נשים מצביעות למען נשים? "לא הכי חשוב"
סקרים מראים שכמחצית מהנשים מושפעות מ"שיקולים מגדריים" כשהן מגיעות לקלפי. "הסוגיות חשובות, אבל לא יקבעו איזה פתק אשים", מסבירות האחרות. גם הגברת הייצוג אינה מניע, או פתרון: "יש ח"כיות שמאמצות סדר יום גברי"
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
בסקר שערכה לאחרונה תנועת נעמת, שנתונים ממנו מתפרסמים עתה לראשונה, עולה כי 29% מהנשים דיווחו שייצוג הולם של נשים במפלגה יגדיל את הסיכויים שיצביעו עבורה (לעומת שיעור נמוך יותר של 22% מהגברים). עוד עלה כי 53% מהנשים ייטו להצביע למפלגות שמקדמות נושאים שהוגדרו "מגדריים" - צמצום פערי שכר בין נשים לגברים, סבסוד מעונות יום, הארכת חופשת לידה בתשלום ועוד - לעומת 44% מהגברים.
"כשאני מסתכלת על נושאים כמו אלימות נגד נשים, חופשות לידה וכדומה זה חשוב לי יותר מביטחון, אבל לא זה מה שיגרום לי לשים פתק למפלגה מסוימת", היא ממשיכה. "אין גם דמות נשית מסוימת שתגרום לי להצביע לה. גם פעילות של חברת כנסת ספציפית בזירה הנשית, לא משנה עד כמה היא תהיה מוצלחת, לא תגרום לי להצביע למפלגה מסוימת שלדעתי היא לא אופציה להצבעה".
ריבוי נשים לא שווה בהכרח מהפך
הנשים במשפחתה של צליל סבורות שגם הייצוג הנשי במפלגה אינו השיקול הקובע. "לא משנה לי אם בראש המפלגה עומד גבר או אישה, העיקר שיהיה בן אדם ישר", מוסיפה סבתה רחל עמיר בת ה-81. "אני חושבת שאין מספיק נשים אבל יש דברים שקצת השתנו השנה". גם האם לימור מודה: "זה ליטוף לאגו שיש נשים שמצליחות ומגיעות למעמד גבוה, אבל מספר הנשים זה לא מה שגורם לי לבחור במפלגה".
לאורך השנים גדל מספר הח"כיות: בכנסת הראשונה היו חברות רק 11 נשים, ובאחרונה, 19 במספר, כיהנו 27 ח"כיות. בין הנשים החדשות שכנראה יזכו במרס לכיסא במשכן: עו"ד רויטל סוויד, אשת התקשורת קסניה סבטלובה, סגנית ראש העיר ירושלים רחל עזריה, ראשת העיר ערד טלי פלוסקוב, ד"ר ענת ברקו ונאווה בוקר.
"זה שיש הרבה נשים לא מבטיח שיהיה מהפך בתפיסות השוביניסטיות שהחברה הישראלית עדיין לוקה בהן", היא מדגישה. "החברה שלנו פטריאכלית מאוד, וכל עוד נהיה מדינה שהנושא הביטחוני הוא מרכזי בתוכה - העניין הזה לא ייפתר".
חסרה תוכנית לצמצום פערים ולמאבק באלימות
לכנסת ה-20 לא חסרים נושאים שבהם תצטרך לטפל. "זה שנים חל קיפאון של כל המערכות בטיפול בתופעת האלימות במשפחה", מציינת לדוגמה רבקה נוימן, מנהלת האגף לקידום מעמד האישה בוויצו. "היקף השירותים לא מותאם למספר המשפחות הזקוקות לטיפול מדי שנה, וכמות צווי ההגנה המופרים ללא כל אכיפה מצד מי שאמור להגן על הנשים היא בלתי נסלחת.
"בינתיים, 200 אלף נשים מוכות, 15 נשים נרצחות בממוצע מדי שנה ו-65 תיקים נפתחים במשטרה מדי יום כשברקע שופטים סלחניים", היא ממשיכה לפרט. "ללא טיפול רב-מערכתי ויסודי בתופעת האלימות כלפי נשים, נשים ימשיכו להירצח. הגיע הזמן להפסיק לעצום את העיניים - התופעה הזו לא הולכת להתפוגג מאליה".
ד"ר גלית דשא, שכיהנה עד לאחרונה כמנכ"לית שדולת הנשים בישראל, שמה את הדגש על נושא אחר: "היעד המאתגר ביותר המונח לפתחה של הממשלה הבאה הוא החלטת הממשלה הקודמת בנושא קידום שוויון מגדרי והטמעת חשיבה מגדרית. השנים האחרונות החלישו את מעמדן של נשים בשוק התעסוקה, פערי השכר עומדים על 17 עד 35 אחוזים, והם לא הצטמצמו במידה שבה עלה מספר הנשים המנהלות במשק".
לדבריה, "נשים נמצאות בתחתית סולם השכר והדרגות בשירות הציבורי והפרטי, ונאלצות לעבוד במשרות חלקיות בגלל כפל התפקידים בבית ובמשפחה. בנוסף, תפיסת מעמדה של האישה בתחומי דיני משפחה בישראל פגומה בהיותה נשענת על משפט דתי פטריארכלי שמפלה נשים ומגדיר אותן כרכוש הגבר. גם בעניין ההגנה על נפגעות תקיפה מינית ועל נפגעות סחר בנשים נעדרת תוכנית לאומית מסודרת ומאורגנת שתציב מטרות ויעדים מרחיקי לכת".
לצד זאת, בקרב ארגוני הנשים רואים בחיוב למשל את הביקורת שספגה מפלגת הליכוד בגלל ייצוג נמוך של נשים ברשימתה. "במשך שנים רבות לא התייחסו לנשים כקבוצה פוליטית מובחנת, ומיעטו להתייחס לצרכים ולנטיות שלהן בזמן מערכת הבחירות", מעירה יו"ר נעמת, גליה וולוך. "נראה שבמערכת הבחירות הנוכחית מתגבשת ההכרה בדבר חשיבותו ופוטנציאל ההשפעה של 'הקול הנשי' על התוצאות".
מנגד, במפלגות החרדיות גם השנה לא שובצו נשים, מה שמעלה את השאלה לאן יילך הקול הנשי-החרדי. רות קוליאן, העומדת בראש רשימת הנשים החרדית "ובזכותכן", מאמינה כי תצליח לגרוף קולות נשים בציבור החרדי. "ח"כים חרדים מרשים לעצמם לא להגיע להצבעות על הצעות חוק למתן קצבאות לעקרות בית, והזלזול המופגן אל מול מצוקות נשים גרם לנו להבין שאין מי שדואג לנו. יש פחד בקרב קהל הבוחרות, אבל אני מאמינה שהנשים החרדיות יצביעו לנו בסתר".
לפנייה לכתב/ת 
