רשות השידור חכמה על חלשים

רשות השידור לא חסה על מעוטי היכולת. הרשות מעקלת לאחרונה חשבונות בנק של מקבלי קצבאות הביטוח הלאומי, קשישים, מובטלים, נכים ועולים חדשים, בעקבות אי תשלום אגרה. מדובר לעתים בתשלומים של אלפי שקלים, שהנזקקים אינם יכולים לעמוד בהם. לאחר שהקואליציה התגייסה כדי למנוע את ביטול האגרה בוועדת הכספים, עולות תהיות קשות באשר לגבייתה מהשכבות החלשות והקריטריונים על פיהם היא נעשית.
אם בעבר עוד התאמצה רשות השידור בסחיבת הטלוויזיה המעוקלת מבתיכם, הרי שכיום היא יכולה בלחיצת כפתור להתחבר ישירות למחשב הבנק, ולעקל את חשבונכם לפי פקודת חוק מנדטורית, ללא מאמץ, וללא צו בית משפט. והאצבע הזו קלה מדי על ההדק, בייחוד כשמדובר באנשים נזקקים.
בידי ynet מצויות תלונות רבות של אנשים קשי יום שנדרשו לשלם סכומי חוב עצומים. רבים מהם חוששים מעימות עם הרשויות, ועם רשות השידור בפרט, והם ניצבים חסרי אונים מול האטימות בה נתקלו בניסיונותיהם לבטל או לקבל הקלה משמעותית בתשלום חובם.

"אפשר בתשלומים"

ז.א, פנסיונרית גרושה בת 63 מקרית מלאכי, ניגשה לפני חודש לבנק למשוך את כספי הפנסיה והשלמת הכנסה מהביטוח הלאומי, בסך 2,200 שקל, ונדהמה לגלות שכל כספה עוקל לטובת רשות השידור.
א' ניגשה למנהלת הסניף והסבירה לה כי לא תוכל להתקיים החודש ללא משכורתה, המהווה את הכנסתה היחידה. לנוכח בקשותיה, הסכימה המנהלת לדחות בחודש את העיקול, עד שא' תסדיר את העניין עם רשות השידור.
א' פנתה לאגף הגבייה האזורי של רשות השידור בראשון לציון, בבקשה שיתחשבו במצבה הקשה ויבטלו את החוב. כל בקשותיה נענו בשלילה. "זה החוק ולא יעזור לך שום דבר", נאמר לה. רק לאחר תחינות נוספות הסכימו לחלק לה את תשלום החוב בסך 2,000 שקל ל- 8 תשלומים. "אני חולת סכרת, וגם תשלום של 250 שקל בחודש קשה לי מאוד עם המשכורת שאני מקבלת", אומרת א'.
כפנסיונרית, מתברר, זכאית א' להנחה של 50% בתשלום האגרה, בדיוק כמו פנסיונרית מרמת אביב, וללא התחשבות בגובה ההכנסה. פטור מלא נותנת רשות השידור רק למי שמקבל הבטחת הכנסה, מסביר דובר הרשות. אלא שמקבלי קצבאות נוספים – מובטלים ומקבלי השלמת הכנסה כמו במקרה של א' - אינם זוכים להנחה.
אסתר פ', בת 44 מנס ציונה, מקבלת כבר כמה שנים הבטחת הכנסה בסך 1,500 שקל, ונדרשת כעת לשלם חוב על שנתיים (94'-95') בהן קיבלה רק דמי אבטלה. "מבקשים ממני לשלם עכשיו חוב של 1,400, אבל איך אני אשלם עם המשכורת שלי?"
לאסף סאיום, עולה מאתיופיה בן 38 המובטל זה כמה חודשים, ומתגורר ביבנה, עוקל חשבון הבנק. הוא נאלץ לרשום צ'ק בסך 5,000 שקל לפקודת הרשות. "אני מקבל דמי אבטלה ואני לא יודע מאיפה יהיה לי עכשיו כסף". לדבריו, באגף הגבייה בראשון לציון הסכימו לעשות לו הנחה קטנה על התקופה האחרונה בה הוא מובטל, "אבל זה לא עזר כמעט בכלום. 5,000 שקל זה המון כסף בשבילי. בכיתי, אבל לא עזר שום דבר. עוד אנשים בוכים שם, אבל לא אכפת להם".

"אף אחד לא משלם"

לסניף אגף הגביה בראשון לציון, המטפל באזור הדרום, מגיעים מעוטי יכולת רבים בבקשה שיתחשבו במצבם. המשפט "אין לי מאיפה לשלם" נשמע שם הרבה, אך ללא הועיל. דוד בן דוד מלוד, גם הוא מובטל 4 חודשים, מספר שהחוב נגדו עומד על 7,000 שקל. "למרות שהראיתי להם אישורים שאני לא עובד הם איימו עלי שהחשבון שלי יעוקל. 4 חודשים אני לא עובד ואין לי מאיפה לשלם. גם מאמא שלי, סגולה נגרקר, שהיא בת 80 מאשדוד, דורשים עכשיו לשלם חוב. היא בדיוק קנתה את הדירה שהיא גרה בה מעמידר במבצע, ואין לה מאיפה לשלם".
לדבריו, "אף אחד במדינה לא משלם את האגרה, אבל הם לוקחים דווקא מאנשים שאין להם בכלל כסף".
גם גבריאל כהן מקרית מלאכי, בא להסדיר חוב במקום. כהן, נשוי ואב לששה ילדים, אמנם לא מקבל קצבה מהביטוח הלאומי, אך משתכר כ3,500- שקל בחודש, וחשבונו עוקל כעת בסכום של 4,800 שקל. "מאיפה הם רוצים לקחת לי את הכסף, מהמינוס שלי בבנק?"

"אלפי עיקולים"

במגזר הערבי התופעה קשה אף יותר. לאחרונה בוצעו שם אלפי עיקולי חשבונות בנק של חייבים. אחד מהם הוא חסן זבידאת בן 43 מסכנין, קטוע שתי רגליים ואב לשבעה ילדים, שחשבונו מעוקל זה שלושה חודשים. "הם רצו שאני אשלם 4,500 שקל. שלחתי להם את אישור הנכות של 100% שיש לי, אבל הם ענו לי שלא מגיע לי פטור כנכה, והורידו לי את החוב ל-3,397 שקל. אני מתקיים מקצבת ביטוח לאומי בלבד, ואני לא מסוגל לשלם את הסכום הזה. חוזרים לי צ'קים בגלל העיקול, ואני לא יכול לחיות ככה".
בסכנין בלבד עוקלו חשבונות של מאות אנשים, רבים מהם מובטלים, קשישים ומקבלי קצבאות הביטוח הלאומי, אומר ח"כ מוחמד ברקה. לדבריו, "מחלקת הגבייה עיקלה דווקא ערב חג האיד אל עתחא באפריל האחרון מאות חשבונות. במקביל, עוקלו גם מאות חשבונות בנצרת, גם שם ערב חג".

"תקציב מנופח"

חריצות אגף הגבייה בעיקול חשבונות של נזקקים תמוהה במיוחד על רקע העלייה המשמעותית ברווחי המדינה ממסים ואגרות בחצי השנה האחרונה - 11.1 מילארד שקל, ולאור העודף התקציבי של רשות השידור.
לדברי ח"כ בני אלון, תקציב רשות השידור מנופח, כפי שעלה גם מהדו"ח הקשה של ועדת ורדי לבדיקת הרשות. אלון, יוזם הצעת החוק לביטול האגרה, טוען כי ביטול המס יכריח את רשות השידור להתייעל. לדבריו, במצב שנוצר כיום, עם שידורי הכבלים והלווין, מדובר למעשה במס כפול ומיותר. אלא שהקואליציה התגייסה לפני שבועיים בוועדת הכספים והצליחה לסכל את הצעת החוק.
ח"כ תמר גוז'נסקי (חד"ש) מתנגדת לביטול האגרה, כדי לשמור על המשך השידורים של ערוץ ציבורי. אולם היא סבורה בתגובה לנתוני ynet כי יש לתת פטור מתשלום לכל מי שחי מקצבת ביטוח לאומי. לדבריה, "מדובר במצב קשה, וצריך ליצור מסגרת יותר הגיונית של תשלומים".
לדברי ח"כ רן כהן (מרצ), עיקול חשבונות בנק של אנשים שאין באפשרותם להתקיים ללא כסף זה "הוא עניין חמור וקשה. משרד העבודה והרווחה חייב להתערב ולהציל את אותם נזקקים".
ח"כ עמיר פרץ (עם אחד) אמר כי הוא תומך בהקפאת חשבונות האגרה לעולים ולאנשים מהשכבות החלשות.
מרשות השידור נמסר בתגובה כי "כל בית שיש בו מקלט חייב לשלם אגרה. עיקול חשבונות של חייבים נעשה רק כאשר אין ברירה אחרת, והחייבים אינם משלמים את חובותיהם במשך שנים. אין הצדקה לכך שאזרחים אשר משלמים אגרה כחוק יישאו בנטל, בעוד שאחרים שחייבים גם הם באגרה לא יצטרכו לשלם כלל".