קולם של ילדי המתגרשים
"חזקת הגיל הרך", החוק המפלה ביותר בספר החוקים, עדיין חי ונושם כבר 52 שנה. מתי תקום מפלגה שתחרות על דגלה את ביטולו?
"חזקת הגיל הרך" נולדה ב-1962 ועל-פיה ילדים עד גיל שש אמורים לעת גירושים להיות בחזקת אימם אם אין סיבות מיוחדות להורות אחרת. ועדת שניט מונתה על-ידי השרה לשעבר ציפי לבני בשנת 2005 על מנת לדון בחוק ארכאי זה ולהציע שינוי. שש שנים ישבו מיטב אנשי המקצוע על המדוכה ובדצמבר 2011 פורסם הדו"ח הסופי שהמליץ לבטל את "חזקת הגיל הרך" ולקבוע בחוק אחריות הורית משותפת.
עוד בערוץ הדעות של ynet
הביטחון שיהיה מה לאכול / מיכל (שם בדוי)
לא פחות ציוני מביבי / אבשלום אבו וילן
זה שנים מתרחש במדינת ישראל מהפך חשוב. אבות רבים לוקחים באהבה חלק משמעותי בגידול הילדים. הם מבקשים את המובן מאליו - להמשיך לגדל את ילדיהם גם לאחר הגירושים. אהבת האבות לילדיהם ורצונם לגדלם וגם המלצות הפסיכולוגים חלחלו לדו"ח הוועדה.
אך נגד האבות והילדים הזקוקים להם עומדים ארגונים ומפלגות שמחבלים בכל אמצעי ודרך ביישום המלצות ועדת שניט ובקידום החקיקה בהתאם להמלצות אלו. אותן מפלגות מצקצקות בלשונן מול כל גילוי של אפליה ומגנות בקול רם כל התנהלות שנתפשת בעיניהן כמפלה ולא שוויונית. ועם זאת, הן נלחמות במלוא תעצומות הנפש על מנת להנציח חוק מפלה ומביש זה שנולד לפני 52 שנים ואינו רלבנטי עוד. חוק זה פוגע באופן החמור ביותר באבות ומפלה אותם לרעה מול האימהות.
חוק הורים וילדיהם, שבכתיבתו השקיע משרד המשפטים חודשים רבים, לאורן של המלצות הוועדה, כבר עמד על סדר היום בכנסת כמה פעמים. שני שרי משפטים לשעבר הבטיחו להפכו לחוק מחייב. הבטיחו ולא קיימו. בכל פעם שהחוק נמצא על סדר היום של הכנסת, מבטיחים ארגונים ומפלגות מסוימים להעלים אותו מסדר היום. מבטיחים ומקיימים.
ומה עומד מאחורי ההנצחה של החוק המפלה הזה? בצע כסף. כמה עלוב וכמה פשוט. אין בקיום החוק כל היגיון או חשיבה על טובת הילד. הנצחת החוק משרתת רק את תאבי הבצע. הא ותו לא.
אב לילדים קטנים שמתגרש במדינת ישראל נאלץ להילחם בסיוע מיטב עורכי הדין בבתי המשפט על מנת לקבל את המובן מאליו - אישור לטפל בילדיו ולגדלם. אפליה מגדרית כזו נוגדת את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ואת חוק שוויון זכויות האישה, אבל נראה שאין אף מפלגה שמוכנה לבטל את החוק המפלה שפוגע בעשרות אלפי אבות, אימהות וילדים, שנאלצים לגדול בלי אבא.
יום המשפחה שצוין אך לפני ימים אחדים מבקש לשים זרקור על המשפחה כולה, על חוזקה ועל חוסנה של המשפחה המאוחדת, משפחה שבה אבא ואימא נמצאים שם בשביל ילדיהם, מגדלים, מטפלים, מחנכים ואוהבים. מצער שהמסר הזה רחוק כל כך מכל המפלגות במדינת ישראל.
היחידים שקמים ועושים מעשה הם שופטי בתי המשפט לענייני משפחה. טיפין טיפין משנת 2008, וכיום בשטף גדול, פוסקים חלק משופטי המשפחה משמורת משותפת לאבות שמבקשים זאת. הם לא מחכים לחוק המיוחל ולא לפוליטיקאים שיראו לנגד עיניהם גם את טובת הילדים ולא רק את טובת הכיסא, השררה והממון. השופטים מיישמים את מה שמצופה מהם ופועלים באמת על פי עקרון טובת הילדים ולא כמס שפתיים.
זה עדיין לא מספיק ולא כל השופטים פועלים כך. עדיין נדרשת מלחמה, אך רוב שופטי המשפחה מבינים שהנפגעים האמיתיים מיישום החוק המפלה הם ילדים קטנים שאינם מסוגלים להגן על עצמם והשופטים עושים זאת עבורם. הם פוסקים משמורת משותפת, או בשמה החדש "אחריות הורית משותפת", כי הם מאמינים בזכויות הילד ובטובתו. הם מאמינים שלילד מגיעה משפחה גם לאחר גירושי הוריו - אימא וגם אבא. מי ייתן שגם כנסת ישראל תשים לנגד עיניה את טובתם של ילדי ישראל.
עו"ד יעל גיל, עוסקת בדיני משפחה, גירושין, רכוש, מזונות ומשמורת
גולשים מוזמנים להציע טורים במייל הבא: opinions@y-i.co.il
לפנייה לכתב/ת 
