ארץ הפיורדים: מסע מצולם בנורבגיה
קרחונים בני מאות שנים, תצפיות מרהיבות, מפלים עצומים, תחרויות דיג באגמים קפואים וסקי בהרי השלג היפהפיים. עוזי טאובר נסע לביקור בנורבגיה וגילה נופים עוצרי נשימה, טבע פראי ואדיבות אנושית יוצאת דופן. מסע בתמונות
צינת בוקר רכה חלחלה אל היער, וקרני שמש ראשונות פילסו את דרכן מבעד לעננים ולענפי העצים. באוויר הייתה תלויה הרגשה של שלהי טיול, ומספר שעות פנויות עמדו לפנינו. חצי יום חופשי, "טיים אאוט" של בוקר וצהריים, שעותיו האחרונות של מסע מדהים לאחר עשרה ימי טיול אינטנסיביים במהלכם חלפנו על פני נופים שלא יאמנו.
עדכונים שוטפים גם בטוויטר של ynet
מה לא ראינו שם? את הפיורדים, הקרחונים ואת מאות המפלים הצונחים מן הפסגות המפשירות שעל ראשי ההרים. כמו גם את עדרי הכבשים ואת היערות, את האגמים ואת השחפים. שטנו באניות ונסענו ברכבת, חלפנו באוטובוס על פני "תהומות אין חקר" (כך מתאר ההיסטוריון יוספוס פלאביוס מקומות נמוכים הנשקפים מצוקים נישאים), ושוטטנו במסעות רגליים לאורך שבילים לא ידועים בחיפוש אחר מראות עוצרי נשימה.
להיוולד מחדש
"מה את ממליצה לנו לעשות בסביבה כה רחוקה ומבודדת מן העיר?" שאלתי את פקידת הקבלה במלון בו התאכסנו, הממוקם כרבע שעה נסיעה מחוץ לאוסלו, בירת נורבגיה. פקידת הקבלה ענתה לי בצניעות: "יש כאן שביל נחמד המוביל אל מרומי הפיורד", ולאחר מחשבה הוסיפה: "למה שלא תנסה אותו?".
ואם כבר בצניעות עסקינן, אזי שהנורבגים היו ידועים מאז ומעולם בצניעותם ובשקט המאפיין אותם. הם מעולם לא בלטו יתר על המידה, בטח שלא בכיבושי עולם (למעט תקופת הוויקינגים הנועזים), ונחשבו ליורדי ים מעולים ולחוקרי נתיבי האוקיינוסים. עולמם היטלטל לאחר שבשנות ה-70 נתגלו מרבצי נפט עצומים בים הצפוני, בשטחה של נורבגיה. העושר הפתאומי לו זכו בעקבות הגילוי המפתיע הוביל לחשש כבד בקרבם והנורווגים, שהיו רגילים עד אז בחיי צניעות, הסתפקות במועט, עבודה קשה והישרדות ארוכה בחודשי החורף הקשים - הפכו לפתע לעשירים, מבולבלים ומפוחדים מכך שהשפע הרב שנחת עליהם יעלם כפי שהופיע. בתגובה, הם החלו לחסוך לזמנים קשים יותר.
רוב המטיילים שלי נחו באותה שעה מחוויות הטיול וניצלו את זמנם הפנוי לרביצה נעימה על הדשא, אל מול השמש המלטפת. חלקם ישבו בטרקלין המלון, נגסו בדובדבנים שאנשי הקבלה האדיבים הציעו להם ולגמו קפה להנאתם. אכן ימים 'לא פשוטים' עברנו, כאלו המצדיקים מנוחה והתאוששות קלים, הכוללים נופים ומראות קשים לעיכול, ערים ומרכזי תרבות תוססים. נורבגיה במלוא הדרה.
התחלתי לפסוע לבדי לכיוון הפיורד. צמרות עצי היער נעו ברוח הקרירה והקלה שנשבה על פניי. שיחי האברש הוורודים כרעו תחת תפרחתם, ופרי הפטל האדום ריצד מכל עבר. אוכמניות ותותי בר כיסו את שולי השביל, וצבעו את כפות ידי באדום כאשר ליקטתי בשפע מפירות היער ולעסתי אותם להנאתי. ממרחק ראיתי את צבעו הכחול-עמוק של הפיורד, ועצי היער נראו כמו וילונות ירוקים דרכם השתקפו אניות, מעבורות וסירות שנעו לאורכו.
המשכתי וטיפסתי אל עבר חווה פרטית של תושב מקומי, שעוסק בהשכרת קיאקים לשיט בחופי הפיורד לפרנסתו. חלפתי על פני מתקני החווה הפשוטים, וקיפצתי לעבר דרגש סלע ממנו ניתן להשקיף על הנוף המרהיב. וכאן, בגובה של כ-100 מטרים מעל פני הפיורד הכחול, על גבי משטח גרניט, כשרגליי מתנדנדות על פי התהום הכחול ואני מוקף בעצי יער - ישבתי וצפיתי על הנוף המשגע. איני זוכר מתי לאחרונה ישבתי כך, לבדי, אל מול יופי הבריאה והרגשתי שאני נולד מחדש.
היפה בנשים
ארץ יפה, נורבגיה. יש האומרים - גם היפה בעולם. ואיך היא לא תהיה כזו כששבעים אחוזים משטחה הם נופים מרשימים שאינם מנוצלים לצורך חקלאות או מחצבים? נורבגיה מתפרשת על פני 325,000 קמ"ר וחיים בה חמישה מיליון תושבים בסך הכל. נתון זה, לצד נופיה המרשימים, העניקו לה בסקר של האו"ם בשנה האחרונה את התואר המבוקש: "המדינה בעלת איכות החיים הגבוהה ביותר, וזו שהכי מומלץ לחיות בה".
ואכן, כל הגדרה שאינה עומדת בקריטריונים של "מדהים, עוצר נשימה או פלא הבריאה" - לא תהיה מספקת בתיאור נופיה של הארץ הזאת הכוללים אלפי אגמים, עשרות פיורדים, צוקים נישאים ומפלים המשרטטים דמויות של נחשים לבנים הנופלים מראשי ההרים הנמסים ברעש עצום אל בורות התחתית שמקיפים אותה מכל עבר.
חי, צומח ודומם אופפים את המבקרים בכל אשר ילכו - החל מהמעבורות הנעות לאורך הפיורדים, עבור בכבישים הצרים שחולפים על פני נקודות תצפית מרהיבות ועד לנהגים האדיבים שממתינים בסבלנות עד שתחלפו עם רכביכם על פניהם.
לצידם מתנוססים נופי סלע קדמונים וגם קרחונים, שחלקם עדיין נמצאים בתהליכי תנועה ומשמיעים מדי פעם בפעם קול נפץ עמום המעיד על תזוזה.
עולם הקרח
לצד יופייה המשכר, נורבגיה היא גם ארץ השלג, הקרח והקור התמידי. בחודשים ינואר-מרץ וגם נובמבר–דצמבר, יורדת הטמפרטורה אל מתחת ל-0 מעלות, האגמים קופאים וההרים מתכסים בשלג. מאז ומעולם היו תנאי המחייה קשים בארץ קרה ותובענית זו. האדם שרד את החיים הללו בזכות יכולת ההסתגלות המופלאה שלו: השלג היה לידידו בחורף, וקרינתו הלבנה בלילות הירח הפכו את שעות החשכה למוארות וידידותיות הרבה יותר.
קרבתה של נורבגיה לחוג הקוטב הצפוני משפיעה גם על פעילותה של השמש - בעונת החורף היא שוקעת מוקדם מאוד וזורחת מאוחר מאוד. בקיץ, לעומת זאת, התהליך הפוך והימים מתארכים: הם מתחילים בתאורה נפלאה ב-04:00 בבוקר, ומסתיימים באור נגוהות מתארך ב-23:00 בלילה ולעיתים, היא אף אינה שוקעת כלל.
ועם מזג אוויר מסוג זה, אין זה מפתיע שאחד מסוגי הספורט החביבים על הנורבגים הוא הסקי, על כל צורותיו; החל ממרוץ מפורסם של Cross Country, חציית מרחבי ארץ עצומים על גבי מגלשיים מיוחדים, עבור בתחרות דיג באגמי הקרח הקפואים וגלישת סקי תחרותית מראשי ההרים המושלגים, ועד הספורט המועדף מכל - קפיצות הסקי המפורסמות מראשי מקפצות מיוחדות שנבנו במיוחד לצורך מטרה זו.
על סקי ועל פיורדים, על טרולים ועל נופים מדהימים, על מאכלים ועל ערים עתיקות ומיוחדות בנורבגיה - אספר בפעם אחרת.
- עוזי טאובר הוא מדריך בכיר לצפון אירופה בחברה הגאוגרפית
לפנייה לכתב/ת 
