"שגרה מטורללת, המראות ישרטו אותי". צה"ל מגלה את המחיר של הטיפול בפצועים הסורים
מאז פתחה ישראל את הגבול נקלטו אלפי נפגעים ממלחמת האזרחים. יום-יום מטפלים חובשים צבאיים בפצועים זרים, אזרחי מדינת אויב, רבים מהם במצב קשה. שני חובשים שוחררו עקב החמרה במצב נפשי ורבים אחרים מטופלים אצל קב"ן. "זה טירוף ממוסד, לא נתפס", מספר חובש. צה"ל: "הפקנו לקחים"
"ללחימה כמו בצוק איתן אתה מכין את עצמך ומדובר בסך מוגבל של 'ימים קשים'. אבל ברמת הגולן זו מציאות של חודשים. זו לא מלחמה אלא שגרה מטורללת של פצועים אלמונים, זרים, כמעט על בסיס יומי. עוד כמה חודשים, כשאהיה אזרח, הסיוטים האלה של הפצועים הסוריים ישרטו אותי מדי לילה הרבה יותר מאשר מה שעברתי במלחמה בקיץ".
(ג', לוחם-חובש מגולני, בוגר הקרבות בסג'עייה, שמוצב ברמת הגולן ומעניק טיפול ראשוני לפצועי מלחמת האזרחים בסוריה)
שנתיים חלפו מאז פתחה מדינת ישראל את שעריה לטיפול בפצועים ממלחמת האזרחים הסורית. מערכת הביטחון בוחרת - מסיבות ששמורות עמה ואת רובן לא קשה לנחש - להצניע את הנושא, ורק מדי פעם מתפרסמת בתקשורת כתבה הכוללת ראיון עם הפצועים או הרופאים האזרחיים המטפלים בהם. חלקו של צה"ל בעבודה הסיזיפית, שכוללת הן טיפול רפואי ראשוני בפצועים בכל הרמות והן תחקור ראשוני שמטרתו לשלול כניסת גורמים עוינים, כמעט לא מובא לידיעת הציבור.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
הטיפול הזה גובה מהחיילים מחיר נפשי שצה"ל כבר לא יכול להתעלם ממנו. מעדויות של חיילים חובשים ופרמדיקים ששירתו בגזרה בשנתיים האחרונות והגיעו ל-ynet עולה תמונה מדאיגה מההשפעה של המראות הקשים, כמעט על בסיס יומי, שצוותי הרפואה הצה"ליים נתקלים בהם. שני חיילים מחטיבת הנח"ל ששירתו בקו סיימו את תפקידם בגלל החמרה במצבם הנפשי, ואחרים זוכים לטיפול וליווי של קב"נים.
מהכתבות על הפצועים הסורים ב-ynet:
קרן אור אחרי התופת, לילדה שלא ראתה ים
פצועים סורים: "צריך לחסל את חיזבאללה"
"זה הפך לטירוף ממוסד, לא שפוי, לא נתפס", מספר עידו (שם בדוי), ששירת בשנה האחרונה כחובש בגזרה, "מעירים אותך ב-5:00 בבוקר ואומרים לך שב-8:30 תאסוף ו'תזכה' (בנוהל זיכוי מוודאים שהפצועים אינם מחבלים, י"ז) עשרה פצועים קשה שיחכו בשער בגדר המערכת. ככה אתה מתחיל את היום שלך. מצחצח שיניים, אוכל ארוחת בוקר, קורנפלקס עם שוקו, ויודע שבעוד שעתיים תיגע בראש פתוח או בנמק בגודל של כדור טניס, שזיהם בטן פצועה מרסיסים. זה פסיכי".
הטיפול בפצועים הסורים ממוסד מבחינה לוגיסטית: בגדר בצפון הרמה מוגדרות נקודות שדרכן מגיעים וחוזרים רוב הפצועים. בית החולים שדה שהקים הצבא באחד ממוצבי הגבול כולל חדרי טראומה וניתוח. בגזרה מוצב לפרקים אמבולנס טיפול נמרץ, וחובשים מגדודים שמתאמנים בגולן מתודרכים לסייע לכוחות הרפואיים של כוחות הגדוד שבקו ולתגבר אותם. אחרי הטיפול הראשוני בשטח הפצועים מפונים לבתי החולים פוריה, זיו, רמב"ם ונהריה שבצפון.
"מעצם היותנו צוות רפואי אנחנו מחויבים להעניק עזרה לכל אדם באשר הוא, גם אם הוא אויב", מסבירה חיילת חובשת שמשרתת באופן קבוע בגזרה. "כבר טיפלנו בפצועים מדממים בתאונות דרכים. מה שחריג פה זה הכמויות הבלתי נתפסות של פצועים ממדינת אויב, שאתה לא יודע מה שמם בגלל עניין הסודיות, בילדים שאתה יודע שאינם מעורבים בשום לחימה ומגיעים עם רגל קרועה, כמעט תלושה, או קשיש שלא טופל שבוע והיד שלו הזדהמה באופן שאתה יודע שרק קטיעתה תציל את חייו".
ערן, חובש קרבי מחטיבת הנח"ל שביצע אף הוא תעסוקה מבצעית בגבול עם סוריה וטיפל בעשרות פצועים ממלחמת האזרחים, מוסיף: "אחת לשבוע קב"ן ניהל איתנו שיחה וניסה לעזור. ברגע שמישהו מהצוות הרפואי של הגדוד ביקש למלא משימה אחרת, לרוב ניסו להתחשב ופטרו אותו מכך. אבל טיפלו בפצועים הסורים גם חובשים שאינם קרביים, מהמרפאה של החטיבה המרחבית החולשת על הגבול. עבורם זו לא תעסוקה מבצעית של חצי שנה, אלא שירות צבאי שלם".
ניסיון לפני הקרבות בעזה
בצה"ל מסרבים לפרט כמה פצועים סורים קלטה ישראל עד כה, אך הערכות זהירות מדברות על כמה אלפים. לפי נתוני בתי החולים שבצפון, בשעריהם נקלטו עד כה כאלף פצועים, אך רבים אחרים שוחררו ישירות מבית החולים שדה הצבאי שהוקם בגבול.
"היו לנו ימים עמוסים שבהם הוקפצנו שוב ושוב לקלוט עוד פצועים. לא היה לנו זמן לאכול, בקושי לשתות", מספר לוחם בצנחנים. "היתרון הוא הניסיון המבצעי בטיפול בפצועים, שעזר לנו מאוד בצוק איתן. זה השפיע על איכות הטיפול שלנו יותר מכל אימון או תרגיל שעשינו, וסייע גם לא להיכנס לשוק בתוך עזה כשקיבלנו חיילים פצועים".
במערכת הביטחון ובצה"ל הסבירו בשבועות האחרונים כי אחד השיקולים המרכזיים בסיוע ההומניטרי שישראל מעניקה לפצועים מסוריה נוגע לראייה עתידית, שלפיה "הבנות שבשקט" שיושגו על בסיס העזרה הישראלית יבטיחו שקט עתידי עם השולטים בצדו השני של הגבול. כיום ברוב רצועת הגבול עם ישראל - כ-80 הקילומטרים שבין מורדות החרמון לחמת גדר - שולטים המורדים ולא צבאו של אסד.
המורדים, במקרה זה, נמנים ברובם עם צבא סוריה החופשית, ותחתם, בחלק מהמקרים, גם פעילי ג'בהת א-נוסרה, שלוחת אל-קאעידה. "הסיוע שלנו הוא בבחינת 'שלח לחמך'", הודה לאחרונה גורם ביטחוני בכיר.
הפצוע הסורי הציל חובש
מן הסתם לא רק קשיים יש בפעילות הזאת. בגדוד הסיור של חטיבת הצנחנים, שהיה אחראי על הגזרה לפני כשנה וקלט במהלך התקופה מאות פצועים סורים, מספרים לוחמים על התמורות שעברו עליהם וגם על כמה רגעים מרגשים.
"פיתחנו דרכים להתמודד עם האפשרות של קושי נפשי, בין היתר באמצעות ציניות והומור, והקפדה של הנוהל שלפיו בסוף כל טיפול בפצוע עשינו שיחה, שגם תחקרה את אופן הטיפול והפיקה לקחים, וגם וידאה שאין סימנים לפוסט-טראומה בקרב החיילים", סיפר אחד החובשים. "קב"ן החטיבה הגיע גם פעם אחת לבקר אותנו, וממה שזכור לי, רק חייל אחד ביקש סיוע. ידענו לשמור זה על זה מבחינה נפשית. הייתה תרומה גם לעובדה שבצוות הרפואי הגדודי שלנו כולם היו לוחמים-חובשים מנוסים שסיימו מסלול".
גורם רפואי בצנחנים הוסיף: "נדהמנו לראות את הסיבולת של הפצועים הסורים. היה ילד שהגיע עם חתיכת ברזל נעוצה בראשו, אבל הוא שתק ולא בכה ולא התלונן. ההקפדה הייתה לא לדבר עם הפצועים, אבל לפעמים הם הודו לנו אחרי ימים של טיפול.
"הייתה אימא שהביאה פעמיים את בתה התינוקת שהייתה חולה ולא פצועה. היא כבר הספיקה להכיר אותנו. בהמשך היא הגיעה עם בתה השנייה. במקרה אחר, כשהחזרנו שלושה פצועים סורים ברכב שלנו אחרי שסיימו טיפול של כמה ימים, אחד החובשים שלנו נשען מבפנים על דלת הרכב וכמעט עף החוצה במהלך הנסיעה, אבל אחד הפצועים שהיה לידו תפס אותו, משך אותו פנימה והציל אותו".
צה"ל: יש לנו תוכנית להתמודד עם הקושי
בצה"ל מאשרים ששני לוחמים מגדס"ר נח"ל שטיפלו בפצועים ונחשפו למראות הקשים בגבול סוריה סיימו את תפקידם, לפי בקשתם, לפני כשנה וחצי. "המקרים הללו לא היוו מגמה, לא ראינו אותם כדבר גורף והפקנו מהם לקחים", מסביר גורם במערך בריאות הנפש בצה"ל.
בצבא ציינו כי סיום תפקידם של השניים הוביל להעמקת התוכנית שגובשה כדי לסייע נפשית ללוחמים. "אנחנו משקיעים מאמצים רבים ביישום תוכנית 'מגן' לחוסן נפשי, שכוללת התערבות מקדימה עוד בטרם עליית הלוחמים לתעסוקה המבצעית. כחלק מההכנות מסבירים להם מה צפוי להם בכלל ובפרט בעניין הפצועים הסורים", הוסיף הגורם. "קציני בריאות הנפש עובדים צמוד עם המפקדים ומנחים אותם כיצד לזהות סימני מצוקה שעולים מקרב החיילים וכיצד לטפל בהם. אנו לא מזהים תופעה.
"אנחנו מעדיפים שמי שיעמוד מול החיילים וידבר איתם יהיה המפקד שלהם ולא קב"ן. ברציונל הטיפול ההעדפה היא שתהיה התמודדות ולא הימנעות בצורת הוצאת החייל מפעילותו השוטפת. התוכנית שגיבשנו מבוססת על מחקר ותיאוריה שנותנים לחייל כלים לסייע לו ולחבריו. השתמשנו בזה גם בצוק איתן. משאלונים שחילקנו ללוחמים עלה שיש עלייה בתחושת המסוגלות של הלוחמים להתמודד עם מצבים קשים".