בנק ישראל בדו"ח חמור: ישראל משקיעה בבריאות מחצית מהמדינות המפותחות
דו"ח הסוקר את ההתפתחויות הכלכליות משרטט תמונה עגומה ביותר על מצב מערכת הבריאות. שיעור המימון הממשלתי למבנים ולציוד נמצא במגמת ירידה ובתי החולים נאלצים לסמוך על תרומות. מנגד: ההשקעה בבתי החולים הפרטיים צומחת
מספרם של מכשירי הסריקה ושל מיטות האשפוז הכלליות מצומצם יחסית לגודל האוכלוסייה, מחלקות האשפוז צפופות, זמן ההמתנה ארוך וההשקעה במערכת הבריאות במגמת ירידה מתמשכת ומדאיגה. אלו עיקרי הממצאים בפרק "השקעה בנכסים קבועים במערכת הבריאות בישראל" בדו"ח בנק ישראל על ההתפתחויות הכלכליות בחודשים האחרונים שסוקר את החודשים אפריל עד ספטמבר 2014.
עדכונים שוטפים - גם בטוויטר של ynet
שיעור המימון הציבורי של ההשקעה במערכת הבריאות עמד ב-1995 על יותר ממחצית, אך עד 2006 ירד לשליש בלבד. מאז 2007 הוא שב לעלות, אך רוב המימון להשקעה עדיין מגיע ממקורות פרטיים, בכלל זה תרומות מהארץ ומחו"ל, הכנסות של המגזר העסקי והכנסות של תאגידי הבריאות בבתי החולים הממשלתיים. עוד עדות להזנחת המערכת הציבורית: מ-2008 עד 2010 עברה כרבע מההשקעה בבתי חולים בישראל להשקעה בבתי חולים פרטיים.
ב-2011 השקיעה ישראל כ-2.5 מיליארד שקלים ב"נכסים קבועים" במערכת הבריאות, כלומר במבנים ובהחלפת ציוד. שיעור ההשקעה נמצא במגמת ירידה (3.3 אחוזים לעומת 4.3 אחוזים בעשור שקדם). הפער בין ישראל למדינות המפותחות נותר עצום. בשנת 2010 הסתכמה ההשקעה לנפש בישראל ב-71 דולר. סכום זה עומד על כמחצית מההשקעה הממוצעת ב-21 מדינות ה-OECD שנבדקו (139 דולר בממוצע).
כותבי הדו"ח קובעים כי "ההשקעה הנמוכה עשויה לשקף בחירה של קובעי המדיניות: ייתכן שהם מעדיפים לשמור על יעילות גבוהה יחסית ולהשתמש בהון מצומצם באינטנסיביות רבה, גם במחיר של פגיעה בנוחות השירות לתושבים".
עוד קובעים מחברי הדו"ח כי ההשקעה הנמוכה במערכת הבריאות בישראל מתאפשרת באמצעות שליטה הדוקה של הממשלה בהיקף ההשקעות בתחום זה: הממשלה מנתבת את ההשקעה מתקציב המדינה, מאשרת את תוכניות הפיתוח של קופות החולים, מחייבת אישור מוקדם לכל בנייה או הרחבה של בתי חולים (גם במגזר העסקי), וכן מחייבת קבלת רישיון לכל מכשיר רפואי מיוחד כמו למשל MRI ו-CT. מדיניות קשיחה זו פוגעת ברמת השירות לאזרחים.
גם המחסור הצפוי בכוח אדם רפואי יקשה את ההתמודדות עם אתגרים אלה. מחסור זה משקף במידה רבה השקעה נמוכה בהכשרת רופאים, והוא מצריך פיתוח של מסגרות הכשרה נוספות. בתי החולים בפריפריה סובלים מתת-מימון, ובבנק ישראל מסבירים זאת בכך שהמימון מתקציב המדינה מתחלק בין בתי החולים באופן התואם את נתח הפעילות של כל אחד מהם, בתי החולים הגדולים (במרכז הארץ) נהנים בדרך כלל ממימון גדול במיוחד ממקורות תאגיד הבריאות שלהם. כך בסיכומו של דבר יש בבתי החולים הקטנים (והפריפריאליים) השקעות נמוכות יותר והציוד מיושן יותר.
מספר המיטות מהנמוכים בעולם
הדו"ח מאשר שוב את מה שידוע כבר שנים - שיעור מיטות האשפוז בישראל הוא מהנמוכים בעולם. בישראל יש רק 1.9 מיטות לאלף בני אדם, בעוד הממוצע ב-OECD הוא 3.4 לאלף. זו אחת מהסיבות המובילות לכך שהתפוסה בארץ היא הגבוהה בעולם המערבי עם 97 אחוז, לעומת הממוצע שעומד על 74 אחוז בלבד. משך האשפוז הממוצע בישראל הוא 4.3 ימים לעומת 6.3 ימים ב-OECD. כך ניתן להסביר את הצפיפות הרבה, האשפוזים במסדרון וזמני ההמתנה הממושכים - שפוגעים בטיפול הרפואי ומעלים את הסיכון ללקות בזיהומים.
לפי הדו"ח, המצב צפוי רק להחמיר. האוכלוסייה אמורה לגדול ולהזדקן, מה שיגרום לאשפוזים רבים נוספים, אך המדינה לא מתכננת להרחיב מספיק את מערך האשפוז. דווקא בתי החולים הממשלתיים ואלו השייכים לשירותי בריאות כללית, שהם רוב בתי החולים בארץ, השקיעו את הסכום הנמוך ביותר באופן יחסי. הם מחזיקים יחד 77 אחוז מכלל מיטות האשפוז בבתי החולים הכלליים בישראל, אך השקיעו רק 41 אחוז בתשתיות. בתי החולים ששייכים להדסה ושערי צדק מהווים 20 אחוז, אך השקיעו 33 אחוז.
רופאים לזכויות אדם, האגודה לזכויות האזרח ומרכז אדוה פרסמו תגובה משותפת לדו"ח, ומסרו: "מדיניות ייבוש ודרדור הרפואה הציבורית מסתתרת מאחורי מאות החלטות קטנות ואלפי הימנעויות מהחלטה. שחיקת התקציב המיועד לסל הבריאות ידועה זה עשור לפחות ומגיעה ל-30 עד 40 אחוז ממה שהייתה צריכה להיות אילו הסל היה מוצמד לעלותו האמיתית. בית המשפט תמך בעמדת קופות החולים לטובת תיקון התקציב, אבל האוצר הצליח למסמס את פסק הדין".
הם הזהירו כי "השיטה הנפסדת לפיה בתי חולים אמורים לגייס תרומות כבר עלתה גם בדו"חות מבקר המדינה שהדגיש את הפערים הנוצרים בין בתי חולים בפריפריה לעומת המרכז". הם קראו לכנסת הבאה להביא ל"תיקון יסודי של תקציב הסל, הוספת שני אחוזים באופן קבוע להוספת טכנולוגיות חדשות, תוכנית לצמצום פערים ומנגנוני פיצוי לפריפריה".
יו"ר שדולת הבריאות בכנסת, ח"כ אילון גילאון (מרצ), אמר: "קריסת מערכת הבריאות רשומה על שמו של נתניהו שהתנער מאחריות לבריאות האזרחים וייבש את המערכת לאורך שנים". ח"כ שלי יחימוביץ' (המחנה הציוני) הוסיפה: "בהובלתו ובהשראתו של נתניהו נשחקה מערכת הבריאות בישראל, שבעבר זכתה לפרסים מארגון הבריאות העולמי והייתה למופת בעולם. בכל שנה משנות כהונתו כראש ממשלה או כשר אוצר ספגה הבריאות הציבורית מהלומה אחר מהלומה. זו לא גזירת גורל אלא מעשה ידי נתניהו".
לפנייה לכתב/ת 
