הירוקים: אפשר לבנות 60 אלף דירות בי-ם

הארגונים הירוקים והרשויות המקומיות נגד תוכניות בנייה להקמת כ-40 אלף יחידות דיור בהרי ירושלים: החברה להגנת הטבע, קק"ל, רשות הטבע והגנים, ארגון מגמה ירוקה, המועצה המקומית מבשרת ציון, המועצה האזורית מטה יהודה וכן גורמי תכנון, חברה וכלכלה השיקו היום (ג') קמפיין מאבק לביטול שורה של מה שהן מכנות "תוכניות בנייה הרסניות לסביבה" באזור הרי ירושלים.

• קריאה לשר הפנים: אל תהפוך את עמק האלה להולילנד
• מ' הפנים דן בבנייה בעמק האלה, תושבים הפגינו
  

התוכניות, בשטח כולל של 18 אלף דונם, מקודמות ברובן על ידי רשות מקרקעי ישראל וכן על ידי משרד הבינוי, במה שהירוקים מגדירים כ"התנהלות דורסנית" לכאורה, ובניגוד למדיניות התכנון שאושרה בעשור האחרון. לדברי הארגונים, 3 מהתוכניות (הר חרת, מורדות אורה ומתחם הדסה) עתידות לפגוע קשות במרחב הסטף, מאתרי הטיולים הפופולריים בישראל.

צילום פנורמי של מרחב הסטף. לדברי הירוקים, 3 תוכניות בנייה חלות על המתחם(צילום: דב גרינבלט)

מדובר ברשימה של 8 תוכניות להקמת כ-40 אלף יחידות דיור, מתוכן כמחצית מיחידות הדיור מתוכננות להיבנות בשתי תוכניות (בת הרים - 20 אלף דירות - והר חרת - 10,000 דירות). תוכנית "בת הרים" בצור הדסה, שמקדמת רשות מקרקעי ישראל, חלה על שטח של 14.5 אלף דונם; תוכנית "הר חרת" שמקדמת הרשות, חלה על שטח של 1,600 דונם.

5 תוכניות נוספות לבניית עוד 10,000 דירות הן תוכנית "רכס לבן", שמקדם משרד הבינוי, החלה על שטח של 830 דונם; תוכנית "תוכנית מורדות אורה" שמקדמת הרשות על שטח של 240 דונם; תוכנית "מתחם הדסה" שמקדם משרד הבינוי על שטח של 315 דונם; תוכנית "מצפה נפתוח" שמקדמת הרשות על שטח של 370 דונם; ותוכנית "המגרסה" שמקדמת הרשות על שטח של 260 דונם.

תוכנית נוספת נקראת "כביש הטבעת המערבי" שמקדמת הרשות, במסגרתו ייסלל כביש באורך של מעל 8 ק"מ וברוחב 30-40 מטר ממחלף מוצא (כביש 1) ועד מחלף מתוכנן בנחל רפאים, על כביש 39. הכביש צפוי לעבור במורדות הר חרת המזרחיים (שכונה מתוכננת), בגשר ארוך מעל נחל שורק, לרמת הדסה (שכונה מתוכננת) ובמנהרה מתחת לרכס לבן, במורדותיו הדרומיים (שכונה מתוכננת). בירוקים טוענים כי במקום 40 אלף יחידות דיור "שייהרסו את הסביבה", ניתן יהיה לבנות בתוך גבולות העיר ירושלים לא פחות מ-60 אלף דירות באמצעות מיזמי התחדשות עירונית.

"יש עתודות בנייה רבות בתחומי העיר. אפשר לתת מענה למגורים מבלי להרוס את ההרים והשטחים הפתוחים שמסביב לה - צריך לפעול לחיזוק העיר פנימה", טוענים הירוקים, "פעם נוספת אנו עדים לאבסורד בו מצד אחד, המדינה מקדמת תוכניות בנייה; ומצד שני, פועלת לשימור אותם אזורים כגנים לאומיים ושמורות טבע. יש לבטל את תוכניות הבנייה ועל ידי כך לשמור על הרי ירושלים".

לדברי הירוקים, הרי ירושלים שממערב לעיר הם נכס ציבורי ייחודי - בשל ערכי הטבע, הנוף, התרבות והמורשת. "הבנייה מתוכננת בלב מערכת אקולוגית עשירה ומגוונת, בעלת חשיבות עולמית, המהווה בית גידול לבעלי חיים רבים, עצים וצמחיה ארצישראלית ייחודית. הבנייה תקטע את הרצף האקולוגי הקיים, תייבש מעיינות ותפגע אנושות באקוויפר ההר".

בקמפיין שהושק היום ציינו ארגוני הסביבה כי המאבק בתוכניות הבנייה יוצא לדרך כ-7 שנים לאחר דחייה של "תוכנית ספדי", שכללה הקמת 20 אלף יחידות דיור באותו האזור. זאת בתום מאבק ציבורי רחב היקף, מנימוקים של העדפת חיזוק העיר פנימה ושמירה על השטחים שמסביב לעיר. לדברי החברה להגנת הטבע, למעשה התוכניות החדשות מכפילות את מספר היחידות שניסו לקדם ב-2007.

תגובות

מעיריית ירושלים נמסר: "ראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, רואה בחומרה את הניסיון של הוועדה הארצית לתכנון ולבנייה של מתחמים מועדפים לדיור (הותמ"ל) לעבוד ללא תיאום עם העירייה והוועדה המחוזית, ולאשר תוכניות שאינן מסונכרנות עם מדיניות העירייה ועלולות ליצור נזק בלתי הפיך, זאת במקום למצות את עתודות הקרקע הקיימות בעיר. ברקת אף תחם לאחרונה על הכרזת הר חרת כגן לאומי, בהתאם ליוזמתה של רשות הטבע והגנים והתוכנית המפורטת החלה כיום במקום.

"חשוב לציין כי בשנים האחרונות פועלת עיריית ירושלים תחת מדיניות תכנון ברורה ומודגשת, אשר במרכזה התחדשות עירונית, לרבות באזורי המגורים ובמרחב הציבורי העוטף אותם. לצורך כך קידמה העירייה, בין היתר, תוכניות מפורטות להתחדשות עירונית, החלטת מועצת עיר לפטור מהיטלי השבחה, הקימה מינהלת להתחדשות עירונית בחברת מוריה, אישרה תוכנית עירונית מיוחדת לתמ"א 38 וחיזקה מאוד את מתן השירות ולוחות הזמנים במתן היתרי בנייה ברחבי ירושלים.

מרשות מקרקעי ישראלי נמסר: "רשות מקרקעי ישראל, כגורם שנדרש לתת פתרונות למשק הדיור ולשווק קרקעות לבנייה, פועל גם במרחב ירושלים שנמצא במצוקה חמורה של עתודות תכנון ושיווק לשנים הבאות. עצם הימצאותה של ירושלים באזור הררי ורגיש סביבתית מחד, ובעל גבולות מדיניים מאידך, מותיר שטחים מאוד מצומצמים לפיתוח.

"כל מרחב תכנון שיכול להוות עתודת קרקע נבחן על ידי צוות תכנון שבוחן את הפוטנציאל מול מוסדות התכנון. במטרה לענות על הביקושים במרחב ירושלים, נדרש היקף של כ-2,500 יחידות דיור חדשות בשנה - כלומר 50 אלף יחידות דיור לטווח תכנון לשני העשורים הבאים. הפתרון מטופל בשתי חזיתות; האחת, במסגרת בינוי-פינוי והתחדשות עירונית, והאחרת באמצעות פיתוח מתחמי תכנון חדשים.