ט"ו בצפון: 3 המלצות לטיולים

את ראש השנה לאילנות ראוי שנחגוג קרוב אל הטבע, נחזה בפריחת השקד, נצפה בנופים ייחודיים ונהלך בשביל רוחני. ט"ו בשבט הוא חגו של הטבע והאדם, סמל להתעוררותה של האומה ולתחיית היישוב בארץ ישראל ומהווה בעת הזו, גם חג בעל משמעות אקולוגית שעניינה שמירת הטבע והסביבה. לא לחינם דרשו רבותינו: "שעה שברא הקדוש ברוך הוא את האדם הראשון, נטלו והחזירו על כל אילני גן עדן ואמר לו: "ראה מעשיי כמה נאים ומשובחים הם, וכל מה שבראתי בשבילך בראתי. תן דעתך שלא תקלקל ותחריב את עולמי, שאם קלקלת, אין מי שיתקן אחריך" (קהלת רבא).

עדכונים שוטפים גם בטוויטר של ynet 

הצטרפו אלינו לטיול בצפון הפורח והירוק, ותיהנו מהשקט של הוואדי, מפריחת השקד היפהפייה ומטעמו המתוק של החרוב במערה עתיקה בכפר פקיעין.

(צילום: אמנון גופר)

ראש פינה: קרנבל של צבעים 

זה ייקח עוד כשבועיים עד שנחל ראש פינה יצבע עצמו לדעת בצבעי פריחת השקד. שלהי חודש ינואר ותחילת פברואר מתחילים לתת אותותיהם בוואדי - הנחל זורם ונרגע, הוואדי מתחיל ללבלב, ימי הקור והשלג מאחרים קצת את ניצני השקד, אך כשמו כן הוא - שוקד ומקדים, וכמעט תמיד פריחתו תהיה לפני האחרים.

(צילום: עקיבא אורן)

טיול בנחל ראש פינה כמוהו כביקור בקרנבל שוקק חיים וצבע. הירוק מקיף מכל עבר, שיפולי הר כנען סוגרים עליו ומסביב בוסתנים, מעיינות ובעיקר שקט, שקט על פני הוואדי.

אחד מהמנהגים המקובלים בט"ו בשבט הוא לאכול 'גרוגרת', כלומר תאנה מיובשת.  אבל את אותה 'גרוגרת' עליכם להביא מהבית, שכן כאן, בנחל ראש פינה, עצי התאנה הזקנים שומרים כוחותיהם לקראת פריצת האביב הגדולה. לצידם, עצי תות משובחים מהזן השאמי עומדים קרחים ומונים גם הם את הימים לבוא הפריחה.

את הטיול בראש פינה מומלץ לסיים ב"מצפה נמרוד" ובשיטוט באתר השחזור. מהמצפה יתגלו למולכם נופי העמק, הרי הגולן והחרמון. מנגד, בסמטאות העתיקות תתוודעו לימים ראשונים במושבה, תחזו במופע אורקולי (בתשלום) ותהנו מתערוכה פתוחה לקהל בביתו של פרופסור מר.

איך מגיעים: מכביש 90 פונים למושבה ראש פינה, לרחוב דרך החלמוניות. יש להחנות את הרכב ברחבת החנייה המוסדרת, ולהמשיך במעלה הוואדי.

(צילום: אמנון גופר)

אמירים: טיול פואטי בין טבע ונוף

כשתעברו בשערי מושב אמירים, ושלט הכניסה יקבל אתכם כחוצנים בחללו של עולם צמחוני - זכרו ששעתיים של שיטוט בשביליו ונופיו יהפכו אתכם, כמוני, לרגועים שבבני האדם. והיה אם לפתע יצוץ יש מאין איש לבוש שחורים, עטור זקן שחור ועיניו טובות ומאירות ויזמין אתכם לתפילה של צהריים או ישאל אם אפשר לעזור, לכו אתו, כי טוב המקום וטובים אנשיו.

(צילום: אמנון גופר)

ובמרפסת מצפה כנרת, אל מול הנוף המהפנט, אפשר שתפגשו קומץ אנשים יושבים בסיכול מזרחי ומזמזמים מנטרה פנימית ועיניהם מאירות, שבו איתם כי טובים הם וטובים חלומותיהם. כשתגיעו למושב אמירים, תנו לכביש, לשבילים, לנופים ולאנשים להוביל אתכם, ואז תראו את יופיו של המקום ויופיים של אנשיו.

איך מגיעים: נוסעים עד סופו של היישוב, מחנים את הרכב ומטיילים במסלול הבא: מצפה כנרת, מצפה מנחם, שביל הפסלים, ובדרככם החוצה תחלפו בצומת הבריכה והיכנסו לשביל הנסתר שכולו עטוף בטבע ירוק (יש שילוט בכל מקום לכל מקום).

פקיעין: עץ החרוב של רבי שמעון

עצים הם גם עניין רוחני, ולעץ החרוב יש היסטוריה ארוכה של דיאלוגים רוחניים בין האדם לבוראו ובין האדם לחברו. נטיעתו מסמלת חסד ואמונה, גידולו מסמל עמידה בתנאים קשים ופירותיו מסמלים אריכות ימים. חוני המעגל ראה איש נוטע חרוב וקיבל שיעור בכבוד האדם והטבע,

ורבי שמעון בר-יוחאי ישב במערה בפקיעין וניזון מפרי החרוב שידוע בסגולות הריפוי הרבות שלו.

(צילום: אמנון גופר)

עץ החרוב המקודש מכל נמצא בכפר פקיעין, והדרך אליו בשביל אבן מתפתלת תיקח אתכם אל פתח המערה שבה הסתתרו רבי שמעון ובנו אלעזר במשך 12 שנים, ניזונו מפרי החרוב ושתו ממי המעיין הסמוך. סגולותיו של העץ רבות, בין היתר משתמשים בפירותיו לייצור דבש חרובים המשמש כתרופה למורסות בפה, וברפואה העממית הוא נחשב כמי שמקל על בעיות נשימה. העץ אמנם אינו מוזכר בתנ"ך, אך חז"ל מזכירים אותו רבות במדרשיהם.

(צילום: אמנון גופר)

איך מגיעים: על כביש 864 במרכזו של הכפר פקיעין ניצב שלט המורה לכיוון "מערת הרשב"י". יש להחנות את הרכב במקום, ולרדת בשביל עצי החרוב.

אמנון גופר הוא טייל ומורה דרך, המתמחה בתרבות הגלילית