שרידי "בן דוד של הדינוזאור" התגלו בערבה
חלקי מאובן של זוחל ימי קדום בן 85 מיליון שנה נמצאו ליד המושב פארן, שהיה אז ים רדוד ומלא בבעלי חיים. זו הפעם הראשונה שממצאים כאלו מתגלים בישראל
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
ביבי חביבי // החדש של נוי אלוש // רק ב-ynet
"לא מדובר בדינוזאור שהיה חיה יבשתית אלא ב'בן דוד' שחי בים רדוד של עד 200 מטר", הסביר אחד החוקרים, ד"ר חנן גינת. אורכו המקורי של הזוחל הימי היה כשמונה מטרים, צווארו היה ארוך למדי והוא ניזון כנראה מדגים. חלקים משלדים של אותו מין נמצאו בעבר באיראן, בירדן, בסוריה ובמרוקו, והפעם התגלו שרידי המאובן כחמישה קילומטרים דרומית למושב פארן שבערבה.
"עצמות השלד נמצאו בסלע גיר עשיר במאובנים מיקרוסקופיים המעידים על סביבה ימית פתוחה בעלת פוריות גבוהה - כלומר היו שם הרבה מאוד בעלי חיים ימיים", המשיך ד"ר גינת. "מיקומם הסמוך של חלקי העצמות, כמו גם אופי הסלע שבו התאבנו מעידים על כך שהזוחל הימי נמצא היכן שמת. זה הזוחל הימי הראשון מסוגו בתקופה הזאת שנמצא בישראל, בעבר נמצאו כאלה במדינות ערב".
מציאת מאובן ממין זה בסלע מאפשרת לצוות המחקר לשחזר את תנאי
הסביבה והחי הקדומים באזור הערבה, שבו היה קו החוף של האוקיינוס הקדום "טתיס". שרידי הזוחל הימי וכן מאסף המאובנים המיקרוסקופיים הסובבים אותו מעידים כי זו הייתה סביבה ימית בעומק של עד 200 מטר, עשירה בחומרי מזון ובפעילות ביולוגית מוגברת של בעלי חיים, קטנים וגדולים.
החפירות נערכו במסגרת מחקר משותף שעורכים בשנה האחרונה ד"ר גינת וד"ר שרית אשכנזי-פוליבודה ממרכז מדע ים המלח והערבה של משרד המדע. גדעון רגולסקי, חוקר ממרכז המדע, היה הראשון למצוא את העצמות כשזיהה במהלך סקר ארכיאולוגי עצם חשופה על פני השטח המדבריים. בעקבות כך ערך צוות מהמרכז חפירה פליאונטולוגית במקום ובמהלכה נחשפו בשבועות האחרונים חלקים נוספים של השלד.
לפנייה לכתב/ת 
