"ניצחנו את הבוחרים הלבנים של האוסקר"
לאווה דוורניי היה חלום להביא את מרטין לות'ר קינג למסך, והוא התגשם בדרמה "סלמה", שמועמדת לאוסקר למרות התעלמות האקדמיה מהיוצרים. "מה זה אומר על אמריקה ש'צלף אמריקאי' מצליח יותר?", תוהה הבמאית בראיון. השחקן דיוויד אוילואו בטוח שמדובר בניצחון: "לא ישימו אותנו בפינה"
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
"סלמה", שמועמד לפרס האוסקר לסרט הטוב ביותר, מביא את הסיפור מאחורי הקמפיין של קינג למאבק למען שוויון זכויות ההצבעה לקהילה האפריקאית-אמריקאית בתקופה בה עוד כינו אותם ניגרז או סתם שחורים. הוא קיווה להשיג את תשומת הלב הראויה של הציבור באמצעות צעדה מהעיירה הקטנה של סלמה לבירת אלבמה מונטגומרי במרס 1965. קינג ואנשיו באו בטוב, אולם נתקלו בהתנגדות אלימה של כוחות הבטחון שגרמו לפציעות רבות ואף לאובדן חיי אזרחים חפים מפשע.
בסרט "סלמה" - שיעלה בישראל מחר (ה') כחודש וחצי אחרי יציאתו בארצות הברית - מככבים לצד אוילואו שורה של שחקנים לבנים מוכרים כמו טים רות', טום ווילקינסון, מרטין שין וג'ובאני ריביסי, וכן שחקנים שחורים פחות מוכרים כמו כרמן אג'וגו, קולמן דומינגו ועוד. על כולם פיקחה דוורניי שמודה כי הסיפור והמקום בו הוא התרחש קרוב מאוד ללבה: "אבא שלי הוא מהמחוז באלבמה בו מתנהלת עלילת הסרט והוא אף ראה את הצעדה כשהיה בן 11", מספרת הבמאית, "אמא שלי עדיין עובדת בסלמה. נדמה שכל העבר שלי רמז לי שעלי לעשות את הסרט הזה. זה אמור היה לקרות".
לצד העבר האישי, צץ לו ההווה המורכב במעמד הקהילה האפרו-אמריקנית, במיוחד כשמדובר ביחס המשטרה. חודשים ספורים אחרי צילומי "סלמה" בתחילת 2014, סערה ארצות הברית עם פרשת מותו של מייקל בראון בידי שוטרים בעיירה פרגוסון שבמיזורי. מתח על רקע גזעני שוב צף בכותרות החדשות, מה שהפך את הדרמה ההסטורית הזאת למאוד עכשווית.
את רואה את המציאות הריאליסטית הזאת גם בביטוי הקולנועי שלה?
"קצת מפחיד אותי מה שקורה בעולם. הנה יצא סרט שקוראים לו 'צלף אמריקאי' שמדבר באופן מאוד ספציפי וגורף בדרך שאני לא מסכימה איתה על מוסלמים. והסרט הזה מפוצץ בקופות. הוא מדבר על גיבור, כביכול, שאין ספק שהיה מעורער בנפשו ושהמקצוע שלו היה להרוג, והעולם רץ לראות את הסרט הזה. לעומת זאת, יש פה עוד סרט על עוד אמריקאי אחד, גיבור אמיתי, שהמקצוע שלו היה לאהוב. הוא דיבר ושידר אהבה. סרט שקיבל ביקורות מדהימות, ועדיין הצופים לא מגיעים בהמוניהם. מה זה אומר על אמריקה? מה זה אומר על כולנו?".
מסתבר שלא היה קל להביא את "סלמה" למסך. התסריט כבר הגיע לידיו של השחקן דיוויד אוילואו שמגלם את קינג, עוד ב-2007. לטענת אוילואו ודוורניי, העובדה שלסרט היה גיבור שחור מנעה מהוליווד מלעשות אותו. רק לאחר שיצא "המשרת" של לי דניאלס ו"12 שנות עבדות" של סטיב מקווין, שהצליחו גם בקופות וגם עם המבקרים, נגמרו להוליווד התירוצים שלא לאשר סרטים כאלה. גם עכשיו, הם לא היו יכולים לעשות זאת לולא אחת, אופרה ווינפרי, שהחליטה שהיא לוקחת חלק פעיל בהפקת הסרט ואף הסכימה לגלם, לאחר מאמצי שכנוע רבים, את התפקיד של אנני לי קופר, אחת מגיבורות הסרט.
"הפרויקט הזה לא היה קורה לעולם ללא אופרה" קובע אוילואו. "ברגע שהיא נכנסה לסיפור אז האולפנים והמשקיעים כבר הסתכלו על כל הפרויקט בצורה שונה. היא כזאת דמות בינלאומית שהנוכחות שלה ממש יצרה עניין. אף אחד לא הכיר לפני את אווה או אותי, אז אף אחד לא הרגיש סיבה מספקת לשים על הסרט הזה עשרים מיליון דולר עד שאופרה ווינפרי באה".
אוילואו טוען שהאתגר הגדול ביותר בגילום הדמות האיקונית היה לחבר בין הנקודות של מה שאנו יודעים לגביו לבין מה שלא. "אנחנו מכירים את הנאומים, את מנהיג זכויות האדם, אבל אנחנו לא יודעים מי הוא היה מאחורי דלתות סגורות. כמובן שהוא היה אדם אחר לגמרי מאשר האדם שעמד ונאם את הנאומים הגדולים האלה. כמובן שהוא לא דיבר לאשתו ולילדיו בצורה כזאת. אז היינו חייבים לחבר בין שני הקצוות האלה בצורה אמינה, כדי שהקהל יאמין שמדובר באותו האדם במשך שעתיים". אם לא מספיקה ההתאמה המנטלית, הוא נדרש גם להעלות במשקלו כדי להיות דומה יותר למקור.
השחקן מספר שהוא ממש התחבר לקינג, חי ונשם אותו במשך שבע שנים, ואף גילה דברים מרתקים אודות האדם. "בהתייחס לרגע המסויים בו אנו מסתכלים על קינג ב'סלמה', היה מדהים לגלות כמה רגשות אשם הוא נשא ביחס לאובדן החיים, לנזק ולכאב שנגרמו לאנשים. 'יום ראשון השחור' השאיר בו חותם שלא ימחה. המוות של ג'ימי לי ג'קסון - זו היתה הפעם הראשונה במסגרת היותו המנהיג לזכויות האדם שאנשים נהרגו במשמרת שלו עם קשר ישיר לקמפיינים שהוא קידם.
"האם הוא היה עושה דברים באופן שונה? אני לא חושב. אבל האיום על החיים שלו, על החיים של הילדים שלו, המוות שהקיף אותו - כל הדברים האלה היו אמיתיים, השפיעו על בריאותו, על שלוות הנפש שלו, וזה היה דבר שהיה לנו מאוד חשוב להעביר".
הסרט, שגרף ביקורות חיוביות מקיר לקיר, מועמד לאוסקר בשתי קטגוריות בלבד - לסרט הטוב ביותר ולשיר הטוב ביותר (המבוצע על ידי ג'ון לג'נד והראפר קומון, שגם משחק בסרט). השתהות גדולה מאוד נרשמה כשדוורניי, שהיתה הבמאית השחורה הראשונה שהיתה מועמדת לפרס גלובוס הזהב, לא קיבלה מועמדות על בימוי מהאקדמיה. יותר מכך, רבתה התדהמה שאוילואו לא הוזמן לטקס שיתקיים בליל ראשון, למרות שרבים הימרו עליו כעל מועמד בטוח לפרס השחקן הראשי (לו אגב מועמד ברדלי קופר - כוכב "צלף אמריקאי" נגדו יצאה דוורניי).
דוורניי עצמה לא נשמעת מופתעת. "לא ציפיתי להיות מועמדת, ומראש אמרתי לאנשים שזה לא יקרה", היא טוענת ומסבירה, "מדובר במתמטיקה פשוטה. הייתי יחצ"נית במשך שנים רבות, ועשיתי המון קמפיינים לאקדמיה. זה נעשה לפי קטגוריות. הבמאים מצביעים לבמאים, השחקנים לשחקנים וכו'. אנשים מצביעים למי שהם מכירים, למי שהם פגשו, ואני מגיעה מבחוץ ולא מכירה אף אחד מהקטגוריה שלי, אז לא התאכזבתי שלא הכריזו עלי כמועמדת".
עם זאת, הבמאית מביעה תסכול רב מההתכחשות לתצוגת התכלית של אוילואו על המסך. "מאוד התאכזבתי בשביל דיוויד. אני לא צריכה שיגידו לי, אני יודעת בוודאות שזו אחת ההופעות הטובות ביותר שנראו על המסך ב-2014. אני בטוחה שההופעה הזאת תעמוד במבחן הזמן, ויודעת איזו עבודה קשה הוא השקיע פה. אני לא צריכה איזה פסל נוצץ שיאשר את זה, אבל רציתי את זה בשבילו כי הוא חבר יקר ושחקן מופלא".
אוילואו, כמו דוורניי, בטוח שהתעלמות האקדמיה ממנה קשורה לדמוגרפיה של הקטגוריה שלה. הוא מסביר ש-94 אחוזים מהבמאים באקדמיה הם לבנים, ומעל 70 אחוזים מהם מעל גיל שישים - כך שאין ספק שזה משפיע על ההצבעה.
"אווה היא לא לבנה, היא לא זקנה והיא גם לא גבר, אבל אנחנו ניצחנו אותם למרות הכל", הוא מצהיר.
"הסרט הוא הסרט עם הכי הרבה ביקורות השנה, הוא נחשב להצלחה קופתית, אנחנו יושבים ומדברים עם עיתונאים מכל העולם - וזה נצחון ענק לסרט ולבמאית שלו. אנחנו כבר יודעים מה הסרט הבא שלנו ביחד הולך להיות, ומובטח לנו כבר תקציב גדול בכמה מידות מזה של 'סלמה'. זה נצחון בכל כך הרבה מובנים. אף אחד לא יצליח לשים את אווה בפינה. היא ניצחה ובגדול".
אוילואו מוסיף כי הסרט הוא רק עוד ביטוי לנצחון בהקשר הציבורי הרחב יותר, בחברה האמריקנית. "צריך לחשוב על החלום של דוקטור קינג ועל מתי ואיך הסרט הזה נעשה", מוסיף אוילואו, "הוא נעשה בתקופה של נשיא אמריקאי שחור, הופק על ידי אישה שחורה שהיא אחת מהאנשים המשפיעים והעשירים ביותר בעולם, ובוים על ידי במאית פורצת דרך שחורה. מי אמר שחלומות לא יכולים להתגשם?".
