ריבלין רומז על התנגדות לנאום נתניהו בקונגרס: "בואו נדבר בבית"

האיש שיכריע על מי להטיל את הרכבת הממשלה יוצא בביקורת חריפה על הקמפיינים של המפלגות המתמודדות בבחירות לכנסת. "לעומת המציאות הזועקת, המערכת הפוליטית עסוקה בקריאייטיב - ביצירת סרטונים ויראליים וסיסמאות", אמר הערב (יום א') נשיא המדינה ראובן (רובי) ריבלין. "הציבור הישראלי, כך אני מרגיש, עייף. הוא מאס בניסיונות לסמם אותו בסאטירה או בכוכבנות". הוא תקף גם ברמיזה את הנסיעה של נתניהו לנאום בקונגרס.

רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר

ריבלין, שאמר את הדברים בפתיחת הכנס השנתי של המכון למחקרי ביטחון לאומי, הוסיף: "הציבור הישראלי מחפש אופק, תקווה. הוא רוצה לשמוע פתרונות. הוא מייחל למנהיגות המונעת מתוכן ומערכים, כזאת שמסגלת לקבל הכרעות". בהמשך ציין הנשיא כי על המועמדים להתרכז בסוגיות הבוערות כגון המגמות המאיימות במזרח התיכון, יחסי ישראל והפלסטינים והמצב הכלכלי-חברתי.

על הנאום בקונגרס של נתניהו, אמר ברמיזה: "אני מאמין, כי אם אנחנו מוצאים לנכון לדבר בבימות בינלאומיות רלוונטיות על הסכנות האורבות והאיומים המסוכנים, על אחת כמה וכמה שמוטל עלינו לדבר בישירות, באורך רוח, ובעברית, לאזרחנו שבבית. אין לנו בוחרים אחרים. אין לנו בחירות אחרות. ואין לנו בית נבחרים אחר. אזרחי ארצנו קודמים. את מה שיש לנו לומר בואו נאמר, לכל הפחות, גם כאן בבית".

ביקורת חריפה. הנשיא ריבלין(צילום: רויטרס)

בהתייחסו לנושא הביטחוני אמר הנשיא כי "אני מוכרח לומר שאני חש דיסוננס. בצפון אנחנו עומדים מול קו חזית חדש של ציר התנגדות פונדמנטליסטי שיעי - חזית קדמית נוספת של איראן וחיזבאללה בתוככי סוריה. מדינות יציבות בגבולנו רועדות מאימת דאעש וגרורותיו השונות של הפונדמנטליזם הסוני. במזרח הפלסטינים לא מתייאשים מהפעלת נשק לא קונבנציונלי בזירה הבינלאומית, ונוחלים הצלחות לא מבוטלות. בדרום, חמאס ממשיך להתחפר בעזה ואנו עומדים מול הפיכתו של סיני למערב פרוע. זוהי החזית הביטחונית".

על המצב הכלכלי אמר הנשיא ריבלין: "הכלכלה הישראלית מדשדשת. הפערים במדינת ישראל הם בין הגבוהים במדינות המפותחות. גם צעירים ממעמד הביניים מתקשים להגיע ליציבות כלכלית. אני פונה בבקשה אל המתמודדים על הנהגת העם הזה, והם רבים וטובים וראויים כולם, להתייחס בכובד ראש, לארבעה

 נושאים חיוניים: כיצד הם מתכננים להתמודד ראשית עם המגמות המאיימות במזרח התיכון: ההיתכנות שאיראן תהיה גרעינית; מקומה של ישראל במאבק בפונדמנטליזם השיעי או הסוני; מי הם בעלי הברית של ישראל במרחב הנוכחי? והאם יש כאלה?; מה עתידה של הברית האסטרטגית בין ישראל לארצות הברית ובין ישראל לאירופה".

ריבלין הציב שורה של שאלות למנהיגי המפלגות: "כיצד על ישראל להתייחס למהלכי הרשות הפלסטינית? מה הדרך שבה ישראל צריכה להתמודד עם החמאס בעזה? האם יש אפשרות ריאלית להגיע לאיזה שהוא הסדר על רקע המזרח התיכון הגועש, והדרישות הפלסטיניות ולחלופין, מה נתן לעשות, בהיעדר הסדר? כיצד על ישראל להתמודד עם שילוב הציבור החרדי והערבי בחברה ובכלכלה? האם אנו מפנימים שלא מדבר עוד במיעוטים כי אם ביותר מ-50% מתלמידי כיתות א' היום? כיצד אנחנו מבטיחים שוויון הזדמנויות?".