החשמל הוזל ב-10%: יכול להיות שזה רע?

לאחרונה התבשרנו על הורדת מחירי החשמל . הרשות לשירותים ציבוריים חשמל, הקובעת מתוקף חוק את מחיר החשמל במשק, קבעה כי המחיר יוזל. הצרכן הביתי ישלם כ-10% פחות עבור השימוש בחשמל. במקום 54 אגורות לקילוואט שעה - נשלם, החל מתחילת חודש זה, רק 48.6 אגורות לקילווואט. כמובן שכולם ששו להוציא הודעות תמיכה ושמחה בהורדה זו. רק אני, כהרגלי, מבקש להעכיר את השמחה ולתהות עליה.

לטורים נוספים של יוסף פריצקי :

למה הבשר בארץ יקר כל כך?

תעשיית התרומות: כך מרוויחים המקורבים

>>>עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet

הבה נעיף מבט במחירי החשמל במדינות אחרות בעולם. לפי נתוני הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, ה-OECD, לשנת 2011 - והנתונים לשנת 2014 די דומים - מחירי החשמל באירופה גבוהים, בממוצע, ממחירי החשמל בישראל. בארצות הברית המחירים נמוכים ודומים למחירים הנהוגים בישראל, אבל באירופה - יקר הרבה יותר.

מה הסיבה למחיר היקר של החשמל באירופה? מדוע דנמרק גובה מצרכניה מחיר של כארבעים סנט (אמריקני) לקוט"ש (כלומר כשקל וחצי)? מדוע גרמניה, שהיא יצרנית אדירה של חשמל, המייצאת חשמל למדינות השכנות לה, גובה מצרכניה הביתיים מחיר ממוצע של 35 סנט (כשקל ושלושים)?

ובכן, מחירי חשמל קשורים קשר בל יינתק למדיניות האנרגיה בפרט, ולמדיניות השימוש במשאבים בכלל. מחיר זול של מוצר גורם לבזבוז שלו. כולנו יודעים זאת. אם, למשל, מחיר המים בישראל היה נמוך ומסובסד - היינו מפזרים מים בששון ובלי הגבלה. כך גם החשמל: מחיר נמוך גורם לשימוש בזבזני בו. רבים מאזרחי ישראל עדיין זוכרים את הסיסמה שהייתה שגורה בתשדירי שירות בטלוויזיה: "יותר חשמל - פחות עמל".

אנרגיה היא משאב שיש לכלכלו בזהירות, בתבונה ובתשומת לב ובוודאי שאין לנהוג בו בפזרנות. מחירי חשמל נמוכים יעצרו, כמעט בוודאות, את ההתיעלות האנרגטית. כי למה לחסוך באנרגיה – אם מחירה זול? מדוע לבודד את הבית בחורף מפני הקור ובקיץ מפני החום – אם אפשר להשתמש במזגנים לחימום וקירור שעלות הפעלתם זולה? למה לכבות את האור כשאין צורך בו? בקיצור - מחיר זול פירושו הרשאה לבזבז.

שמיכת פוך עם מזגן דולק

לשימוש מרובה באנרגיה גם תוצאות סביבתיות הרסניות. אמת, הגז הטבעי המהווה כיום עיקר התשומה לייצור חשמל בישראל, מזהם פחות מפחם, מזוט או סולר ובכל זאת - הוא מזהם. שימוש מוגבר בחשמל פירושו יותר זיהום אוויר, יותר מחלות ריאה ופחות אוויר נקי.

המחיר הגבוה מרתיע בפני שימוש מופרז ומעודד יעילות(באדיבות חברת החשמל)

שתי הסיבות הללו, ההתייעלות האנרגטית ואיכות הסביבה – הם הגורמים העיקריים למחירי החשמל הגבוהים במדינות המפותחות באירופה. המחיר הגבוה מרתיע בפני שימוש מופרז ומעודד יעילות, חסכנות ומציאת פתרונות אנרגיה חלופיים הטובים לסביבה. לטעמי, כך גם צריך היה לנהוג אצלנו. המדינה צריכה הייתה לעודד שימוש באנרגיות שמש, רוח וביו גז, ומנגנון עידוד ראוי לשימוש בהן הוא קביעת תעריף גבוה לאנרגיות מזהמות.

תשאלו, ובצדק, ומה עם אלה שאין ידם משגת לצרוך חשמל בתעריף גבוה? מה עם קשי היום המשתכרים דחק? ובכן, במדינה מתוקנת יש שני פתרונות למצבים כאלה. הפתרון הראשון והראוי הוא מתן סובסידיות ותשלומי העברה לנצרך, למי שאינו יכול להרשות לעצמו שימוש ראוי בחשמל. כך נוהגים במרבית ממדינות אירופה הגובות מחירי חשמל גבוהים. והשני - קביעת תעריפים שונה לפי צריכה, בדומה לתעריפים שאנו משלמים עבור המים. מחיר הקוט"ש הראשון אינו צריך להיות שווה למחיר הקוט"ש האחרון.

ישנם צרכי אנרגיה בסיסיים בכל משק בית שאפשר לכמתם, לקבוע את גודלם ולקבוע להם תעריף נמוך. ככל שצריכת האנרגיה עולה - כך גם עולה התעריף ליחידת אנרגיה. בקיצור, אם אתם רוצים לישון בקיץ עם שמיכת פוך כשהמזגן דולק - שלמו כפול מאלה שכל צריכת החשמל שלהם היא עבור המקרר, התנור וכמה נורות למאור. כך היינו צריכם לנהוג, וחבל שאין אנו נוהגים כך.

יוסף פריצקי הוא שר האנרגיה והתשתיות לשעבר מטעם מפלגת שינוי. סדרת המאמרים נכתבה בעקבות עבודות סמינריונית שהוגשו לפרופ' איתי סנד, ראש החוג למדיניות ציבורית באונ' תל אביב. שותפיו למחקר הם מיכל קרמר ועו"ד יוני רגב