האיש שידע יותר מדי

אמש פורסם כי בנק HSBC בשווייץ סייע ללקוחותיו העשירים להעלים מסים בהיקף נרחב. בין לקוחות הבנק: מלך ירדן עבדאללה השני והדוגמנית אל מקפירסון. לבנק יש גם למעלה מ-6000 לקוחות ישראלים. חושף הפרשה שהחלה ב-2007 היה עובד הבנק, מהרווה פלצ'יאני. להלן קטעים נרחבים מהראיון הבלעדי שהעניק ל"ידיעות אחרונות" לפני שנתיים. 

"הראיון יתקיים מחר ב-‭.17:00‬ שומרי הראש שלי יאספו אותך מתחנת רכבת X במדריד, הוראות נוספות תקבלי במהלך היום". אלה ההוראות שקיבלתי מהרווה פלצ'יאני (Herve Falciani) יממה לפני הראיון שעמדתי לערוך איתו. איפשהו במדריד העצומה מסתתר אחד האויבים הגדולים של מערכת הבנקאות השוויצרית ושל גני העדן הפיסקליים בכלל, ואותו אני אמורה לפגוש. מתי, היכן, איך? הכל מסתורי, בדיוק כמו ההיסטוריה שאופפת את האיש.

כתבות נוספות בנושא: 

• כמה יש להם בבנק? עבדאללה 41 מיליון דולר, אל מקפירסון: 12.2 מיליון 
• הונאת ענק בבנק HSBC בשווייץ: סייע ללקוחות להעלים מסים
  

אני מגיעה לבירה הספרדית בשעות הבוקר המוקדמות. בארבע אחר הצהריים, שעה לפני הפגישה המתוכננת, אני עדיין ממתינה לרכב בלתי מזוהה שיאסוף אותי. ואז מגיעה הנחיה נוספת: "רכב משטרה יאסוף אותך מתחנת מטרו ‭."X‬ דרוכה ומתוחה אני עולה על הרכבת לתחנה ‭.X‬ ביציאה מחכה לי רכב אזרחי, ממנו יורד צעיר שמזדהה כשוטר. אני מוודאה פעמיים שאכן מדובר בנציג משטרת ספרד, והוא מצידו מוודא שאין עימי חפץ חשוד, סורק את חפציי ורושם את פרטיי. "לאן נוסעים‭"?‬ אני שואלת וזוכה לשתיקה מנומסת, "ממניעים ביטחוניים כמובן‭,"‬ מסביר השוטר.

מעולם לא חשבתי שאככב בסרט מתח, אבל פגישתי עם אחד האנשים המבוקשים ביותר בנושא עבירות בנקאיות לא נראתה רחוקה מסצינה מסרט כזה. השוטר מוודא שה־GPS בנייד שלי מנוטרל, מבקש לכבות את המכשיר, לשלוף את הסוללה ולהשאירה אצלו עד תום הראיון. "אסור לקחת סיכון, זה לביטחונו האישי‭,"‬ הוא מסביר ומקבל הנהון הסכמה מבן זוגו שליד ההגה. ברור לי שאין מקום לוויכוחים.

הרכב נעצר מול בית קפה הומה. איך לא חשבתי על זה קודם, אני מרגיעה את עצמי בדממה, בנסיבות כאלה אין דבר נכון יותר מנקודות מפגש ציבוריות והומות כמו זו.

רבע שעה אחרי, מגיע פלצ'יאני. הליכה זקופה, חיוך נבוך, בג'ינס וחולצת כחולה. קשה להאמין שזה האיש שמנהל סביבו סוללת אבטחה הדוקה שכזו, אבל יש לו סיבות טובות. ב־2008 הוא חשף את האוצר הכמוס ביותר של סניף הבנק הבריטי HSBC בז'נבה שבו עבד: ‭130,000‬ פרטי חשבונות של לקוחות, ובהם מעלימי מס מעשרות מדינות. במילים פשוטות: זהב טהור, בור בלי תחתית של סכומי עתק שעקפו את רשויות המס בארצותיהם ושטו לחוף מבטחים שוויצרי. החשיפה הזו הביאה אחריה צונאמי. יש מי שטענו שפלצ'יאני עשה מה שעשה ממניעים של כסף.

הוא ביקש למכור את הרשימות ולקבל תמורתן הון. הוא טוען כי עשה זאת אך ורק מתוך רצון להביא ליתר שקיפות ופיקוח על המערכת הבנקאית בשווייץ, שהיא גן עדן למעלימים מכל העולם, ובאירופה בכלל. "מעולם לא ביקשתי כסף‭,"‬ הוא אומר לי בראיון. "המטרה שלי היא שתתפתח שליטה על המערכת שמבריחה כסף החוצה. התנהלות הבנקים בשוויץ היא מאפיונרית. כולנו צריכים שתהיה לנו אפשרות לסמוך על המערכת. כולנו רוצים אמינות ושקיפות‭."‬

בעלי חשבונות בבנק HSBC

החיים כדרמת מתח 

מאז שהחליט פלצ'יאני להילחם נגד מדיניות הבנקים בשוויץ, עברו חייו להילוך מהיר וצברו את כל המרכיבים הנחוצים לדרמת מתח מסחררת, לפחות לפי דבריו: הוא, לטענתו, נחטף על ידי סוכנים חשאיים "ככל הנראה מהמוסד‭,"‬ נשלח על ידיהם למשימה סודית בלבנון (יחד עם אישה שהייתה, אולי, מאהבת שלו),‬ הפך מטרה לעברייני צווארון לבן, סוחרי סמים, מלביני הון וטרוריסטים שמאוימים מפעילותו נגד העלמות מס, הואשם על ידי שוויץ בגניבת מידע, נמלט לצרפת, ובעיקר - מסר את המידע העצום ורב־ההשפעה שבידיו, על ‭130,000‬ חשבונות הבנק, לשלטונות צרפת. אחר כך נמלט לספרד, נעצר, ובאחרונה דחה בית דין במדריד את בקשת שוויץ להסגירו.

היום הוא חי במקום מסתור במדריד, תחת אבטחה כבדה של משטרת ספרד, בתחושה מתמדת של איום על חייו, רחוק מאשתו ובתו בת השבע, ואומר: "זה כנראה הגורל שלי, סוג של שליחות. המחיר ששילמתי עד עכשיו היה כבד מאוד, ואין לי כבר מה להפסיד‭."‬ בראיון אומר לי פלצ'יאני, שכמו שסייע בידי צרפת, ספרד, איטליה ומדינות אחרות להילחם בתופעת העלמות המס בכך שהעביר להן מידע, הוא מוכן לסייע גם לישראל.

כשהוא נשאל האם בין לקוחות הבנק היו גם ישראלים, הוא מסרב לרדת לפרטים, אבל אומר: "ברור שיש בישראל אנשים, כמו במקומות אחרים, שיש להם שתי אזרחויות ושיכולים להחזיק חשבונות תחת שני שמות. אבל זה קורה בכל מקום. מדברים הרבה על 'רשימת פלצ'יאני'‬ אבל רשימת מעלימי המס זה רק חלק קטן מהסיפור. צריך לטפל לא רק באנשים, אלא בשיטה. האינפורמציה שיש בידי מוכיחה כי הבנקים השוויצריים מנהלים מלחמה כלכלית. הם האויב. ומדובר באויב דינמי שיודע להתאים עצמו לצעדים שקובע החוק במאבק נגד הלבנות הכספים‭."‬

פלצ'יאני. "מוכן לסייע לישראל"(צילום: AFP)

"לא גנבתי"

הרווה פלצ'יאני (40)‬ נולד בנסיכות מונקו לאם יהודייה שהיגרה ממרוקו ולאב בנקאי. עוד מלידה נשם את אווירה הנוצץ של הריביירה הצרפתית. בשנת 2000 החל את הקריירה הבנקאית שלו בבנק HSBC במונקו, כשהיה עדיין "בנק ספרא‭."‬ שנתיים לאחר מכן עבר לסניף בז'נבה כדי לשפר ולייעל את מערכות הנתונים והבקרה של הבנק. סביר להניח שלא הוא ולא מנהליו לא תיארו לעצמם לאן יתגלגל השיבוץ התמים הזה. לטענת ‭,HSBC‬ בשנים 2006־2008 העתיק מהנדס התוכנה פרטי חשבונות סודיים למחשב המקינטוש האישי שלו במטרה למכור אותם, ללא הצלחה. פלצ'יאני מכחיש.

בראיון איתי הוא מספר איך הכל התחיל: "אחרי תקופה ארוכה של עבודה ראיתי בבנק דברים שהדהימו אותי. כל צורת הניהול של החשבונות ב־HSBC מעודדת פעולות של הלבנת הון. מעניינת אותם רק אחזקת החשבון, תוך התעלמות מוחלטת ממקור הכסף. ומצד שני, הם לא מסוגלים לאבטח את פרטי הלקוח. עובדה, החומר הזה הגיע גם אליי‭."‬

אתה גנבת אותו?

"לא. לי מעולם לא הייתה גישה לפרטים סודיים. אני הייתי הבוס, בראש צוות שפיתח תוכנות לארגון הפנימי של הבנק, והתעסקתי רק עם התוכנות עצמן. הפרטים האלה הגיעו אליי, ולא משנה איך. החשוב הוא שאני העברתי אותם למערכות המשפט‭."‬

ניסית לדבר עם מנהלי הבנק?

"בוודאי. הצעתי לבנות מערכת בקרה שתייעל את אבטחת הנתונים, אבל כל מה שעניין אותם הייתה הסתרת האינפורמציה ונקיטת עמדה של אי־שקיפות האופיינית למערכת. פניתי לרשויות בשוויץ, אבל גם הן התעלמו‭."‬ הבנק טען בעבר בתגובה להאשמות כי פלצ'יאני מעולם לא דיווח או הציע הצעה בעניין זה לממונים עליו.

משימה סודית בלבנון

באוגוסט ‭,2007‬ טוען פלצ'יאני, הוא נחטף בז'נבה על ידי שני גברים חמושים שהציגו עצמם כסוכני המוסד. הפרק הזה בפרשת פלצ'יאני היה ונותר, גם אחרי המשפט שהתנהל נגדו, עמום למדי, שלא לומר הזוי.

מה הסוכנים רצו ממך?

"הם אמרו לי שהם חושדים שארגון חיזבאללה מנסה לחדור למערכת הבנק שבו עבדתי, ולהשתמש בחשבונות של הלקוחות לצורכי טרור. הם ביקשו שאדווח להם על כל פעילות חשודה. היום אני כבר לא בטוח שהם באמת היו סוכני מוסד, אבל זה גם לא משנה לי, אני רק מודה להם שהם פתחו לי את הדרך לעזור למערכת המשפט והצדק‭."‬

ולמה פנו דווקא אליך?

"כי הייתי היחיד שהזהיר מהבעייתיות במערכת הבנקאית. הם כנראה ידעו שאני מנסה ליידע את השלטונות על חוסר האבטחה של המערכת ועל הסכנות הכרוכות בה. גם להם וגם לי הייתה מטרה למנוע שהפרטים יגיעו לידיים מלוכלכות, כמו החיזבאללה‭."‬

עוד סיפר פלצ'יאני, כי חודשים ספורים אחרי החטיפה שלחו אותו הסוכנים למשימה מבצעית בלבנון: לעניין בנקים מקומיים ברשימת הלקוחות שהייתה בידו. הוא לא נסע לבד. שלובה זרוע בזרוע איתו עלתה על הטיסה, שיצאה בפברואר 2008 מז'נבה, ג'ורג'ינה מיכאל, צעירה בעלת אזרחות לבנונית־צרפתית.

בראיון איתי נשאר פלצ'יאני עמום בכל הקשור לסיפור לבנון, אבל אומר בהחלטיות: "המטרה לא הייתה למכור את המידע. המטרה הייתה להדליק נורה אדומה אצל השלטונות השוויצריים, ולאותת להם על הכשלים במערכת האבטחה הבנקאית. הכל היה חלק מאסטרטגיה שתוכננה יחד עם אותם סוכנים. בגדול, הם גם יכלו להרוג אותי, לא היו לי הרבה ברירות, הייתה לי משימה להשלים, והיא הייתה מאוד מסוכנת. זה היה קשה, אבל עברתי אותה בשלום‭."‬

בריחה בחסות ארה"ב

אחרי כשבוע בבירה הלבנונית, חוזרים השניים לז'נבה, ופלצ'יאני מחליט להציע את רשימת הלקוחות הסודית שלו לרשויות בצרפת, "בהמלצת הסוכנים החשאיים, ולאור חוסר העניין של השוויצרים ברשימות‭."‬ רק אז, בדצמבר ‭,2008‬ כעשרה חודשים אחרי הנסיעה ללבנון, עוצרים אותו שלטונות שוויץ לחקירה. "הם רצו לדעת אם ניסיתי למכור את המידע בלבנון, אבל למעשה מה שהלחיץ אותם זה החשש שהרשימה תגיע למערכת המשפטית. עובדה, הם עצרו אותי רק אחרי שעניינתי את רשויות צרפת‭."‬

פלצ'יאני שוחרר עוד באותו היום, ו-24 שעות אחר־כך כבר עזב את ז'נבה והתמקם בבית הנופש המשפחתי בעיירה הצרפתית קסטלאר לא רחוק מהגבול האיטלקי. המיקום היה מחושב היטב: לפלצ'יאני יש שני דרכונים, צרפתי ואיטלקי, ושתי המדינות האלה לא מסגירות את אזרחיהן.

בתגובה הוציאו השוויצרים צו מעצר בינלאומי נגדו, בחשד לגניבת מאגר נתונים של לקוחות הבנק. הם ביקשו מרשויות צרפת לעצור אותו ולשלוח להם את הנתונים השמורים במחשבו הפרטי. צרפת שלחה לביתו את אריק דה מונגולפייה, התובע הכללי של הריביירה הצרפתית, שלאור הממצאים שגילה החליט אכן לפתוח בחקירה, אך להפתעתם - לא נגד פלצ'יאני, אלא נגד החשודים בהעלמות המס שאת שמותיהם חשף.

מי מהווה איום עבורך?

"כל מי שנהנה מחוסר השקיפות של הבנקים: מאפיונרים, סוחרי סמים‭...‬ אני מייצג את המלחמה נגדם‭."‬ לדבריו, האמריקאים, שהיו מעורבים גם הם בחקירת העלמות מס בעקבות החשיפה, המליצו לו לעבור לספרד למען ביטחונו האישי, ולא במקרה: שבועיים אחרי שברח לספרד, ביולי ‭,2012‬ פירסמה הוועדה לביטחון פנים של הסנאט את חקירתה על מחדלי HSBC והאשימה את הבנק שהיה צינור להעברת כספי עסקאות סמים ממקסיקו לארה"ב, וכן להעברת כספים לבנקים המקושרים לארגוני טרור. 

פלצ'יאני ישב בכלא כחמישה חודשים, השתחרר על תנאי, ובמאי האחרון הועמד לדין. בית המשפט במדריד החליט שלא להסגירו לשוויץ וקבע: "אי אפשר להילחם נגד חוסר השקיפות והמרמה, ומצד שני להעניש את אלה שמזהירים ומדווחים עליהן‭."‬

עם אילו מדינות אתה משתף פעולה?

פלצ'יאני: "אני לא יכול לפרט, אבל כל מדינה יכולה כיום לבקש את החומר מספרד או צרפת. למערכות המשפט בספרד ובצרפת יש את כל האינפורמציה, ואני מנסה לעזור להן להבין איך אפשר להילחם נגד חוסר השקיפות הפיננסית".

למה לא באת לישראל? כבן לאמא יהודייה לא הייתה אמורה להיות לך בעיה.

פלצ'יאני מחייך ונראה כי הרעיון נוחת עליו בהפתעה, למרות שהוא מספר שיש לו בארץ קרובי משפחה, ושהוא זוכר חגים יהודיים, "ובעיקר את הקינוחים מהחגים‭:"‬ "אשמח לעזור לישראל, אבל היה לי חשוב להישאר באירופה. המאבק הזה צריך להתחיל פה. אמריקה נלחמת בחוסר הפיקוח הפיננסי. אירופה לא. ומי שמשלם את המחיר זה האדם הפשוט‭."‬

אתה יכול לנהל היום חיים רגילים?

פלצ'יאני צוחק שוב, ולא קשה לזהות את המרירות בקולו. "חיים רגילים? ממש לא. מה שאני והמשפחה שלי עוברים היום זה קשה. הילדה שלי בת שבע, לא ראיתי אותה כבר שנה. אבל החלטתי ללכת עם המאבק הזה עד הסוף למרות המחיר הכבד‭."‬

בתום הראיון פלצ'יאני לוחץ את ידי בנימוס ונפרד לשלום. הוא נעלם מיציאה אחורית, ושומרי הראש מחזירים לי את סוללת הטלפון שלי, כולל הנחיה: "תדליקי את המכשיר רק אחרי חמש דקות של נסיעה מהמקום‭."‬ הוא אמנם שוחרר מהכלא, אבל ספק אם אפשר לקרוא לזה חופש.

הכתבה המלאה התפרסמה לפני שנתיים במוסף ממון של ידיעות אחרונות