התוכנית של כחלון: להפריד את האשראי מהבנקים
לראשונה מציגה מפלגה הצעה להגביל את פעילות הבנקים: הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים והפרדת חברות בנות. המדינה תתחייב לביטוח פיקדונות עד לסכום של 750 אלף שקל ותצמצם את הדרישות הרגולטוריות לבנקים חברתיים
יו"ר מפלגת כולנו, משה כחלון, הציג היום (ג') את תוכנית מפלגתו להוזלת שירותי הבנקאות בישראל. זוהי הפעם הראשונה שבה מפלגה המתמודדת בבחירות מציגה כחלק מהמצע שלה תוכנית לגבלת כוחם של הבנקים.
- עוד קצת בארנק: החל מהיום הקלה בעמלות הבנקים
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
על פי ההצעה יופרדו חברות כרטיסי האשראי מהבנקים ששולטים בהם ויהפכו לחברות עצמאיות. כלומר, ישראכרט תופרד מבנק הפועלים, לאומי קארד מבנק לאומי וכאל מבנק דיסקונט.
מטרת ההצעה (שעלתה כבר בעבר) היא למנוע את ניגוד העניינים הקיים היום. בין השאר הכוונה למקרה שבו לקוח של בנק הפועלים (לדוגמה) שמבקש להנפיק כרטיס אשראי - יקבל מיידית הצעה לקבל כרטיס של ישראכרט ובמחיר גבוה בהרבה מכרטיס חוץ בנקאי של חברה מתחרה.
בעיה נוספת שההפרדה אמורה לפתור היא בתחום האשראי הצרכני (הלוואות). חברות האשראי משמשות אלטרנטיבה להלוואה מהבנק, אך הן נמצאות בבעלות הבנק. שוק האשראי החוץ בנקאי אינו מפותח ומהווה כ-10% מסך האשראי הצרכני שניתן במשק (לא כולל הלוואות לדיור). במציאות הזו הריבית בכרטיסי האשראי גבוהה מהריבית בבנק. לעתים היא אף גבוהה מריבית האוברדראפט.
לבנקים אין אינטרס לפתח את שוק האשראי החוץ בנקאי ולמעשה הם שולטים כמעט לחלוטין על שוק ההלוואות.
נקודה בעייתית נוספת היא תהליך הסליקה והעמלות הסובבות אותו. כידוע, עבור רכישה שמתבצעת בכרטיס אשראי, נגבית מבית העסק עמלה. העמלה הזו נעה סביב 1%-2% מסך הרכישה. מרגע הגיהוץ ועד שהכסף מגיע לחשבון הבנק של בית העסק, נעשים "מאחורי הקלעים" מספר תהליכים (באופן אוטומטי) בהם מעורבים –הבנק בו מתנהל החשבון של הצרכן, הגוף שהנפיק לצרכן את כרטיס האשראי והסולק – החברה הפיננסית ש"מנהלת" את התהליך ואחראית להעביר את הכסף לבית העסק.
מי ששולט בתהליכים הללו הם הבנקים שמחזיקים בבעלות על כל "שרשרת המזון" כמעט. הפרדת החברות אמורה לתת מענה לכך.
עוד מוצע כי הבנקים יאלצו להיפרד מהבנקים הקטנים יותר הנמצאים בשליטתם. כך לדוגמה, דיסקונט ממרכנתיל, מזרחי-טפחות מיהב, הבינלאומי מאוצר החייל ולאומי מבנק ערבי ישראלי. מטרת המהלך היא להגדיל את היצע הבנקים והתחרות הבין בנקאית.
ביטוח פקדונות
בכדי לעודד תחרות ומעבר בין בנקים, בכולנו מבקשים לחייב את בנק ישראל להעניק ביטוח פיקדונות בסך של עד 750 אלף שקל לכל לקוח, כך שניתן יהיה לעבור גם לבנקים קטנים או בנק אינטרנטי – אם יקום, ללא חשש. כיום לא קיימת התחייבות כזו, למקרה של קריסת בנק, אם כי בעבר, בנק ישראל פיצה לקוחות (כדוגמת קריסת הבנק למסחר) לפנים משורת הדין.
הבטחה נוספת של כחלון נוגעת לקידום התחרות בתחום האשראי הצרכני בעזרת תעודת הזהות הבנקאית (מסמך המרכז מידע על הפעילות הבנקאית ועל דירוג האשראי של הלקוח) , וקידום דירוג אשראי אישי לכל לקוח, באמצעותו יוכל לקבל אשראי זול יותר בבנקים מתחרים או בגופים חוץ בנקאיים.
עוד מציע כחלון להקל בדרישות הרגולטוריות בכדי לסייע לכניסתם של בנקים קואופרטיביים (בנק שיתופי המנוהל על ידי הלקוחות) ובנקים הפועלים באמצעות האינטרנט בלבד.
כחלון מציע גם לקדם את המהלך לאיחוד רשויות הפיקוח - הרשות לניירות ערך, אגף שוק ההון באוצר, והפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, מהלך שמוביל כבר זמן רב פרופ' אבי בן בסט, המייעץ לכחלון. מי שעוד סייעו לכחלון בגיבוש התוכנית, הם דרור שטרום, לשעבר הממונה על ההגבלים העסקיים וגל הרשקוביץ, לשעבר הממונה על התקציבים במשרד האוצר.
לא הכל פשוט
יש לציין כי כחלון מנסה לתת מענה למספר בעיות שורש במערכת הפיננסית שפוגעות בתחרות ומייקרות ריביות ועמלות לציבור הלקוחות, עם זאת לא מדובר בתוכנית חדשה ולמעשה כל ההצעות הללו, שטרם יושמו, כבר עלו בשנים האחרונות, לחלקן קיימים גם חסרונות.
כך לדוגמה, אין ספק כי שוק כרטיסי האשראי צריך לעבור ניעור רציני , אולם במפלגת כולנו לא ממש נותנים תשובות לחסרונות שיכולים להגרם ממהלך דרמטי כזה. ניסיון להפריד במהירות נכס פיננסי שהימצאותו בבנקים פגעה בתחרות – לא עלה יפה. רפורמת בכר במסגרתה מיהרו להפריד את קופות הגמל מהבנקים כדי "להגביר את התחרותיות ולצמצם את ניגוד העניינים", השאירה צלקות לא קטנות – הקפיצה עלויות לצרכן, ופשוט העבירה ריכוזיות מגוף אחד (הבנקים) לגוף אחר (חברות הביטוח).
גם לא כל כך ברור איזה טייקון הפעם, יצליח לגייס 2 מיליארד שקל כדי לקנות חברת אשראי, ואם יעשה זאת – ממי ייקח הלוואות ומהיכן ישיג הון נדרש כבטחונות? בנוסף, האם לא קיים חשש שיגלגל את העלויות ללקוחות כדי להחזיר את ההשקעה במהירות? בכל הסרטים האלה כבר היינו.
לפנייה לכתב/ת 
