, חברת החשמל ועוד, לעבור לרכבים מזהמים פחות.
יחד עם זאת, הודה זלצברג כי אין להם כלים טובים להתמודד עם כלי הרכב הפרטיים המזהמים. זאת לאור העובדה כי פרוייקט הגריטה הופסק בגלל מחסור בתקציב. "בעלי הרכב הישנים הם קשישים או סטודנטים או משפחות חלשות, ואנחנו לא מוצאים לנכון לאסור שימוש ברכב. בגלל מגבלות תקציב אין פיתרון".
"יש צורך כי הממשלה הבאה תאשר תוכנית רצינית ושאפתנית יותר להתמודדות עם זיהום האוויר ותקצה לה את המשאבים הדרושים", סיכם ונגר.
לפנייה לכתב/ת 
