"האגו גורם לך לעוף, ואז להיות מדוזה מתה"
אלחנדרו גונסאלס אינייריטו שינה כיוון מ"אהבה נושכת" ו"21 גרם" המדכאים, ומביא למסך את הדרמה הקומית המרירה "בירדמן", שאולי עוד תביא לו אוסקר. בדרך העמיד למבחן את האגו של עצמו, והשתעשע עם מייקל קיטון. "גיליתי מאוחר מדי שאפשר לצחוק על הסט של קולנוע", הוא מגלה בראיון
אחרי ארבעה סרטים בהם התענג על הסבל האנושי - "אהבה נושכת", "21 גרם", "בבל" ו"ביותיפול", ואחרי שליקט שלל פרסים ופסלונים, נתקף לפני ארבע שנים הבמאי-תסריטאי המקסיקני אלחנדרו גונסאלס אינייריטו, במשבר אישי ומקצועי כאחד. "אני חייב לומר שנהייתי משועמם", הוא מתוודה, "נהייתי עייף מכל כך הרבה דרמה, כל כך הרבה צ׳ילי מקסיקני. פיקנטי. בסרטים שלי היה יותר מדיי אוכל חריף, ורציתי קינוח. רציתי לנוח ולהתרחק מכל הדרמה". מתוך המשבר הזה נולד הסרט "בירדמן", שמסתמן המועמד המוביל לאוסקר השנה.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
עלילת "בירדמן" מלווה כוכב דועך שנושא עמו עדיין תהילת עולם מדמות גיבור על, ושמו בירדמן, שאיתו הוא מזוהה מסרטי בלוקבאסטר שממשיכים להדהד מן העבר. השחקן המזדקן (אותו מגלם מייקל קיטון, שגם הוא זכור מימיו כבאטמן) מנסה להשאיר מאחוריו את איש הציפור, ולהתחיל דרך חדשה כבמאי תיאטרון על במות ברודוויי עם עיבוד לסיפור קצת של ריימונד קארבר. אם לא די במשבר האישי, עליו להתמודד עם חברי הצוות שלו - שחקנים, עוזרים ועורך הדין שלו, וגם העיתונאים וציפיות הקהל.
"רציתי לחקור דרך שונה של נרטיב. ומשלב מאוד מוקדם, רציתי לעשות את זה מנקודת המבט של הדמות הראשית, ולא להרגיש בנוח", אומר אינייריטו, "זה היה ממש מפחיד כי זה היה ניסוי. הבנתי שאחרי גיל 40, אם אתה לא עושה משהו שמפחיד אותך, זה לא עובד. הרגע חגגתי חמישים, אז אני צריך להיות יותר ממפחד".
בעוד הוא שוקד על התסריט, איניירטו קלט שנושא אחד מעסיק אותו במיוחד. "פתאום קלטתי שזה מחקר אישי בנושא אגו. אני חושב שהאגו, המאפיין שלו, זה שהוא גורם לך להרגיש כמו כוכב שביט - אתה עף בבוקר, ושעה לאחר מכן אתה מרגיש כמו מדוזה מתה. זה אכזרי, לא משנה מה תעשה, זה אף פעם לא יהיה מספיק - גם כשיגידו לך כמה טוב אתה. אני חושב שהפחד מחוסר הסיפוק הוא מאוד חזק, ולא ממש חקרנו אותו. למעשה בגלל כל השינויים בעולמנו וכל השיווק העצמי, עכשיו האגו הוא המאושר ביותר. זה רק אני אני אני. וזה יוצר פאקינג עולם".
מתי הרגשת למשל כמו מדוזה מתה?
"למשל כשלא הצלחתי לכתוב, או כהרגשתי שאני מזויף. אני אף פעם לא מרגיש בנוח. לפעמים שאני עושה משהו ובמשך עשר דקות אני מרגיש שזה נהדר, ואז עשר דקות לאחר מכן אני מלא ספקות, זה פאקינג שיט. וזה קורה באופן נורמלי".
אחרי ההצלחה המרשימה של "בירדמן", שמוצג אצלנו כעת, אולי לקולנוען המתייסר יהיו פחות ספקות, ואולי זה דווקא יעצים את בעיות האגו שלו. מאז שהסרט פתח את פסטיבל ונציה האחרון, הוא מבסס את מעמדו בעונת הפרסים הנוכחית. אם בהתחלה המהמרים והפרשנים הציבו את "התבגרות" בראש המירוץ לאוסקר, עכשיו זהו "בירדמן" שמסתמן כפייבוריט עם תשע מועמדויות. בינתיים הוא גם זכה בפרסים מטעם איגודי המפיקים והשחקנים.
להצלחה הגדולה של "בירדמן", אינייריטו חב רבות גם לכוכב שלו מייקל קיטון, שכאמור בעצמו היה גיבור סרטי הקומיקס של טים ברטון "באטמן" ו"באטמן חוזר". החל מאמצע שנות ה-90, הקריירה שלו דעכה, ורוב הזמן הוא בילה בחווה שלו במונטנה. "יש משהו שאהבתי במייקל, לא רק בגלל הגלימה הזאת ובגלל שהוא חלוץ גיבורי-העל", מסביר אינייריטו את הזיקה שלו לשחקן בן ה-63.
"בחרתי בו בגלל שנראה לי שמייקל הוא אחד השחקנים הבודדים שיכול לשחק דרמה וקומדיה בו בזמן, ולהיות דמות שאוהבים אותה, אפילו כשהוא משחק שמוק. אני חושב שיש לו את זה. ובזכות המאפיינים האלו, זה התבקש שאבחר בו. לא הייתה אופציה אחרת. מייקל היה האחד שהייתי צריך, הייתי מאוד בר מזל לזכות באמון שלו. הוא אפשר את יצירת הסרט הזה". יש להזכיר כי לצד קיטון מככבים בסרט כוכבים רבים ומוערכים כמו אדוארד נורטון, אמה סטון, זאק גליפיניאקיס, נעמי ווטס, אנדראה רייזנבורו, איימי ריאן, לינדזי דאנקן ועוד.
קיטון מפגין ב"בירדמן" הרבה אומץ, גם בהתערטלות הנפשית והגופנית, שכוללת סצנה אחת, שתיזכר כרגע קאלט, בה הגיבור ננעל מחוץ לתיאטרון כשהוא בתחתונים ובלית ברירה צועד במרץ בעירום חלקי באמצע טיים סקוור בדרכו לדלת הכניסה. המעריצים ושאר עוברים ושבים רודפים אחריו עם מצלמות הטלפון הסלולרי שלהם. "אני צריך להודות למייקל שהוא הסכים לעשות את הסצנה הזאת, כי זו בקשה מאוד קשה לרוץ עירום בטיים סקוור. זה לא דבר קל. ואני חושב שהוא הלך שם עירום פיזית ורגשית.
"אף פעם לא עבדתי עם מישהו שיש לו כזה ביטחון עצמי. למייקל יש כזו אמונה חזקה במי שהוא, שבאופן מדהים הוא לא נותן לאף אחד אחר את הכוח להגיד לו מי הוא, או לומר משהו על עבודתו. יש לו פרספקטיבה עם הומור וכיף, וזה בא מחזון מאוד ברור על מי שהוא. העבודה אתו, היתה לא רק חוויה מדהימה, אלא גם שיעור מצוין בשבילי".
האנשים המשתתפים בסצנה הזאת, הם שחקנים או אנשים אמיתיים?
"אלו היו אנשים אמיתיים. אם היית שואל אותי מאיזה חוויה יותר נהניתי, הייתי אומר מזאת של צילומי סצנת הטיים סקוור".
בכלל הסרט מצטיין בצילום שלו, לו אחראי הצלם המכסיקני עמנואל לובצקי. השוטים הארוכים, העבודה המדוקדקת והמתוכננת של המצלמה,שלא מפסיקה לזוז, יוצאת ונכנסת למקומות. "רציתי להראות את הדברים, מתוך נקודת המבט של הגיבור - מה בדיוק הוא היה מרגיש ורואה, מנסה. ולכן בחרתי לצלם ככה. כדי לגרום לצופים לחיות את המבוך הקלסטרופובי של להיות שם".
אי אפשר לראות ב"בירדמן" קומדיה, אבל יש בו הומור והוא כן שונה מסרטך הקודמים. משהו השתנה בך?
"נהייתי קצת עייף מדרמה, וב'בירדמן' היתה הפעם הראשונה בחיי שצחקתי על סט. כמו משוגע, כמו ילד. ואמרתי לעצמי שזה יכול להיות כיף בעצם. אז גיליתי את זה אולי מאוחר מדי. אני חושב שהאופן שבו אנחנו יכולים לשרוד את החיים, וליישב את האלמנטים המסובכים, הוא על ידי כך שנראה אותם קצת הפוך. עלינו ליישב לא את הדבר, אלא את הגישה לדבר".
בתרפיה הזאת של עשיית "בירדמן", קיבלת תשובות לגבי עצמך?
"לא, רק עוד ספקות. יחד עם זאת, למדתי הרבה דברים מ'בירדמן', ואחד מהם היה שאני נהנה לעשות דברים שאף פעם לא עשיתי. התחברתי שוב לפחד היפה מלהיכשל. הרגשתי יותר חי מבחינה מסוימת".
אינייריטו שנמנה על הכנופיה המקסיקנית שהסתערה על הוליווד, שכוללת גם את אלפונסו קוארון וגיירמו דל טורו. הוא מספר כי בקרטל הקולנועי הזה הם משתפים פעולה באופן שגרתי. "אנו משתפים את התסריטים שלנו, ואת הגרסה הראשונה של העריכה. ואנחנו מנסים ממש להרוג אחד את השני. בלי רובים. הדעה שלהם תמיד ממש חשובה לי". בימים אלה הוא עובד על השלמת סרט חדש נוסף - ״The Revenant״, דרמת נקמה והישרדות, המתרחשת במאה ה-19, ובו מככבים טום הארדי וליאונרדו דיקפריו.
מה אתה חושב על מצב הקולנוע עכשיו?
"אני מרגיש לפעמים שקולנוע, כמו כמעט כל הדברים בעולם, היא קורבן נוסף של החוקים של הכסף. במיוחד שקולנוע צריך כסף. התרבות כפי שהכרנו אותה, כפי שהיינו רוצים שתהיה, הוקרבה, בגלל ההיררכיה של סדרי עדיפויות והרצון לרצות את השוק".
