השיטה שתגרום לילדים להקשיב לכם - בלי צעקות

אלברט איינשטיין אמר שאי שפיות זה לעשות את אותו הדבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות. אז למה כשאנחנו אומרים לילד "אמרתי לך כבר מאה פעם ש..." אנחנו מצפים שבפעם ה-101 הוא יעשה? אנחנו לא צריכים להיות איינשטיין כדי להבין שמה שאנחנו עושים כנראה לא עובד.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

"הורים עושים את אותו הדבר שוב ושוב ותוהים למה זה לא מצליח, ומרגישים תקועים", אומר הפסיכולוג ד"ר אלי שגיא. "כדי שהם יקבלו תוצאה אחרת - עליהם לעשות בעצמם את השינוי, הילד לא ישנה מעצמו!".

בספרו החדש "הורות עכשיו" מציע שגיא - פסיכולוג, פסיכותרפיסט, בעל שני תארים בשיווק ושלושה בפסיכולוגיה, רעיון חדשני: לשווק לילדים את הרעיונות והדרישות שלנו. "אנחנו חיים בעידן השיווק", הוא מסביר, "החשיבה הזו קיימת בכל תחום. אנחנו משווקים את עצמנו כל הזמן: כל עובד משווק את עצמו לבוס שלו, גברים ונשים שיוצאים לדייט משווקים את עצמם, אנשים שמחפשים עבודה משווקים את עצמם למעסיקים. כולם. חוץ מהורים". מה שבעצם שגיא מציע הוא לקחת טכניקות שאנחנו מכירים מתחומי חיים אחרים, כלומר להיעזר בכישורים שכבר יש לנו - וליישמם בהורות.

<<כל החדשות, הטורים, המדריכים והכתבות בעמוד הפייסבוק של ynet הורים >>

עוד כתבות של רוני בערוץ הורים :

השיטה שתעזור לכם להיפטר מייסורי המצפון

כיצד משפיע סדר הלידה על אופי הילדים

איך אפשר באמת לקבל את הילדים ללא תנאי

אבל אין זמן! להתארגן בבוקר - בלי עצבים

"אבל אבא מרשה לי!"; כשהורים לא מסכימים

-איך אתה מאפיין את ההורים של היום?

"ההורות של היום מאופיינת בהשמת הילד במרכז. ההורים מג'נגלים כדי שלילד יהיה קל יותר, טוב יותר, גם על חשבון עצמם. כך הילד מתרגל שהכל סובב סביבו, וכשהוא לא מקבל מה שהוא רוצה או כשדורשים ממנו לעשות משהו שלא בא לו - הוא חושב שזו לא בקשה לגיטימית, כי הרי צריך לרצות אותו, ולא להיפך. ההורים מצדם חושבים 'אנחנו כל הזמן הולכים לקראתך' ומצפים לתגובה דומה מהילד. נראה להם לגיטימי שהילד יחזיר באותה מטבע. וכשהילד מסרב הם מתחילים להתעצבן ולכעוס, נכנסים למאבק, מטילים עונשים וסנקציות - שהם לא יעילים, כי המצב חוזר אחרי יומיים... והם נותרים חסרי אונים".

-נשמע מוּכר. מה אתה מציע להורים לעשות?

"הספר שם את ההורים במרכז: איך תוכלו להשיג את מה שאתם רוצים מהילד כשהוא לא משתף פעולה. במקום לריב איתו - תעצרו רגע ותחשבו אסטרטגית: איך אתם משווקים את זה. יש הורים שחושבים ששיווק הוא מילה גסה בהקשר לילדים. למה? זה לא אומר שום דבר רע על ההורה או על הילד, להיפך, זה אומר שאנחנו עדכניים ועכשוויים.

"הורים שמתנגדים לזה חושבים שזה לא בסדר שהם צריכים להתאמץ כדי לשכנע את הילד. זו תפיסת עולם שמרנית שאומרת 'אנחנו בתור ילדים שמענו בקול ההורים, אז למה אנחנו צריכים להתאמץ לגרום לילד לעשות, כשזה מובן מאליו שהוא צריך לעשות?'; אבל כן, הבאתם ילדים לעולם - אתם צריכים להתאמץ. הורות זה לא רק אושר וקלילות. זה לא פשוט לגדל ילדים, צריך להתאמץ".

כן, זו מניפולציה!

-אבל לא כולנו אנשי שיווק. אנחנו צריכים להיות כאלה כדי לשווק רעיון לילדים?

"אנחנו עושים זאת גם בלי שנקרא לזה כך. למשל, אם אנחנו רוצים לעודד ילד לאכול ואנחנו עורכים את הצלחת בצורה של פרצוף, או מכניסים את הירקות לתוך הקציצות, או אומרים 'הנה אווירון' כשהכפית בדרך לפה - כל אלה אסטרטגיות שיווק. ברגע שאני מודע לזה, זה שם אותי כמוביל הסיטואציה. זה לא 'כי אני אמרתי' - אלא 'כי אני שיווקתי'. הרעיון של שיווק הוא: אני אומר את זה בצורה כל כך חכמה, שהילד יחשוב שזה רעיון טוב!".

-זו לא מניפולציה?

"כן, אנחנו עושים מניפולציה על הילדים! למה בכל מקום אחר מניפולציה לא בעיה, אבל בהורות זו בעיה? גם הילדים עושים עלינו מניפולציות! אם אף אחד לא סובל מזה, מה הבעיה?".

ד"ר אלי שגיא. "למה בכל מקום אחר מניפולציה לא בעיה, אבל בהורות זו בעיה?"(צילום: עדי ארד)

-אתה מציג בספר 22 שיטות שיווק, ביניהן "מיתוג מחדש", "חיזוק החוזקות", "התמקדות בתועלת", "חיקוי של מוביל דעה", "שימוש בג'ינגל", "מועדון חברים" ועוד. איך בוחרים את האסטרטגיה הנכונה?

"האל"ף-בי"ת של שיווק זה להכיר את הלקוח. במקרה הזה, הילד. לפני שפועלים, עוצרים רגע, מתייעצים בינינו, ההורים: מה מדבר לילד שלנו? מה מנחה אותו? מה הוא רוצה? אם נמצא מה שהוא רוצה, נוכל לקשור בין מה שאנחנו רוצים לבין מה שהוא רוצה - ואז יש לנו win-win. וזה שיווק. כל הורה מכיר את הילד שלו, ויכול לבחור את האסטרטגיה המתאימה לו.

"למשל, הורים שרוצים שהילדה תקרא ספרים, והילדה לא רוצה. אם הילדה אוהבת למשל מסעדה מסויימת, אפשר להציע לה: 'תקראי ספר בחודש - ותוכלי לבחור את המסעדה שנלך אליה בחודש הבא'. אני לא מתנה את זה 'אם לא תקראי - לא נלך למסעדה'. נלך בכל מקרה, אלא שהפעם נתחשב בבקשה שלך. מה יוצא לי מזה? אל"ף, הפסקתי לריב עם הילדה; ובי"ת, הילדה תיחשף לקריאת ספרים, וייתכן שאחרי תקופה יצרנו לה הרגל חדש, והיא תאהב לקרוא ספרים (שיטת השיווק הזו מכוּנה בספר 'תוכנית נאמנות')".

-האם זה גם עובד בנושאים "כבדים" יותר, כמו בעיות אכילה?

"אם אין בעיה פסיכולוגית, הגישה השיווקית תספיק. כשהאכילה היא כלי למשחק כוחות בין הורה לילד, זה כי ההורים עושים אותו הדבר. כשלילד יש אינטרס לא לאכול ואין בעיה עמוקה מאחורי זה, אפשר לאמץ את אחת האטסרטגיות, למשל: 'אחרי שתאכלי פרי, תוכלי ללכת לחוג הריקוד שאת אוהבת'; 'הכל או לא כלום' זה מלחמה, אבל שיווק זה משא ומתן כל הזמן. למה לעשות משא ומתן עם הילד? כי אנחנו חיים ב-2015, והכל משא ומתן. ואם אני מתחיל ב'תאכלי שני פירות' ואנחנו מגיעים ל'תאכלי פרי אחד' ובסוף היא תאכל חצי פרי - זה כבר יותר ממה שהיא אכלה אתמול".

עצור ולך לחשוב

בתחילת הספר פורס שגיא 22 אסטרטגיות שיווק, ובהמשך מציג מצבי קונפליקט נפוצים בין הורים לילדים (להתלבש, לאכול, לקבל תרופה,

להיות חברותי, להיות עצמאי יותר, להפסיק לפחד, לצמצם זמן מסך ועוד) ואת האסטרטגיות שיכולות להתאים להם. הספר מחולק לפני קבוצות גיל, ולראשונה עוסק לא רק בגיל הרך, כמו רוב מדריכי ההורות, אלא מתאים מגיל שנה עד 18 - כל גיל ומצבי הקונפליקט האופייניים לו, והאסטרטגיות שיכולות להתאים לכל אחד מהם.

-מהי האסטרטגיה היעילה ביותר לדעתך?

"האסטרטגיה הכי קריטית, שהיא המפתח לכל ואני מציע לאמץ אותה ראשונה, היא 'שמירה על פרופיל נמוך'. זו אסטרטגיה שחברות מאמצות כשהן נמצאות תחת התקפה (למשל, תנובה עם הסיליקון). מה שנכון לעשות במקרה כזה הוא לתת תגובה קצרה ולהוריד פרופיל, כלומר לשתוק. ואחרי שהרוחות שוקטות - לחשוב מה עושים.

"הורים שנמצאים בקונפליקט עם הילד חושבים 'אם אוותר לו עכשיו, הוא יחשוב שמהיום והלאה זה מותר - הוא ניצח'. השמירה על פרופיל נמוך מאפשרת ללכת הצידה, לקחת פסק זמן לחשוב איך לשווק לילד את הדבר הזה, ולבוא מחר עם אסטרטגיה. אם הצלחתם - זה יכול ליצור שינוי עמוק ומדהים.

"השינוי הראשון הוא שההורה יוותר על המחשבה שאם הוא יוותר לילד עכשיו - קרה אסון, שזה ייצור תקדים מסוכן לעתיד. תאמר לילד: 'אני לא רוצה לריב. אני לא מתייחס לזה יותר. אחשוב מה לעשות, וכשאחליט - אודיע לך'. ברגע שההורה מסוגל לעצור, לתת תגובה קצרה ולהפסיק את הסחרור הזה של המריבה - הוא הופך להיות מוביל; הוא הופך למודל איך מתמודדים במצבי תסכול; הוא נתפס כאדם חושב, כדמות לשאת אליה עיניים. אם אתה לא יודע מה לעשות, עצור ולך לחשוב. לא לחשוב למה הילד שלי עקשן ומרדן ומה עשיתי רע שהוא מגיב אליי ככה - אלא לחשוב איך תשווק לו מה שאתה רוצה ממנו".

הכותבת היא מאמנת אישית להורים בהסמכת מכון אדלר. לעמוד הפייסבוק של רוני