ספר הכשרות של הרבנות: בלי תאנים, בגלל תולעים
לא להביא מחשב נייד לעבודה, להתנהג יפה לעובדים עמיתים, לשהות בבית החולים במשך כל השבת, עם המשפחה - ובשום אופן לא להשתמש בתאנים מיובשות! לראשונה ניסחה הרבנות הראשית נהלים מחייבים למשגיחי הכשרות
94 שנים לאחר הקמתה, הציגה הרבנות הראשית, לראשונה, מסמך מחייב ורשמי המסדיר את עבודת משגיחי הכשרות – ואף את הוראות הכשרות התקפות מעתה לכל המסעדות, אולמות האירועים והמוסדות הנהנים מכשרות של הרבנות. בין היתר: חיוב להשתמש בגידולי עלים "ללא חרקים" (לרוב גידולי חממה), ואיסור להשתמש בתאנים, מחשש לתולעים.
<<הכל על העולם היהודי - בפייסבוק של ערוץ היהדות. היכנסו >>
רוצים לדבר עם עורכי וכתבי ynet? כתבו לנו בטוויטר
עבודת משגיחי הכשרות בארץ מעולם לא הוסדרה, והדבר חשף לא אחת ליקויים רבים בעבודת משגיחי הכשרות, שכיום רבים מהם עובדים ללא שעברו בחינת הסמכה מימיהם. הספר החדש "השגחה וכשרות – המדריך למשגיחי כשרות", כולל 211 עמודים שעליהם חתומים הרבנים הראשיים יצחק יוסף ודוד לאו, והוא כולל בין היתר סדרה רחבה של מושגים וכללים הקשורים בכשרות.
עוד בערוץ היהדות - קראו:
- "בלניות הן לא שוטרות טהרה"
- עכשיו תורנו: רבנים, תנו לנו להנהיג/ ורד מזומן אביעד
- זרע לא קדוש: לתקן את הפראנויה של המגזר
פרק נרחב הוקדש לשוחטים הנוסעים לחו"ל. אלה זכו בעבר לביקורת חריפה מצד החברות שטענו לבזבוז כספים ושיגור של עובדים מיותרים. בין השאר, נקבע כי הצוות הנשלח למשחטת אווזים מחוץ לישראל, יכלול 11 איש ובהם שני שוחטים, ארבעה בודקים, ארבעה משגיחים וכן ראש צוות שחייב להיות רב.
הנוהל החדש קובע כי הרב הוא האחראי והקובע העליון בנושאי כשרות, ועליו גם חובה לקבוע שיעורי תורה לצוות - וכן לקבוע מה אורך זמני המנוחה של העובדים. עוד נקבע בנוהל החדש: "על מנת לשמור על ערנותם ויעילותם של אנשי צוות השחיטה, ובפרט השוחטים ובודקים - על רב בית המטבחיים לוודא כי משך עבודתם לא יעלה על שבע שעות, ולכל היותר שמונה שעות".
משגיחים, רוצים לטייל? רק באישור
בכללי העבודה מחייבים על המשגיחים, נכלל איסור על שהייה באזור המגורים בזמן העבודה, למעט בשעות האוכל והתפילה.
העובדים גם מוזהרים: "על אנשי הצוות לנהוג כבוד זה לזה, וליצור אווירה נעימה של חברות ושיתוף מתוך ענווה".
בעקבות תלונות שהוגשו בעבר לרבנות, כולל ספר ההוראות החדש שני סעיפים ייחודיים: "אין להביא מחשבים ניידים, ואין להיות בקשר עם עובדי המפעל אלא בענייני העבודה – הן בשעת העבודה והן לאחר העבודה".
לטובת המשגיחים הרוצים לשלב טיול ועבודה, קובעת מחלקת הכשרות ברבנות: "שוחט או משגיח שרוצה להגיע להונגריה לפני תחילת העבודה, או להישאר בה לאחר תקופת העבודה, צריך לקבל אישור לכך מהרבנות הראשית לישראל".
ספר הכשרות כולל הוראה מפורשת להשתמש בירקות עלים מגידולים ללא תולעים. בכל המסעדות, אולמות האירועים והמפעלים יש להשתמש רק בירקות עלים (חסות למיניהן), שלהם אישור של הרבנות – "ללא חשש תולעים", וכלל זה תקף מעתה גם לגבי כרובית, כרוב ניצנים, ארטישוק, אספרגוס וברוקולי, לאחר שבמקומות רבים בארץ היו מועצות דתיות שהקלו בתחום זה.
רק ירקות עלים ללא חרקים
בהנהלים המודפסים - בשורה רעה למשגיחי כשרות העובדים בבתי חולים. עמוד 129 בדו"ח קובע כי "בערב שבת יוקצה
חדר אורחים למשגיח ולמשפחתו, עד למוצאי שבת". משמעות הדבר היא שברבנות הראשית מצפים מהמשגיחים לשהות בבית החולים במהלך השבת, כפי שמשגיחי כשרות במלונות נמצאים עם משפחתם לכל אורך היום הקדוש – בהבדל קטן בתנאי הבסיס שבין בית מלון לבית חולים.
הפרק המוקדש להשגחה באולמות, מלונות ומסעדות כולל מעתה איסור גורף על שימוש בתאנים מיובשות, בשל החשש שהן מכילות תולעים. את הספר חותמים נהלי הסרת כשרות. בעבר נטען כי היו רבנים ומשגיחים שנטלו תעודות מבלי לאפשר לבתי העסק להתגונן ולהתכונן. מעתה, בכל מקרה של הסרת תעודת כשרות, תחויב המועצה הדתית לשגר לבעל העסק הודעה בכתב, ולאפשר לו "שהות מספיקה, שלא תעלה על שלושה ימי עבודה, לפרוס בכתב את טענותיו לעניין".
עוד נקבע, כי בתוך 24 שעות בלבד לאחר שהגיעה תגובת בית העסק - על הרב המקומי לשגר החלטה בכתב. עם זאת, מנסחי התקנון עיגנו גם את הנוהל הישן והשנוי במחלוקת, ולכן קבעו: "במקרים חריגים שבהם נכח הרב המקומי לדעת באופן ברור, כי בבית עסק נתגלה ליקוי כשרות חמור המצדיק, לשם מניעת נזק בלתי הפיך מהציבור, את הסרתה המיידית והדחופה של הכשרות - ניתן יהיה להסיר את תעודת ההכשר באופן מיידי וללא הודעה מוקדמת, ובלבד שבסמוך, ולא יאוחר מ-24 שעות ממועד הסרת התעודה, תינתן לבית העסק הזדמנות להשמיע את טענותיו בעניין".
לפנייה לכתב/ת 
