מהמרים על הזהב: תחזיות האוסקר שלנו
מי יזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר - "בירדמן" או "התבגרות"? מיהו המועמד המועדף על האקדמיה האמריקנית בקטגוריית הבימוי? מי יזכה בפרס השחקן הראשי? והאם מישהו יכול למנוע מג'וליאן מור, ג'יי.קיי. סימונס ופטרישיה ארקט מלקבל פסלון? מבקרי הקולנוע של ynet מהמרים לקראת טקס האוסקר
בליל ראשון יתקיים טקס האוסקר ה-87 בלוס אנג'לס, ולמרות שאין בין מבקרי הקולנוע של ynet חברים באקדמיה האמריקנית לקולנוע, והקומבינות מאחורי הקלעים של הוליווד רחוקים מעיניינו פה בישראל, החלטנו להמר על התוצאות. שמוליק דובדבני, ארז דבורה, לירון סיני, ואמיר בוגן מניחים פה בפניכם את התחזיות שלהם לקטגוריות המרכזיות. זה אינו קזינו, וההימורים הללו אינם על פרס כספי, אבל המשתתפים שמים את כבודם על הכף. בבוקר יום שני, כשכבר תדעו מי ניצח במירוץ לאוסקר לסרט הטוב ביותר, ומיהם הזוכים בפרסי הבימוי והמשחק, תוכלו כמובן להתבדח על חשבונם.
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כיתבו לנו בטוויטר
הסרט הטוב ביותר
שמוליק מהמר על "התבגרות": זו אחת משתי הקטגוריות הפתוחות של הערב. אם עד לאחרונה נדמה היה שסרטו של ריצ'רד לינקלייטר הוא המועמד המוביל לזכייה, בשבועיים-שלושה האחרונים הפך "בירדמן" של אלחנדרו גונסאלס אינייריטו למוביל במרוץ, בעיקר אחרי הזכייה בפרסי איגודי המפיקים, השחקנים והבמאים. מבחינה זו, הטקס השנה יהיה המותח ביותר מזה שנים, שלא לדבר על כך שהזוכה המפתיע באמת עשוי להיות אף לא אחד מבין השניים. עשוי להפתיע: "צלף אמריקאי".
ארז מהמר על "בירדמן": שלוש שנים אחרי "הארטיסט", בשלה העת לעוד סרט שעוסק בנושא חביב על חברי האקדמיה - הם עצמם. לכאורה אלטרנטיבה: דרמה פסיכולוגית אינטימית באולם תיאטרון, אך בפועל זהו ספקטקל של סגנון וטכנולוגיה קולנועית כנהוג בהוליווד העכשווית. עשוי להפתיע: "התבגרות".
לירון מהמרת על "צלף אמריקאי": סיפור פטריוטי וקורע לב שמעלים כל זכר לביקורתיות אנטי מלחמתית והמון מסרים בעד רובים. בסרט הזה יש רק מלחמה צודקת, של אמריקה הגדולה, שמיוצגת על ידי גיבור אחד עצוב מאוד שכל מי שלא רוצה לחשוב יותר מדי ייהנה לאהוב. עשוי להפתיע: "משחק החיקוי".
אמיר מהמר על "בירדמן": אנשי הוליווד הם חתיכת יצורים נרקיסיסטים ומכונסים בעצמם - רק תנו להם מראה, ואפשרו להם להתענג על בבואתם וגם להתייסר מתהיות רצינות מחשיבות עצמית. מייקל קיטון כיוצר מתוסכל מהתחבטויות קיומיות הוא בדיוק הם, או מה שהם רוצים לחשוב את עצמם, ועל כך מגיע לו פרס. עשוי להפתיע: "התבגרות".
סיכום: "בירדמן" הוא ההימור המועדף עם שני קולות מתוך ארבעה, כש"התבגרות" עשוי בהחלט להפתיע.
הבמאי
שמוליק מהמר על אינייריטו, "בירדמן": זוהי הקטגוריה הפתוחה השנייה. המכסיקני כבר סומן לזכייה אחרי שגרף את פרס איגוד הבמאים, ו"בירדמן" בבימויו (ממש כמו "כוח משיכה" מהשנה שעברה) מספק מפגן מרהיב של יכולות הקולנוע הדיגיטלי. מאידך, זהו לינקלייטר שהביא אל הבד פרויקט חד פעמי בדמות "התבגרות", ומביא עמו מקדם זכייה בדמות גלובוס הזהב ופרס הבאפט"א. ובכל זאת. עשוי להפתיע: לינקלייטר.
ארז מהמר על לינקלייטר, "התבגרות": אם "בירדמן" יזכה בפרס הסרט, נדמה שתהייה זו הגזמה לשלול מלינקלייטר גם את האוסקר לבימוי על "התבגרות". 12 שנים של תכנון וביצוע, מופת של רגישות המאפשרת לקולנוע לנשום חיים. העובדה שלאינייריטו יש מוניטין מפוקפק בכל הנוגע ליחסי אנוש, יכולה להיות הגורם שיטה את הכף. עשוי להפתיע: אינייריטו.
לירון מהמרת על לינקלייטר: מי שהשקיע 12 שנים בבימוי סרט אחד כדי לייצר חוויה אותנטית של משפחה צריך לקבל איזשהו כבוד מיוחד. אפשר לאהוב את "התבגרות" או לחשוב שהוא מתיש ויומרני, אבל אי אפשר לזלזל במסירות וההשקעה. עשוי להפתיע: ווס אנדרסון, "מלון גרנד בודפשט".
אמיר מהמר על אינייריטו: חוץ מההחנפה לאגו של היוצרים האמריקנים, הבמאי מכסיקני גם מרשים אותם עם להטוטנות קולנועית. זה יביא לו דאבל. עשוי להפתיע: לינקלייטר.
סיכום: תיקו 2:2 בין אינייריטו ללינקלייטר. יהיה צמוד.
שחקן ראשי
שמוליק מהמר על ברדלי קופר, "צלף אמריקאי": זוהי מועמדותו השלישית ברציפות של השחקן בן ה-40 שעושה ב"צלף אמריקאי" תפקיד שונה לחלוטין מאלה הקומיים שגילם בעבר, ויש בהופעתו משהו תובעני ומחייב שהאקדמיה תתקשה להתעלם ממנו. בנוסף הצלחתו הקופתית הפנומנלית של הסרט עשויה להיטיב עם סיכוייו של קופר, שמגלם גיבור לאומי אמריקאי, אף שאינו מצויד במקדמי אוסקר דוגמת גלובוס הזהב ופרס השחקנים. עשוי להפתיע: אדי רדמיין, "התאוריה של הכל".
ארז מהמר על מייקל קיטון, "בירדמן": א. קאמבק. ב. שחקן קולנוע שמשחק שחקן קולנוע שמנסה להיות שחקן תיאטרון ומתנדנד בין דיכאון לפסיכוזה. ג. הוא עושה עבודה לא רעה בכלל. ד. המניה של אדי רדמיין היתה חייבת לצלול לאחר הופעתו הקאמפית ב"עלייתה של ג'ופיטר". עשוי להפתיע: קופר.
לירון מהמרת על אדי רדמיין, "התאוריה של הכול": ניסיון האוסקרים מהעבר מוכיח שכששחקן מגלם דמות מאותגרת פיזית או מנטלית, ובעיקר פיזית, הוא זוכה באוסקר. זוכרים את שרליז ת'רון ו"מונסטר"? אז כזה, רק בסטיבן הוקינג במקום רוצחת סדרתית. עשוי להפתיע: קופר.
אמיר מהמר על רדמיין: יש אמריקנים שסבורים שמבטא בריטי הוא בעצם ליקוי דיבור, אבל בהוליווד דווקא נמשכים אליו. תוסיפו לזה חולי או פגם כלשהו ותקבלו מועמד מושלם לאוסקר: דניאל דיי לואיס היה כזה כצייר נכה ב"כף רגלי השמאלית", וקולין פירת' כמלך מגמגם ב"נאום המלך". בנדיקט קאמברבאץ' עומד בכל הקריטוריונים כמתמטיקאי שהוא גם הומו וגם אוטיסט ב"משחקי החיקוי", אך רדמיין עבד קשה יותר כסופר-מדען המשותק הוקינג. עשוי להפתיע: קופר.
סיכום: אדי רדמיין הוא ההימור המועדף עם שני קולות, כשקיטון וקופר עשויים להפתיע.
שחקנית ראשית
שמוליק מהמר על ג'וליאן מור, "עדיין אליס": קשה לצפות תסריט שבו השחקנית המוערכת בת ה-54 תיאלץ לוותר השנה על נאום הזכייה. היא היתה כבר מועמדת ארבע פעמים לאוסקר (פעמיים כשחקנית ראשית, פעמיים כשחקנית משנה) והפסידה, אך תפקידה החדש כחולת אלצהיימר, אותו היא מגלמת בכישרון - את זה אי אפשר לפספס. עשויה להפתיע: הגיהינום יקפא לפני.
ארז מהמר על מור: תפקיד של אקדמאית צעירה ויפה שלוקה באלצהיימר? זה נשק יום הדין מבחינת הסתערות על הפרס. לאף מתמודדת לא מגיע יותר ממנה. עשויה להפתיע: ריס ווית'רספון, "הולכת רחוק".
לירון מהמרת על מור: אישה חזקה וחכמה שמדרדרת אל עבר דמנציה, או כל מחלה חשוכת מרפא אחרת שמעובדת לקולנוע באופן סוחט דמעות שווה בדרך כלל פסלון או שניים. עשויה להפתיע: רוזמונד פייק, "נעלמת".
אמיר מהמר על מור: כל כך הרבה מבוחריה המזדקנים של האקדמיה כבר הגיעו לגיל הרלוונטי, ויש כאלה שכבר לקו בדמנציה. אבל הם לא ישכחו להעניק לשחקנית המתמסרת ללא גבולות פרס, כל עוד היא עדיין אליס. עשויה להפתיע: ווית'רספון.
סיכום: ג'וליאן מור היא המנצחת - פה אחד.
שחקן משנה
שמוליק מהמר על ג'יי.קיי. סימונס, "וויפלאש": עוד קטגוריה נעולה. הנה ההזדמנות להוקיר שחקן משנה נצחי ומוערך שמספק הופעה אינטנסיבית, מוחצנת ובעיקר בלתי נשכחת כמורה קשוח למוזיקה. עשוי להפתיע: אין.
ארז מהמר על סימונס: אמנם זהו מקרה של "one-note performance", אבל איזה צליל רועם וברוטלי היה לתו שניגן המורה הסדיסט והפרפקציוניסט. לואיס גוסט ג'וניור קיבל ב-1982 אוסקר על תפקיד דומה ב"קצין וג'נטלמן". בהשוואה למועמדים האחרים זוהי, ללא ספק, ההופעה שתיחרט בזיכרון הקולקטיבי. עשוי להפתיע: אדוארד נורטון, "בירדמן".
לירון מהמרת על סימונס: יותר מעשר שנים עברו מאז סדרת הכלא "אוז" והשחקן הוותיק לוקח את מה שאנחנו זוכרים משילינג'ר המאיים, והופך אותו לדמות מפחידה, מורכבת ומרשימה של מורה כריזמטי ואכזרי למוזיקה. הוא במיטבו, ואם יש צדק בעולם "וויפלאש" צריך לזכות גם על תסריט ועריכה. עשוי להפתיע: אית'ן הוק, "התבגרות".
אמיר מהמר על סימונס: דמות המנצח הנוקשה שהוא מגלם, מתובנתת מדי לטעמי, ונוטה להתקפי זעם קיצוני - ועל מנעד האמוציות, זהו כנראה הרגש הקל ביותר להבעה. ולמרות זאת, את התנופה שלו אף אחד כנראה כבר לא יעצור, אפילו לא נורטון הכריזמטי. כי ביננו, קטגוריה זו מלכתחילה שמורה לשחקנים ותיקים שיש לעשות עמם חסד. עשוי להפתיע: נורטון.
סיכום: ג'יי.קיי. סימונס הוא ההימור הבלעדי שלנו, בלי תחרות.
שחקנית משנה
שמוליק מהמר על פטרישיה ארקט, "התבגרות": אחרי שזכתה כמעט בכל הפרסים האפשריים - בהם גלובוס הזהב, באפט"א ופרס גילדת השחקנים, קשה להניח שהבלתי ייאמן יתרחש ופסלון האוסקר יחמוק מידיה. שאר המועמדות בקטגוריה זו יכולות פשוט להישען לאחור וליהנות. עשויה להפתיע: אין.
ארז מהמר על ארקט: בשנה יחסית חלשה בפרס, ארקט היא מי שעברה במהלך 12 השנים של "התבגרות" מעבר ממי ש"יש לה טעם של אפרסק" (ציטוט מ"רומן על אמת") למטרונית לא דקיקה. תפקידי טרנספורמציה פיזית הם שוס בהימורי אוסקר, אבל טרנספורמציה אמיתית, קבועה, כמו בחיים? שתכין מדף לפרס. עשויה להפתיע: אמה סטון.
לירון מהמרת על ארקט: לאו דווקא בזכות השחקנית עצמה, אלא בעיקר כי גם כאן סביר להניח שיתרשמו מהמסירות ומתריסר השנים של הצילומים. להתבגר על המסך זה משהו שאף שחקנית לא ששה לבצע בדרך כלל. עשויה להפתיע: מריל סטריפ, "אל תוך היער".
אמיר מהמר על ארקט: האחות הצעירה והפחות מוצלחת של רוזאנה ארקט תביא הביתה פסלון כברירת מחדל באסופת מועמדות חלשות השנה. אפילו סטריפ שנכנסה לאוסקר עם מנוי הקבע שלה, לא מסכנת אותה. עשויה להפתיע: קירה נייטלי, "משחק החיקוי".
סיכום: בין אם בגלל איכויותיה, או בגלל חולשת המתחרות, ארקט זכתה לכל ארבעת הקולות.
הסרט הזר
שמוליק מהמר על "אידה": חשבון הנפש שעורכים הפולנים עם תקופת מלחמת העולם השנייה, וההכרה במעורבות אזרחים מן השורה ברצח יהודים ובהשתלטות על רכושם מהווים זרז לזכייה בקטגוריה זו שמבכרת סרטים שעניינם השואה. מאידך, הביקורת החריפה שמשמיע "לוויתן" של אנדריי זביאגינצב הרוסי כלפי משטר פוטין עשויה להעניק לו את הפרס, בפרט נוכח השפל הנוכחי ביחסי ארצות הברית-רוסיה. עשוי להפתיע: "לוויתן".
ארז מהמר על "לוויתן": הקטגוריה הלא צפויה, שלא לומר הידועה לשמצה בבחירותיה הבנאליות. מבחינת המשמעות הפוליטית וההעזה במעשה היצירה, המועמד הרוסי הוא זוכה ראוי. עשוי להפתיע: "אידה".
לירון מהמרת על "לוויתן": הבמאי זביאגינצב מוערך ומוכר, והסיפור כואב ומוכר אף יותר. אדם קטן ומלחמתו הפואטית, הסימבולית והבלתי אפשרית בגדולים והחזקים הוא נוסחה מנצחת. עשוי להפתיע: "אידה".
אמיר מהמר על "לוויתן": הוליווד מביעה השנה חיבה מפתיעה למזרח אירופה עם מועמדים מרוסיה,
פולין ואסטוניה ("מנדרינות"), אבל זוהי חיבה בהפוך על הפוך. כי בקטגוריה זו מי שמייצג את המדינה, עושה זאת כי הוא מבקר אותה, ואין אחד שעושה זאת באופן נוקב ונועז, שהוא עוד עשוי לחטוף עליו בעתיד, מאשר זביאגינצב. אם "בירדמן" יזכה בגלל שהוא מציב מראה זכה וזחיחה מול פני הוליווד, "לוויתן" ינצח כי הוא מציב מראה עכורה מול פני פוטין. עשוי להפתיע: "אידה".
סיכום: הזירה המזרח אירופית שוב מתחממת וממנה תצא מנצחת רוסיה, אם כך אפשר לקרוא לזכיית "לוויתן" שמבקר אותה קשות, ולו שמורים שלושה מקולותינו. בכל מקרה, האוסקר יישאר באיזור הזה.
לפנייה לכתב/ת 
