האוצר והמשפטים נגד החטיבה להתיישבות
משרד האוצר פועל בתיאום עם משרד המשפטים לתיקון פרצות בהעברות התקציביות. אגף החשב הכללי ואגף התקציבים הקימו צוותי עבודה משותפים במטרה למפות את הבעיות שאפשרו לפוליטיקאים ולמקורביהם לקחת כספים מהתקציב ללא בקרה. תקציב החטיבה להתיישבות, שאינה כפופה לשקיפות, תופח כל שנה מ-60-50 מיליון שקל ביותר מ-600%
משרד האוצר ומשרד המשפטים מצויים בעיצומו של מהלך משולב להקטנת הפרצות בתקציב המדינה. לאחרונה מצאו את עצמם אגף התקציבים ואגף החשב הכללי במשרד האוצר מצאו עצמם בלב הביקורת הציבורית - כיצד נתנו לפוליטיקאים ולמקורביהם לנהוג בכספי תקציב המדינה כבשלהם ללא בקרה. בתגובה הוחלט בשני האגפים על הקמת צוותי עבודה משותפים כדי לוודא שלא נותרות עוד פרצות בתהליך התקצוב - לא בשלב ההחלטה על מתן תקציבים למטרות מסוימות (שבאחריות אגף התקציבים) ולא בשלב תשלום הכסף לגוף מסוים (שבאחריות החשב הכללי).
- כמה כסף עבר להתנחלויות? מהיום קל לדעת
- תקציב החטיבה להתיישבות זינק ב-600% מינואר
- תקציב ההתיישבות מוסתר "מחשש לבג"ץ"
>>> רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
במקביל בימים הקרובים צפוי צוות מיוחד מטעם היועץ המשפטי לממשלה לסיים דו"ח מקיף שעליו הוא עובד בחודשים האחרונים בנושא החטיבה להתיישבות - הזרוע המבצעת של הממשלה בהקמה וביסוס של יישובים כפריים ביהודה ושומרון, רמת הגולן, בקעת הירדן, הנגב והגליל. הצוות בראשות המשנה ליועץ המשפטי לממשלה דינה זילבר בוחן שורה רחבה של היבטים משפטיים בפעילות החטיבה, וכבר כעת ניתן לומר כי הדו"ח יכלול כמה המלצות דרמטיות, ובהן המלצה על פירוק החטיבה להתיישבות בגרסתה הנוכחית.
זילבר וליכט בודקים
הצוות של משרד המשפטים מבצע עבודה רחבת היקף בניסיון לבחון את כל הפרצות שמאפשרות לחטיבה להתיישבות ליהנות משורה של תנאים ששום גוף ממשלתי לא נהנה מהם, ובראשה הזרמת תקציבי עתק בכל שנה אף שבסיס התקציב של החטיבה נמוך יחסית. תקציב החטיבה להתיישבות נקבע בכל שנה סביב 60-50 מיליון שקל בתקציב המדינה, אך באופן קבוע תופח בשיעורי ענק של יותר מ־600%.
החטיבה אינה כפופה לכל שקיפות או בקרה, וכך מתאפשרים בה מנגנונים של הזרמות כספים שאינם מפוקחים. כפי שנחשף לאחרונה ב"כלכליסט", בין המנגנונים הללו: האופן שבו החטיבה מוציאה מכרזים, נותנת הלוואות, בוחרת את החברות המסחריות שנהנות ממנגנון התמיכות ועוד.
במשרד המשפטים פועל במקביל צוות נוסף בראשות המשנה ליועץ המשפטי אבי ליכט, שבוחן את מנגנון העברת התקציבים במסגרת כספים קואליציוניים, שנובעים מהחלטות שרי הממשלה - נושא שעומד במוקד חקירת המשטרה בפרשות השחיתות האחרונות.
כספים קואליציוניים הם תקציבים שמוסכמים בין שר האוצר או ראש הממשלה לבין השותפות בקואליציה, ומועברים למטרות שונות בלי פיקוח של ממש מצד משרד האוצר. בשנת 2015 למשל היו אמורים לעבור כחצי מיליארד שקל למטרות שונות עליהן החליטו הבית היהודי ויש עתיד בעת ההסכמות על תקציב 2015 בממשלה (שבסופו של דבר לא יצאו לפועל בגלל הקדמת הבחירות).
שלושה צוותים באוצר
כתוצאה מאותה בעיה כאמור הוקמו במשרד האוצר שלושה צוותים משותפים בראשות סגני הממונה על התקציבים אמיר לוי וסגני החשבת הכללית מיכל עבאדי־בויאנג'ו שסורקים וממפים את המקומות הבעייתיים בתקציב המדינה. בתוך כמה שבועות הם צפויים להמליץ כיצד לתקן אותם ולמנוע את העברת הכספים למטרות בלתי ראויות.
הצוות הראשון עוסק בעיקר בחטיבה להתיישבות, אך גם במשרד הפנים וברשויות המקומיות. בשבוע שעבר נערכה ישיבה רבת משתתפים בנושא החטיבה להתיישבות בשיתוף נציגים ממשרד המשפטים וממשרד האוצר על מנת לוודא שההמלצות של שני המשרדים ישתלבו אלה באלה.
ככל הידוע, הכוונה של האוצר היא לצמצם את מסלול העברת הכספים מהחטיבה להתיישבות אל הרשויות המקומיות השונות, ולהשאיר את החטיבה כגוף שמבצע בעצמו עבודות בינוי ופיתוח. מלבד החטיבה להתיישבות, צוות זה צפוי לבדוק את מערכי התמיכות והמענקים שמחלק משרד הפנים מדי שנה לרשויות המקומיות השונות שלא על פי נוסחה ברורה. מבקר המדינה כתב בעבר לא אחת על ההטיות הפוליטיות שנעשות בחלוקת תקציבים אלה.
הצוות השני מטפל בנושא התמיכות התקציביות של המשרדים השונים, צינור שמשמש בעיקר להעברת תקציבים לעמותות וארגונים מהמגזר השלישי. הצוות סורק ומאתר תמיכות תקציביות שבאופן חריג מגיעות אך ורק לארגון אחד או שניים על אף שהם אמורים להיות פתוחים לכל. במשרד החינוך, למשל, מתוך 260 מיליון שקל שמוזרמים בכל שנה מהמשרד לעמותות וארגונים שונים ישנם כ־20 מבחני תמיכות שכל אחד מהם מגיע משום מה רק לגוף אחד או שניים באופן קבוע. התופעה החריגה הזו נבדקת כעת. בנוסף, נבדקים תקציבי הפיתוח בתחום החינוך ובינוי הכיתות (יותר ממיליארד שקל בשנה) שמועברים לרשויות המקומיות בעיקר לפי שיקולים פוליטיים.
לבסוף, הצוות השלישי מתמקד בנושא התחבורה, ובעיקר בחברות שפועלות תחת משרד התחבורה ואחראיות על פיתוח תשתיות: נתיבי ישראל (לשעבר מעצ) וחברת נתע, האחראית על הקמת קו הרכבת הקלה בתל אביב וגוש דן.
לפנייה לכתב/ת 
