הבית הלבן

נפתלי בנט הוא יזם, וככזה הוא מבין שבפוליטיקה כמו בעסקים אסור לעמוד במקום ולהיתקע. צריך לחשב כל הזמן מסלול מחדש. בבחירות הקודמות הוא השתמש בדימוי ההייטקסטי שלו כדי לקרוץ לקהלים שמעולם לא חשבו להצביע לציונות הדתית. זה עבד ובגדול. בקמפיין הנוכחי האקס פקטור של בנט, שנועד לטשטש את עקבותיהם של האורית סטרוקים והאורי אריאלים, היה פתיחת השורות לקהלים חדשים. ימין רך, ללא כיפה על הראש.

במסגרת הזו גויס למערכה ינון מגל. אחריו הגיע תורו של אלי אוחנה. בשביל ישראלים רבים אוחנה הוא גיבור ילדות וסמל להצלחה, מצוינות והישגיות. הרזומה שלו עשיר בהרבה מזה של מגל. אם כך, עולה השאלה: מדוע מגל התקבל בחיבוק חם ואוהב במפלגה ואוחנה קיבל כרטיס אדום כבר בדקה הראשונה? התשובה לא נעימה אבל היא פשוטה. בעברית קוראים לזה גזענות. רשימת הבית היהודי היא רשימה לבנה כמעט מתחילתה ועד סופה, מלאה באשכנזים, שעכשיו מתברר שהם גזענים. הבלוף של בנט נחשף. זה לא הבית היהודי. מעתה אמור: הבית הלבן.

איבד את חדר ההלבשה. בנט(איור: אופיר בגון)

או אז, החלה מהומת אלוהים בבית היהודי. חדר ההלבשה התהפך על בנט. שום דבר, עד היום, לא חולל מהומה בסדר גודל כזה בבית היהודי. גם לא נושאים שאמורים להיות בלב לבה של מפלגת הימין הישראלי. למשל שחרור מחבלים שעליו חתמה ממשלת ישראל תוך שהמפלגה חברה בה, אפילו הרפיסות הישראלית מול חמאס בקיץ לא סחטה גל תגובות כזה מהמפלגה. המשמעות היא שיותר מאשר ענייני ביטחון, ערבים ומתנחלים, המזרחים - הם הבעיה הגדולה של הבית היהודי.

התנער מאוחנה. בנט(צילום:יבגני יאנובסקי)

אמירה עם ניחוח גזעני. שקד(צילום: מוטי קמחי)

אפשר גם לקרוא את הטקסט שכתבה הח"כית הנאורה איילת שקד בקבוצת הוואטסאפ של פעילי המפלגה: "נפתלי רצה לצרף מסורתי מזרחי שגדל בילדות קשה והצליח",

 הסבירה את צירופו של אוחנה לרשימה, "מעולם לא דיברתי איתו אבל נאמר לי שהוא אינטליגנט". כך, ברגע אחד, חשפה שקד את התפיסה כולה. הנה המרצע יוצא לאוויר העולם. למה הייתה צריך לציין שהוא אינטליגנט? כי ברירת המחדל היא שהוא לא.  

פייר, כמזרחי, נעלבתי. גם בגלל מה שעשו לאוחנה וגם בגלל שבסוף, בנט התנער ממנו. הוא היה צריך לחבק את אוחנה למרות הביקורת ולא להראות לו את הדרך החוצה. יש יתרון אחד בתקרית אוחנה: הפרצוף של הבית היהודי נחשף.

* אני מקווה שהטקסט הזה מספיק אינטליגנטי בשביל איילת שקד.