תא מול תא. החבר שניסה להציל את קיילה
עומר אל-חאני הסורי פגש את קיילה מולר לפני חמש שנים בקהיר. מאז שמרו על קשר, הפכו לזוג וטיילו יחד לסוריה. באוגוסט 2013 הם נשבו על ידי דאעש. הוא שוחרר אחרי 20 ימים של חקירה והתעללויות. "אם היא הייתה אומרת שהיא אשתי, אולי היו משחררים אותה". אך היא סירבה, כנראה כדי להצילו
קיילה מולר הוחזקה בתא מעצר בסוריה, פניה מול פני חברהּ, שטען בפני שומריו כי הוא בעלה. לדבריו, אם הייתה אומרת לשוביה כי נישאה לעומר אל-חאני, היא הייתה עשויה להשתחרר משבי דאעש. אך במקום, טענה שהם אינם נשואים.
עוד חדשות בעולם :
מהו הסמיילי של פוטין? אוסטרליה מסמסת
הנקמה על ההוצאות להורג: קהיר תקפה בלוב
הפסקת האש באוקראינה הופרה: חיילים נהרגו
אל-חאני שכנע שורה של אנשים לאפשר לו לבקש את שחרורה, אך ללא הועיל. הוא סיפר כי ראה רק לכמה שניות את פניה של מולר, כשהשומרים חשפו אותם כדי להראות לו שמדובר בשבויה האמריקנית מפרסקוט שבאריזונה. הם אמרו למולר (26) כי אל-חאני לא ייפגע אם תאמר את האמת. מולר כנראה דבקה באמת כדי להצילו במקום לנצל את ההזדמנות היחידה אולי כדי להציל את עצמה.
"בשל היותה אמריקנית - הם לא היו משחררים אותה בכל מקרה. לא הייתה שום סיבה להישאר כאן, עבור שנינו", אמר אל-חאני. "אולי היא רצתה להציל. אולי היא לא ידעה שחזרתי כדי להצילה".
לחשוב קודם על אחרים - זה היה טבעה של מולר. היא הייתה מסופקת מאוד גם מבלי לבזבז את המשכורות שהרוויחה כעובדת סיוע על בגדים חדשים או איפור - לדברי אל-חאני, היא הייתה מבזבזת את כל כספה על עזרה לאחרים. אל-חאני פירט בשיחה עם סוכנות AP אתמול (יום א') מטורקיה, על יחסיו עם מולר, שאותה פגש לראשונה ב-2010.
הפעם האחרונה שראה אותה הייתה ב-2013 כאסירה של ארגון "המדינה האיסלאמית". הממשל האמריקני ומשפחת מולר אישרו
את מותה בשבוע שעבר. בימים מאז, מאות בני אדם התאספו כדי לחלוק לה כבוד אחרון בעיר הולדתה ובפלאגסטאף, שם למדה באוניברסיטת צפון-אריזונה.
מולר ואל-חאני נלקחו בשבי באוגוסט 2013 לאחר שעזבו את בית החולים של ארגון "רופאים ללא גבולות" בחלב שבסוריה. אל-חאני הועסק בבית החולים כדי לתקן את חיבורי האינטרנט. מולר התחננה בפניו שייתן לה להתלוות אליו כדי שתוכל לראות בעיניה את הפצועים ולסייע להם, למרות הסכנות בנסיעה לאזור מוכה הקרבות. אל-חאני הסכים בחוסר חשק.
"התווכחנו על זה", סיפר. "בסופו של דבר חששתי שאם היא לא תבוא איתי, היא תלך עם מישהו אחר". מולר ניצלה את ההזדמנות לבלות לילה בבית החולים כשעבודתו של אל-חאני התארכה יותר מהצפוי וביקשה מאישה סורית לשתף אותה באורחות חייה במלחמת האזרחים. למחרת, במהלך נסיעה בת 10 דקות לתחנת האוטובוס, מולר, אל-חאני, נהג המונית ואדם רביעי נקלעו למארב של חמושים שאיימו עליהם ברובים. מולר נותרה בשבי בעוד אל-חאני שוחרר אחרי 20 יום - רק לאחר שהוכה ונחקר על עבודתו כצלם, על אמונתו הדתית ועל יחסיו עם מולר.
בניגוד לעצות חבריו, מספר אל-חאני, הוא חזר לסוריה דרך טורקיה וניסה להחזיר אליו את האישה שפגש שלוש שנים קודם לכן בקהיר, כשפרסם מודעה לאירוח מבקרים זרים. מולר נשארה אז בקהיר פחות משבוע, אל-חאני טוען כי הם התחברו במהירות, נשארו בקשר דרך האינטרנט וטיילו יחד, "חשבנו על דרכים לשנות את העולם". הם הפכו לזוג והוא הבטיח לה כי תמיד ידאג לה.
כשמולר הייתה בצרפת ולמדה את שפת המדינה כדי לטייל בצפון אפריקה, היא עודדה את אל-חאני ללכת בעקבות חלומו ולעזור לאחיו הסורים. לאחר מכן היא הצטרפה אליו בטורקיה סמוך לגבול הסורי.
אל-חאני דיבר איתה רבות על סוריה, שבה מתנהלת זה שלוש שנים מלחמת אזרחים עקובה מדם שהחלה בהתקוממות נגד הנשיא בשאר אסד. הוא שלח לה הקלטות, תמונות ומידע נוסף שהיא העלתה לבלוג שלה. כמעט מחצית מאוכלוסיית המדינה הפכה לפליטה ויותר מ-200 אלף בני אדם נהרגו בלחימה.
"היא רצתה שכולם ישתמשו בחופש שלהם כדי שלנו יהיה חופש", סיפר כשהשניים נשבו ונעצרו.
אל-חאני אמר כי הוא לפחות ידע אז שהיא בחיים. הוא היה משתעל או אומר משהו כדי שקולו יישמע והיא הייתה משתעלת חזרה. בפעמים אחרות, הוא או חבריו לתא היו מציצים מתחת לדלת כדי לראות את הסנדלים שנעלה לרגליה.
כשאל-חאני שוחרר, נאמר לו לשכוח ממולר ומציוד הצילום שלו. הוא סיפר כי היה בקשר עם משפחתה של מולר וקיווה כמוהם במהלך 18 חודשי השבי שהיא עדיין בחיים. הוא שכנע את עצמו שלוחמי דאעש ישחררו אותה כשהם יבינו שהיא נמצאת בסוריה רק כדי לעזור לאנשים. "לא חשבתי שיום אחד אקבל טלפון ממישהו שיאמר לי: 'אני מצטער'", העיד.
דובר מטעם משפחת מולר אמר כי לבני המשפחה לא הייתה כל סיבה שלא לבטוח באל-חאני ושהמשפחה האמינה כי הוא אהב אותה וניסה לעזור לה. הדובר ביקש להישאר אנונימי משום שהוא עובד עם משפחות אחרות במסגרת מצבי בני ערובה במזרח התיכון.